הקדמה - לא רוצה לחזור אליו, לא אחזור אליו, לא מסתפקת במועט, נקודה.
אבל -
מתגעגעת לקול המתכתי. מתגעגעת למילים המלטפות. למילים התקיפות.
מתגעגעת למשיכות בשיער. מתגעגעת לספאנקים. מתגעגעת לשייכות.
מתגעגעת לאתגר, לאדרנלין. לפחד התמידי, שמילא אותי. לרגשות. לאינטיליגנציה שבשליטה. לחירפון שהוא הצליח להביא אותי אליו.
מתגעגעת לאובדן השליטה.
לא רוצה להיות כזאת. אבל כנראה שאני כן. במינון מסוים, ביחד עם הרבה אהבה, ליטופים והערכה, אבל גם כלבה.
אחרת איך תסבירו את הכמיהה, את הרטיבות, הגעגוע שכואב, החוסר....
הלוואי והוא היה יכול להיות רק שלי. אבל הוא לא, לכן אני לא אהיה שלו. מתה לכתוב שאולי רק לעוד פעם אחת, אבל זה מסוכן, מסוכן מדי.
לעזאזל.
למה הכנסתי את הסקס הזה לחיים שלי?? הייתי יכולה להשאר בתולה, ולא לרצות כלום....
הא,ו - אל אל ישראל!!!!! (יאללה סקעת! ראיתם את הממי שר את ההמנון??)