מהי מטרתה של המציאות?

הציטוט לעיל, של המשורר וההוגה הפורה אנונימוס, הוא הגרסה הראשונה לציטוט בסגנון זה שזכיתי להכיר. זה היה אי שם בימים שבגרוש היה חור, יצורים קטנים ופרוותיים מאלפא סנטאורי היו באמת יצורים קטנים ופרוותיים מאלפא סנטאורי וקהילת האינטרנט בישראל היתה יכולה להצטופף בתוך סניף 'פיצה האט' בינוני (ואכן עשתה כן לפחות פעם אחת). זה לא מפתיחע, לאור העובדה שהייתי אז מוקף חנוני מד"ב שהיו מזהים מיד את המחווה בציטוט לעיל (וכנראה היו גם באותו סניף של פיצה האט).
מאז שמעתי את המשפט בגרסאות שונות, כאשר את המלים 'מדע בדיוני' מחליפים סמים, אמסטרדם, אמנות קונספטואלית, טלוויזיה, ריאליטי טי. וי. (משעשע) או מגוון וריאציות אחרות על אותם נושאים. הוא משעשע כי הוא (על כל צורותיו) מהווה היפוך לדעה המקובלת, המסווגת את מי שעוסקים במדע בדיוני/אמנות/כל מיני דברים כאלה כמי שבורחים מהמציאות. עם זאת, מאחר שההגדרה של 'מציאות' היא בערך 'כל מה שקיים' ('כל מה שנמצא'), הביקורת בעצם מכוונת להציג את הגישות הללו כבריחה מהמציאות הנורמלית והנורמטיבית. זהו למעשה צעד חזק בלחץ החברתי לנרמול האנושות: אם דברים מסוימים מוגדרים כבריחה ולא כבחירה, הם מאבדים מהלגיטימיות שלהם, והופכים למשהו שצריך 'לרפא' או 'להתבגר' ממנו.
המשפט ההפוך חושף את השקר, את הסימטריה בין הבחירות. באותה מידה שניתן לטעון שדברים מסוימים הם בריחה מהמציאות, כך לרבים המציאות היומיומית היא דרך נוחה לא להתמודד עם דברים מסוימים שמפחידים אותם. נשאלת השאלה, האם למציאות יש גם עוד פונקציות? האם למי שבוחרים בדרכי שוליים יש שימוש כלשהו למציאות הנורמטיבית, או שמא היא פשוט עול שיש להתמודד אתו?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/11/2009 09:41, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, הומור, סטיות אישיות
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-1/12/2009 15:40

---

הגדר והחומה, עוד מחשבונת
ספיח שאני חייב לכולם מהפוסט מיום נפילת החומה.

אם אתם זוכרים, דיברנו על ההבדל האטימולוגי בין Wall - סתם קיר בבית - לבין walls - חומות של עיר. אבל 'גדר' זה בכלל משהו אחר לגמרי. גדר היא משהו שממוקם מחוץ לבית, עם אותה פונקציה כמו קיר: למנוע מדברים רעים להיכנס. אבל גדר היא דבר מרוחק יותר, משהו שאחריו עוד יש גינה וכיסאות-חצר וחניה וקיר חיצוני - עוד הרבה דברים שיפרידו בין הפנים לחוץ. ומי שלא שייך, קוברים אותו 'מחוץ לגדר' - הרבה מעבר ל'מעבר לקיר' או 'מחוץ לחומות'.

כי 'גדר' בעברית היא גם השורש שממנו נגזרת המילה 'הגדרה'. נדמה שפעם כבר אמרתי ש'להגדיר' פירושו 'לשים גדר' (ואז הבעתי אנטי להגדרות חיצוניות באשר הן). אבל זה עובד גם בכיוון ההפוך: 'לשים גדר' פירושו 'להגדיר' - כל גדר מגדירה את הגבול בין הפנים והחוץ, צד א' וצד ב', אנחנו והם. אם נקשר זאת לפלסטינים, נוכל להיזכר שהם - כמו כל המדוכאים עלי אדמות - אומרים שהם מבקשים 'הגדרה עצמית' - וזו מהות הבעיה עם הגדר: זו הגדרה, אבל לא עצמית. ממשלת ישראל מגדירה את הגבול באופן חד-צדדי, ומפקיעה מהפלסטינים את יכולתם להשתתף בהגדרה (ובגידור) של שטחם.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/11/2009 00:53, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, סטיות אישיות
7 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קוץ ב-5/12/2009 03:34

---

מסביב לחומה
היום, התשעה בנובמבר, חוגגים בגרמניה 20 שנה לנפילת חומת ברלין. ויש לי כמה דברים להגיד על זה, מכל מיני כיוונים. אז סידרתי אותם קצת (קוהרנטיות זה אולי פאסה, אבל לאחרונה יש לי מצב-רוח לרטרו).

א': עוד לבנה בחומה
לפני כמה ימים שמעתי ברדיו על מפגיני שמאל שיצאו 'לרגל האירוע' להפגין מול גדר ההפרדה. וזה הזכיר לי טיעון ישן של מסבירים ישראלים בארצות דוברות אנגלית, הכורך את הטיעונים נגד הגדר בדו-משמעות של המילה האנגלית Wall. שהרי wall באנגלית הוא גם חומה (כמו בברלין או בסין) וגם סתם קיר בבית. ומההבדל הזה נובעים עוד הבדלים, שטומנים פחים נסתרים למתרגמים. כך למשל, באנגלית לעיר עתיקה תמיד יהיו city walls ברבים ולא ביחיד. זה נובע ממטאפורת הקירות: קיר אחד חוצץ בין שני צדדים, אבל צריך 'קירות' כדי להקיף מקום מכל הכיוונים (וזה ההבדל בין ה-Berlin Wall וה-Great Wall of China לבין Walls of Jerusalem). ואילו בעברית (וגם בגרמנית) יש מילה מיוחדת למושג, ולכן אין צורך בצורת הרבים ואומרים 'חומת ירושלים' (או Jerusalem Stadtmauer) - אם כי יש לציין כי צורת ה'חומות' גם תקנית, ומשמשת לא מעט בעברית ציורית ('על חומותייך עיר דוד', 'ירושלים שמחוץ לחומות'). לקח לי קצת זמן להבין שאת the city wall צריך לתרגם כ'חומת העיר' (ולא 'חומות'), אלא אם יש לעיר כמה חומות מכמה תקופות שונות, או חומה פנימית וחיצונית (וזו אגב יכולה להיות הסיבה שבגלל מדברים לפעמים על 'חומות ירושלים').
הקו המטאפורי הדק בין הקיר לחומה, אגב, בולט במיוחד באלבום/סרט של פינק פלויד, The Wall. הפלוידים הוורודים משתמשים בדו-משמעות של המילה: ה-wall שבונה הגיבור הוא אישי ופנימי וקרוב לנפש (כמו קיר) אבל הוא גם גבוה וחוסם ומונע מעבר (כמו חומה). ה'חומה' הזו, אגב, בנויה מלבֵנים (bricks) שמאפיינות דווקא יותר קירות של בתים בבריטניה (וגם גדרות, אבל לזה עוד נחזור).

ב': ניין אילבן
התשעה בנובמבר הוא יום נפילת החומה, אבל הוא לא החג הלאומי המציין את איחוד גרמניה - לזה מוקדש ה-3 באוקטובר, היום שבו נחתמו סופית הסכמי האיחוד. זאת מכיוון שה-9 בנובמבר כבר עמוס מדי במשמעויות בגרמניה: ב-9 בנובמבר 1848 הוצא להורג המהפכן רוברט בלום, אירוע שנחשב לסמל לכישלון מהפכות 'אביב העמים' במדינות גרמניה; ב-9 בנובמבר 1918 ויתר הקייזר וילהלם על כיסאו וגרמניה היתה לרפובליקה; ב-9 בנובמבר 1923 ניסו היטלר וחבר מרעיו להפיל את השלטון ב'פוטש במרתף הבירה'; ו-15 שנה אחר-כך, ב-9 בנובמבר 1938, חגגו הנאצים את הפוטש הכושל בפוגרום מאורגן בבתי-עסק ובבתי-כנסת יהודיים, הידוע כ'ליל הבדולח' (האירוע האחרון הוא, כמובן, הסיבה העיקרית שהיום לא נקבע כחג הלאומי הגרמני).
מה שעשוי להיראות בעיון ראשון כצירוף מקרים, הוא בעצם סדרה של אירועים הקשורים זה בזה: וילהלם בחר לוותר על כיסאו ולתת לגרמנים את השלטון העצמי שהם רצו בו יום שהיה לסמלו של המאבק האזרחי, היטלר בחר ביום השנה החמישי לרפובליקה כדי לנסות להפיל את השלטון וביום השנה ה-15 לפוטש כהזדמנות טובה לפוגרום. למעשה, צירוף המקרים היחיד (אם בכלל) הוא יום נפילת החומה, שהתרחש במובן מסוים בטעות: ההנהגה המזרח-גרמנית קיבלה החלטה לאפשר בהדרגה לתושבי המדינה לעבור את הגבול למערב החל מה-17 בנובמבר, אבל הנציג שהתראיין לתקשורת לא עודכן בלוח הזמנים, וכשנשאל מתי ההנחיות החדשות נכנסות לתוקף, אמר 'עכשיו' (והשאר היסטוריה). אפשר כמובן לטעון שעצם כינוס ההנהגה המזרח-גרמנית ב-9 בנובמבר לדון בעניין היה מכוון בגלל המטען ההיסטורי של התאריך, ובכך לשמוט לגמרי את השטיח מתחת לצירוף המקרים.
מה שכן, צירוף או לא, הגרמנים מתייחסים ברצינות לתאריך, ומכנים אותו 'שיקסאלטאג' (יום הגורל). וזה דווקא מזכיר משהו אחר: גם המסורת היהודית מתמקדת ביום אחד שבו קרו (כך נטען) כמה אירועים גורליים בתולדות העם - תשעה באב, שלפי המסורת נחרבו בו גם בית המקדש הראשון וגם השני, ויש האומרים שקרו עוד כמה אירועים דרמטיים (בהם גירוש ספרד, תום מרד בר כוכבא ועוד). גם אצל היהודים מדובר בהתמוטטות של מבנים (ובל נשכח שהשריד היחיד מבית המקדש, הכותל המערבי, נקרא באנגלית The Western Wall) אבל כאן מדובר באירועים טראגיים בלבד. והנה הקטע המוזר: אב הוא החודש האחד עשר בלוח השנה היהודי (הנוכחי) ולכן גם התשעה באב הוא היום התשיעי בחודש האחד עשר, בדיוק כמו התשעה בנובמבר.
את הפואנטה של משחק צירופי המקרים הזה אתם כבר יכולים לראות מקילומטרים, ברגע שכותבים את הכל במספרים: 9/11 הוא, כמובן, גם הדרך שבה האמריקאים כותבים את התאריך הזכיר ביותר במאה הנוכחית (עד כה), היום שבו נפלו התאומים. ולאור הצירוף המשולש, היהודי-גרמני-אמריקני הזה, אני באמת תוהה אם לצמד המספרים הזה יש איזו השפעה מאגית שגורמת לדברים ליפול ולהתמוטט.

ג': בפנים ובחוץ
ואחרי שנגענו בשותפות הגורל בין הגרמנים ליהודים בענייני ה-9/11, אפשר לחזור לשאלת החומה והגדר. לאורך ההיסטוריה נבנו חומות רבות, וכמעט תמיד היתה המטרה זהה - למנוע מגורמים שליליים להיכנס. החומה הגדולה של סין, החומה האירופית באירופה ורוב חומות הערים (כולל ירושלים) נועדו למטרה זו, ואילו חומת ברלין היתה יוצאת דופן, כי מטרתה היתה דווקא למנוע מאזרחי מזרח גרמניה לצאת ממדינתם ולא למנוע מהמערביים להיכנס. ואולי הייחוד הזה הוא הסיבה שנפילת חומת ברלין נחגגת כאירוע של שחרור, ונפילת חומות ירושליים היא יום אבל.
נשאלת השאלה, אם כך, מה עם גדר ההפרדה? האם היא מונעת כניסה או יציאה? ובכן, זה כמובן תלוי מאיזה צד מסתכלים עליה. תומכי הגדר מציינים שמטרתה להגן מכניסתם של מחבלים (גורמים שליליים) ואילו מתנגדיה רואים אותה כחונקת את הפלסטינים וסוגרת אותם במחנות (מניעת יציאה).
זה מזכיר לי בדיחה מימי התואר הראשון שלי. מהנדס, פיזיקאי ומתמטיקאי מקבלים משימה: לבנות גדר סביב עדר כבשים תוך שימוש בכמות מינימלית של עץ. המהנדס ניגש מיד לעבודה, מבצע כמה ניסיונות שגויים, ומסיים את המשימה תוך בזבוז של לא מעט עץ. הפיזיקאי עוסק מספר חודשים בחישובים של גדלי הכבשים ושטח המחייה שלהם, ובסוף בונה גדר שמתחשבת בכל הנתונים. המתמטיקאי חושב שנייה, ואז בונה גדר סביב עצמו ומגדיר את עצמו 'בחוץ'.
הרעיון של הבדיחה הוא שמתמטית ההבדל בין 'בפנים' ו'בחוץ' הוא בסך הכל עניין של הגדרה, ולאו דווקא קשור לגודל השטחים שבהם מדובר. באורח מעניין, זה עובד גם מעשית: אמרנו הרי שחומת ברלין נועדה להשאיר את המזרח-גרמנים בפנים - וזאת למרות העובדה שהיא הקיפה מכל העברים את המובלעת הקטנה של ברלין המערבית. מערב ברלין היתה קטנה בהרבה ממזרח-גרמניה שסביבה, אבל היא היתה 'בחוץ'. לגבי גדר ההפרדה, השאלה היא לא גודל השטח שנותר לפלסטינים, אלא האם הוא 'פנים' או 'חוץ' - וזה תלוי כמובן בזהות המסתכל.

(ויש עוד משהו להגיד על גדרות, אבל הוא חומק ממני כרגע ולכן יעלה כנספח, בפוסט נפרד)
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 9/11/2009 09:48, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, בשבילנו זו אירופה אירופה, הגרמנים האלו..., אקטואליה
15 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קובי סמברנו ב-11/11/2009 15:14

---

תובנות על תובנה
הכל התחיל כשניקדתי שיר שנשלח ל'זוטא' לפני גיליון או שניים. בשיר הופיעה המילה 'תובנה', וכהרגלי בקודש פתחתי את אבן שושן כדי לראות אם קמצים, פתחים או חטפים מעטרים את אותיותיה. להפתעתי גיליתי שהמילה לא מופיעה במילון. 'טוב, מילה חדשה יחסית,' אמרתי לעצמי, ומיד פתחתי את פרק המילואים וההשלמות העשיר של אבן. אבל גם כאן לא מצאתי שום תובנה. וכדי לקצר את המוארך ולהקדים את המאוחר, אספר כבר עכשיו שהמילה לא נתגלתה גם בפרק מילואים ב', המכיל מגוון מלים חדשות ורעננות.
המממממ.... חשבתי לעצמי, אבל לא אמרתי נואש. כמי שהדקדוק העברי לא זר לו, אני יודע שיש בעברית תבניות קבועות של שמות ופעלים, ואם רק אצליח למצוא ל'תובנה' חברות-למשפחה, מיד אדע איך צריך לנקד אותה. תוך דקות הצטברו אצלי תודעה, תופעה, תוצאה ותולדה, ומיד ידעתי שאני בצרות. זאת כי לדקדוק העברי יש אמנם מבנים קבועים, אבל אלה נוטים להתקשר לסוג מסוים של שורשים (מה שנקרא 'גזרה'), שמתנהגים בדרך כלל באותה צורה בכל הבניינים. תוצאה, תולדה, תופעה ותודעה היו כולם מאותה גזרה - והפעלים הקשורים אליהן, בבניין הפעיל, היום כולם דומים: הוציא, הוליד, הופיע, הודיע - אבל תובנה ידידתנו, כאילו להכעיס, מתקשרת דווקא לצורה 'הֵבין'.
אוקיי, אמרתי, זה טיפ-טיפה יותר מורכב. אני צריך פשוט למצוא מה השורש של 'הֵבין' ואז למצוא עוד שורשים מאותה קבוצה ולגזור מהם שמות במבנה של 'תובנה'. אז אמרתי. למצוא את השורש היה די קל (זה ב.י.ן.), וגם לגלות לו חברים לא התקשיתי (ש.י.ר.;ג.י.ש.;צ.י.פ. וכד'), אבל ככל שניסיתי, לא הצלחתי ליצור משורשים אלה שם במשקל של 'תובנה'.
מה שכן, מצאתי לא פחות מארבעה מבנים אפשריים של שמות עצם שנגזרים מהשורשים האלה - ובכל אחד מהם, יש כבר שם עצם מסודר בשורש 'ב.י.נ.' יש למשל את הגזרה של 'תשוּרָה', 'תבוּסה' וכד' (תבונה); את הגזרה של 'שירה', 'ציפה' ו'גישה' (בינה); את הגזרה 'הגשה', 'הצפה' (הבנה); ואת הגזרה החביבה של 'דיון' ו'שיור' (ביון). אבל שום תושרה, תוגשה או תוצפה. המבנה הזה פשוט לא הולך טוב עם שורשים שיש להם יו"ד באמצע (נחי ע"י, נדמה לי). מצד שני, היתה לי תחושה שהבנתי קצת יותר טוב מה קורה כאן: דוברי העברית המסכנים, שנזקקו לעוד שם עצם בשורש ב.י.ן., פשוט השתלטו על משקל שלא שייך לגזרה, ותקעו עליו את דגלם.
בנקודה הזו - כשהבתי שלתובנה אין אח ורע בממלכת השמות - בא לי רעיון חדש, והלכתי לבדוק באתר האקדמיה ללשון העברית. ושם, באורח פלא, נפתרה החידה. כי אצל האקדמיה אמנם הופיעה ה'תובנה' השימושית-כל-כך כתרגום ל-insight האנגלית, אבל צוין שם במפורש שהמילה התקבלה רק ב-2008 (ומכאן חוסר ההתייחסות של אבן); ושעד אז, המילה הרשמית (לפי האקדמיה) היתה 'בּוֹנְנוּת'. יתר על כן, אתר האקדמיה גם ציין מאיזה שורש נגזר השם 'תובנה'; וכדי לא לחרוג מדרכיו הנאות של הדקדוק העברי מכריז האתר, שחור על גבי אינטרנט, ש'תובנה' נגזרת מהשורש 'י.ב.נ.' - שורש חדש לגמרי, שהומצא למטרה זו.
וכך ניתן לשחזר את השתלשלות העניינים: תחילה נתקלה האקדמיה במונח הפסיכולוגי insight ותרגמה אותו (בגלל ה-sight) ל'בוננות' - משקל שבהחלט קיים בשורשים מסוג זה (השוו 'עוררות', 'כוננות', ו'שוטטות'), ומתאים לתיאור מצב, לשמות עצם שאין להם בדרך כלל ריבוי. הכוונה כנראה היתה לתרגם משפטים כמו he has insight, המתארים תכונה של אדם ('יש לו בוננות'). אבל המילה של האקדמיה לא הצליחה לעמוד בתרגום המובן המקובל יותר (כיום) של insight, כהארה פתאומית וחד-פעמית, שבהחלט יכול להיות לה ריבוי (I had an insight/insights) - 'בוננויות' נשמע ממש בעייתי - והשפה המדוברת החליטה לשאול משקל מגזרה שכנה, ויצרה לנו תובנה. האקדמיה, שהבינה שלהתעקש יהיה לתקוע יתד בגלגלי השפה המתפתחת, קיבלה לבסוף את 'תובנה' - אבל כדי לא לפרק לגמרי את כללי השפה, יצרה עבורה שורש חדש.

ואם כל הדיון הזה לא עייף אתכם ואפילו גיליתם בו עניין, אתם חייבים לעצמכם מנוי לדגש קל, בלוג חדש שנפתח ממש לאחרונה ומתמקד בבלשנות מכל היבטיה, מהדקדוק והניקוד ועד הסלנג והתחביר. ברכות!

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/7/2009 09:53, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, המחשב ואני, הומור
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של Crocodil Gena ב-27/7/2009 03:10

---