טוב, אז יש לי חוב לאחת הנשים היקרות המסתובבות כאן בבלוג, אז הנה אני, קבלו אותי במחיאות כפיים...

 

ממש ארך לי השיער בזמן האחרון...

ועכשיו אתם בטח שואלים מה העליצות שנפלה עלי. ובכן, מעשה שהיה כך היה: גרין ציינה מפורשות לחברותיה היקרות כי היא איננה מעוניינת במסיבת יום הולדת, והיא איננה מעוניינת לארגן שום דבר, ואם הן רוצות, שיעשו מה שהן רוצות, והן אמרו לה שאין בעיה, רק שתבוא. וכך באמת היה: גרין סיימה את הקורס בשעה 10 בערב,והמתאבד (כפרה עליו!) אסף אותה משם, והסיכום היה שהם ילכו הביתה כדי שהיא תתארגן ואז הם ילכו לפאב השכונתי לערב סולידי. ובכן,גרין עולה במעלית, מדברת במכשיר הנייד (החדש!) שלה עם חברה מהצבא, פותחת את דלת הכניסה (והבית היה אמור להיות ריק), ולפתע, מתוך אפילת הבית ה"ריק" יוצא ראש, וצועק:"הפתעה!!" באותו רגע גרין צרחה והרעידה את כל הבניין, עפה אחורה, נפלה על אחוריה וכמעט נכנסה בדלת של השכנים.

אחרי שקמה הגרין, היא גילתה כי מעוזה הפך למקום מפגש לרבים מחבריה היקרים, ושהבית מלא בבלונים, פרחים, מתנות, אנשים, ואוכל, המון אוכל...

אולי תחשבו שזה שטחי או משהו, אבל רק תראו מה מסיבת הפתעה אחת עושה לבנאדם..

איזה כיף היה לי!!!