חדי העין בוודאי הבחינו
נכתב ב14/12/2004 20:42

שהפסקתי להתלבט.

נבחרו חוה ושולה.

חוה נבחרה כי בסופו של דבר הספרות לפני קום המדינה היתה ברובה רווית פאתוס (כמו הסיפור על חווה) ולא מלאת קומיות (כמו הסיפור על חנהל'ה), ותודה לל' מהלימודים שהצביעה בפניי על ההגיון הזה.

ושולה נבחרה כי עתליה היא יותר מידי חריגה, לא מתאים לי להתעסק בקיצוניות שכזו כשהשאלה המחקרית הראשית שלי היא על שבלונת הדמות...

עדיין חסר לי סיפור קצר המתרחש אחרי שנות השמונים ומכיל דמות של קיבוצניקית - אשמח לסיוע!!!

מלכת האופי הקיבוצית (או - זמן לבחור)
נכתב ב9/12/2004 12:21

בואו ונראה...

תקופה ראשונה - עד קום המדינה, 2 מועמדות:

חוה-

חוה עובדת במטבח, היא היתה מעדיפה לעבוד בגן הירק אבל אין מישהו אחר שיבשל טוב.

לפני המלחמה חוה נשלחה בשליחות הקיבוץ לדבר עם יהודי הגולה, בעיירה אחת היתה לה שיחה משמעותית עם צעירה, והיום, אחרי השואה, מגיעה פרטיזנית מאותה העיירה וחוה סקרנית לדעת מה עלה בגורל הצעירה ההיא.

בסופו של דבר, מילותיה של חוה לעידוד הצעירה חוזרים אליה דרך הפרטיזנית ומעודדות אותה לשאת בעול היום יום במטבח.

מאוד פטריוטי, אולי אפילו מסווה לגלוג בתוך עודף הפטריוטיות.

חנהל'ה-

חנהל'ה עובדת במחסן הבגדים ומגלה בכיסו של אחד החברים הגבוהים (הבגדים מסומנים רק בגודל, הם לא אישיים) מכתב התאבדות, היא מכינה רשימה ופוסלת עד שמגיעה לשלושה אנשים שאולי כתבו את המכתב, היא עוקבת אחריהם כדי למנוע מהם את ההתאבדות - זו קומדיה של טעויות מושלמת ומשעשעת, אבל חנהל'ה מאופיינת ככובסת קיבוצית מושלמת - עם אפה בענייני כל האחרים - וסופה טוב.

תקופה שניה - מקום המדינה ועד משבר הקיבוצים הגדול (בערך בשנות השמונים, משבר כלכלי, משבר אידיאולוגי פנימי - לינה משפחתית, ומשבר אידיאולוגי חיצוני - כבר לא חלוצים אלא "נצלנים"), 4 מועמדות:

עתליה - עתליה תמיד היתה מתוסבכת, עוד בתיכון שכב איתה צייר מהקיבוץ, בן חמישים, והוציא לה שם רע, אח"כ נכנסה להריון ונישאה לבן הקיבוץ שנפטר עוד לפני הלידה, מאז מסתכלים עליה בעין רעה הדוחפת אותה לשולי החברה עוד ועוד עד שהיא נשברת ומציתה אש באחד הבתים ומגורשת מהקיבוץ, רב פוטנציאל!

שולה - תיאטרון מבקר בקיבוץ ומעיר בשולה דברים נרדמים, נמאס לה מהחברים שיודעים מראש מה תגיד והיא יודעת מראש מה יענו, והשחקן מושך אותה מאוד, היא סרה לבקרו בעיר אבל מגלה שכל מה שהוא ראה בה זו חיצוניות ובגועל היא חוזרת לקיבוץ, סיפור קטן אבל הדמות ממש מאפיינת לדעתי.

יעלה - כל כולה קיבוצניקיות, ואין לה מה לדון בכלל ברעיון - היא חיה אותו, ועם הכל יעלה נוטשת את הקיבוץ, אבל אחרי כמה שנים בחוץ היא שבה לה אל המקום שכל כולו שלה.

שרה -

זה סיפור הומוריסטי מההתחלה, לא ממש ספרות יפה, אבל זה לא משנה לי (מקווה שלא ישנה למרצה אם אלך עליה), תורה של שרה להגיע לת"א לבחור סוודר ממחסן הבגדים הקיבוצי והיא כל כולה שקועה בעניין והופכת את הסוודר למהות קיומה.

תקופה אחרונה - אחרי המעבר ללינה משפחתית ועד ימינו, בנתיים רק מועמדת אחת:

עדי - בחורה תל אביבית, כותבת מדור רכילות בעיתון, מתחתנת עם קיבוצניק, בהתחלה הם גרים בת"א אבל אחרי שהיא גונבת לשם הנאה בלבד ונתפסת היא מוכנה לעבור לקיבוץ שם היא פורחת ונהנית מאוד, עד שהבחור שתפס אותה בגניבה מגיע לקיבוץ כמועמד והיא שבה ובורחת.

הסיפור לא הכי מתאים, אבל לצערי עוד לא מצאתי סיפור אחר אחרי שנות השמונים, לא סיפור קצר בכל אופן.

סיפור נוסף שלא ברור לי מתי הוא מתרחש - "תפוחים מן המדבר" על בחורה דתיה שעוברת לקיבוץ חילוני וחיה עם בחור בחדרו, הסיפור לא ממש מהווה פוטנציאל מבחינתי אבל אם הוא שייך לתקופה החדשה אני אשקול אותו כי הבחורה שם עדיפה על עדי.

זהו בנתיים, אשמח לדיעות על הדמויות השונות ועוד יותר אשמח לדמות קיבוצניקית מסיפור קצר שנכתב על התקופה שמשנות השמונים והלאה!