לא, זו לא עוד גרסה פוסט פוסט פוסט מודרניסטית לספר הקלאסי של ז'ול וורן, זהו מעשה שארע במציאות היום יומית הנוראית שלנו.
קמה בחורה,חכמה,מוצלחת, יפה, עיניה כסרט הכחול שנמצא תמידית פתוח במחשב של כל זכר מצוי, והכריזה: אני לא אהיה לבד יותר!
שינסה מותנים, פתחה כרטיס קוסם ואטרקטיבי באחד מאתרי ההכרויות הגדולים, פתחה יומן, ולא נתנה לכל המכשולים בדמות זכרים דוחים, טפשיים, שמנסים להתחכם ולא מצליחים, להרתיע אותה.
רובם לא עברו את מחסום הפגישה הראשונה, אבל כשהיא מחליטה, היא משיגה.
היום היא כמעט שנה עם אחד מה 40. בחורה להעריץ, אין ספק
כן, בעקבות הסיפור הזה גם אני נכנעתי, ופתחתי כרטיס. תצחקו, תצחקו, אבל אני גם אצחק, בלילה, מחובקת במיטה, עם הדייט ה - 83,899,292....
הא, ועוד משהו: המחסור בליבידו נמשך, ואני בסדר עם זה. הגעתי למסקנה שגרין צריכה להתבגר, די עם השטויות. בפעם הבאה שאספר לכם על סקס, הוא יהיה מאהבה. יכול להיות שזה יהיה עוד הרבה זמן, אבל די, כל הזיונים אותו דבר, אני רוצה מבט מאוהב-מטומטם בעיניים כשאני שוכבת עם מישהו. וכן, בין השאר
הפוסט של הבחור הזה הביא לי גם השראה.
הא, והילד יצטרך לחכות...