"אבא גוריו" הוא דוגמא קלאסית לרומן קלאסי
נכתב ב17/5/2005 22:06

אי שם ביוון העתיקה הגדיר אריסטו את עקרונות הטרגדיה הטובה בספרו "הפואטיקה", אחד מהעקרונות היה קישור מסתבר והכרחי בין החלקים השונים של הטרגדיה.

הרומנטיקאים הקלאסיציסטים אימצו מושג זה (כמו גם מושגים אחרים) והעלילות שלהם מתגלגלות חוליה אחר חוליה, כשכל אחת מתחייבת מקודמתה וכל אחת מושכת אחריה את הבאה בתור.

"אבא גוריו", שאת חוליותיו הצגעתי בפוסט הקודם, הוא דוגמא טובה, אין שם שום דמות מיותרת, כמו בהצגה דלת אמצעים שלא יכולה להרשות לעצמה ניצבים או שחקנים של שורה אחת, אין שם שום סצינה שלא מובילה בהכרח לסצינה הבאה, אין שם שום שורה שאין לה תפקיד.

הרומן המודרני, שהתחיל עם פרוסט, וולף וג'ויס פנה לכיוון שונה, הם לקחו על עצמם את תפקידה של השירה - לדבר על דברים, להגות הגיגים, להיות ליריים, החלקים השונים בעלילות שלהם לא אינם הכרחיים אלא אופציונליים, הקורא נדרש לפענח את הקשר בין תחילת הרומן להמשכו.

במאה ה20 החלה גם מוזיקת הג'אז, במוזיקה זו מאלתרים החוצה מהמנגינה, מסתובבים לפה ולשם ואח"כ נכנסים בחזרה למנגינה המקורית, כשהחוכמה היא לצאת ולהיכנס בחלקות שכזו עד שהשומע לא יוכל להבחין מהי המנגינה המקורית ומהו האלתור.

הרומן המודרני הולך על קומפוזיציית ג'אז, משפטים שעוזבים לרגע את העלילה ומהגגים על הא ועל דא ורק אח"כ חוזרים לעלילה (מכירים את המשפטים שבתוכם יש סוגריים שיותר גדולים מהמשפט עצמו? לזה בדיוק הכוונה, אם כי לא תמיד מופיע סימן הסוגריים).

הרומן המודרני שאני בחרתי לדבר עליו היה "דקלי הפרא" של פוקנר, רומן מקסים, קריא (באופן יחסי לפוקנר, שהרומנים שלו קשים והנושאים שלו חותכים בבשר החי), שבנוי משני סיפורים שונים ("דקלי הפרא" ו"איש זקן") אבל הוא סיפור אחד, פוקנר העיד שהסיפור הוא סיפורם של הארי ושרלוט.

בפוסט הבא - תקציר "דקלי הפרא".

תקציר "אבא גוריו" של באלזאק
נכתב ב15/5/2005 20:31

(לא, אני לא מנסה לחבב את עצמי על תלמידי תיכון מאוסים שלא טורחים לקרוא את הספר, זה קשור לרפרנט שלי)

1. תיאורם של גברת ווקאר, הרובע, האכסניה על שלל אורחיה, סיבת הזלזול במר גוריו, והשם שיצא לו בעקבות ביקורי בנותיו כאשמאי זקן.

2. איז'אן דה ראסטיניאק, סטודנט לספרות ומשפטים, שבא ממשפחה דלה באמצעים ורוצה להצליח כלכלית וחברתית.

3. בעזרת קרובת משפחה רחוקה מתקרב ראסטיניאק אל החברה הגבוהה, ובנשף שלה הוא מכיר את הרוזנת אנאסטאזי דה ראסטו המתגלה במהירה כבעלת קשר לאבא גוריו.

4. ווטראן המהווה את קול הביקורת החברתית פורש חלק ממשנתו האידיאולוגית, בזמן זה אבא גוריו פורע את חובה של בתו הרוזנת ודיירי האכסניה משוכנעים כי הוא אכן מאהבה מה שגורם לראסטיניאק סקרנות רבה והוא מחליט לבקר את הרוזנת למחרת. אנו גם לומדים כי אביה של ויקטורין תומך בה רק במינימום שמחייב החוק ושרעיון זה של יחס אבהי מזעזע את אבא גוריו.

5. ראסטיניאק מבקר את הרוזנת דה ראסטו ומגלה שכבר יש לה מאהב, כשהוא מזכיר את אבא גוריו בבית זה הוא מגורש ממנו, וכך מושפל הוא הולך לבקר את קרובתו הסגנית דה בוזיאן ממנה הוא מבקש סיוע והדרכה בהלכות החברה הגבוהה הפריזאית, שם נודע לו שהרוזנת אנאסטאזי כמו גם הברונית דאלפין הן אכן בנותיו של אבא גוריו, ושהן קנאיות מאוד האחת לשניה ושיש לו יותר סיכוי להשיג את דאלפין.

6. ראסטיניאק מגיע למסקנה שללא כסף הוא לא יצליח לחדור לחברה ולכן הוא מבקש ממשפחתו כסף רב, במקביל הוא מזניח את לימודיו ומגלה ככל שיכול על אבא גוריו ועברו. ראסטיניאק מקבל ממשפחתו את הכסף הדרוש לו, ווטראן רואה את צעדיו הלא מוסריים ומתווה לפניו את העתידים האפשריים עבורו, הוא מציע לראסטיניאק עסקה – ראסטיניאק יחזר אחרי ויקטורין וישבה את לבה כשהיא עדיין עניה ווטראן ידאג להרוג את אחיה ובכך להפוך אותה ליורשת היחידה להונו של אביה, כך יזכה ראסטיניאק בכסף רב ובעתיד מובטח ללא מאמץ והוא ישלם לווטראן סכום בגין טרחתו לאחר נישואיהם. ראסטיניאק מתלבט האם לקבל עסקה זו.

7. ראסטיניאק מבלה ארוחת ערב אצל קרובתו הסגנית ומלווה אותה לתאטרון שם הוא מתוודע לברונית דאלפין דה נוסינגאן ויושב איתה מתוך החלטה להיהפך למאהבה.

8. ראסטיניאק מספר על ההליכה לתיאטרון לאבא גוריו ומבקש ממנו לסייע לו בכבישת לבה של דאלפין בתו, ואכן המזימה מצליחה ודאלפין מזמינה אותו לביתה, שם היא מבקשת ממנו לזכות עבורה בכסף ברולטה וסועדת איתו ביחידות, במהירה הוא הופך לאורח קבוע על שולחנה ולמלווה שלה לתאטרון – מסימניו המובהקים של המאהב.

9. ווטראן שב ומציע לראסטיניאק את ויקטורין, מצד אחד ראסטיניאק מתקשר מאוד לדאלפין ומתאהב בה ומצד שני היא מונעת ממנו את חסדיה דבר הגורם לו לשקול שנית את הצעתו של ווטראן. המשטרה מגייסת שניים מהגרים באכסניה לברר האם ווטראן הוא פושע נמלט, בשעה שראסטיניאק ממתיק דברי אהבים עם ויקטורין, מתוך ייאוש להישגים של ממש מדאלפין, אבל אז נודע לו שדאלפין התחמקה ממנו לאחרונה מכיוון שהיא מסדרת לו דירה משלו בהפתעה ומרהטת אותה, מעל דירתו בחדר קטן יגור אבא גוריו המסייע לה ברכישת הדירה ורהיטיה, כשנודע לו זאת ראסטיניאק בוחר בדאלפין ומחליט לזנוח את ויקטורין, אבל ווטראן מתעקש להמשיך בתוכנית וידידו מזמין את אחיה של ויקטורין לדו-קרב על מנת להמיתו, ראסטיניאק מעוניין להזהיר את המשפחה אבל ווטראן שם סם שינה ביין שלו ושל אבא גוריו והם מאחרים להתעורר כך שהאח נפצע פצעי מוות.

10. העלמה מישונו והאדון פוארא מחליטים לסייע למשטרה בבדיקתם האם ווטראן הוא אכן האסיר הנמלט, וכך בעוד אחיה של ויקטורין מת הם משקים את ווטראן בסם שינה ומוודאים שיש עליו סימן מיוחד והמשטרה אוסרת אותו, אחרי המאסר דורשים שאר הדיירים לסלק את המלשינה מהאכסניה ואיתה מסתלק לו גם האדון פוארא, גם ויקטורין ובת לוויתה עוזבות עקב מות אחיה של ויקטורין והפיכתה ליורשת.

11. ראסטיניאק ואבא גוריו מגיעים לדירה המיועדת לראסטיניאק, שם הוא לומד לדעת שאבא גוריו פרע את חובותיו וגם שילם על הדירה ורהיטיה. קרובתו של ראסטיניאק מזמינה את דאלפין לנשף, דבר שהיה זמן רב שאיפתה של דאלפין, דאלפין מספרת לראסטיניאק שמצבה הכספי של אחותה בכי רע בגלל חובותיו של מאהבה.

12. שתי בנותיו של אבא גוריו מגיעות אליו כששתיהן בצרה כספית כבדה, ראסטיניאק מחזיר לאבא גוריו את הכסף שאבא גוריו הלווה לו כך שבתו הרוזנת תוכל לצאת ממצבה הכספי הרע, אבל הזעזוע גורם לאבא גוריו לחלות קשות.

13. ראסטיניאק בטוח שדאלפין תוותר על הנשף עקב גסיסתו של אביה אבל היא מבטיחה לו לשבת ליד מיטת אביה לאחר הנשף, בנשף ראסטיניאק משמש כמשענתה של קרובתו הסגנית הנוטשת את החיים הפריזאיים, כשראסטיניאק חוזר לאכסניה הוא מגלה שאבא גוריו במצב קשה מאוד ושאין לו פרוטה בכלל ורק ראסטיניאק וחברו הסטודנט לרפואה מטפלים בו, במצבו הקשה מכיר אבא גוריו בכפיות התודה של בנותיו אבל מאשים את עצמו ואת בעליהן, ולא אותן, ראסטיניאק לא אומר נואש ומנסה שוב להביא את בנותיו של אבא גוריו למיטת חוליו אך ללא הצלחה, אהובתו שולחת את החדרנית להתנצל בשמה שכן מרוב חרדה לאביה היא חלתה ואילו אחותה הרוזנת מגיעה רק לאחר שהאב כבר חסר הכרה והוא מת זמן קצר לאחר בואה. חתניו של אבא גוריו אינם מממנים את הלוויתו וכך שני הסטודנטים משתמשים בפרוטותיהם האחרונות וקוברים אותו בקבורת עניים כשרק הם והמרכבות של בנותיו מלוות אותו בדרכו האחרונה.

14. ראסטיניאק הולך לאכול אצל אהובתו כאקט של התרסה בחברה הפריזאית.