בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

אז אחרי שקבענו את מי קאנט מחשיב כגאון - האם אסימוב הוא גאון קאנטיאני?
נכתב ב19/4/2005 22:44

(תזכורת למי ששכח - הגאון על פי קאנט)

 

בקצרה, למי שלא בא לו להתעמק - כן.

ובאריכות (מצטערת על הניסוח הרישמי, אבל זו בכ"ז עבודה אקדמאית):

 

האם אסימוב היה יוצר מקורי?

 

  • אסימוב החל לכתוב מד"ב בתקופה בה הז'אנר התחיל לתפוס תאוצה, כך שהוא נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הז'אנר.
  • אסימוב פירט בספריו את עתידה של האנושות בחברת הקיסרות הגלקטית. הוא לא היה הראשון לעשות זאת, אבל מורכבות העולם העתידי שהוא יצר והיסודיות בה הוא עשה זאת התעלו על שאר כותבי תקופת המגזינים, ולכן הקיסרות הגלקטית, שהושאלה אח"כ על ידי סופרים רבים כרקע בו מתרחשים סיפוריהם שלהם, משוייכת לאסימוב.
  • יצירותיו פנו לכיוונים שונים ממה שהיה מקובל בזמנו, הן מציגות עולם עתידי בו המין השולט הוא האנושי, בניגוד לכיוון שאליו פנו רוב סופרי התחום המציגים גזע תבונתי יותר הקיים אי שם. בכלל, אסימוב כמעט לא התעניין בגזעים נוספים, ולרוב גם אם הוא מספר על עולם אחר ובו חיים לא אנושיים אין הוא מספר לנו כלל במה אותם יצורים שונים מאיתנו. בהקדמה לרומן "שקיעה" הוא ורוברט סילברברג כותבים "נראה לנו כי מוטב להשתמש במונחים השגורים שלנו לתיאור ההתרחשויות בעולם נוכרי לחלוטין מאשר להמציא רשימה ארוכה של מונחים קלגשיים… עיקרו של הסיפור אינו במספר המונחים המשונים שיכולנו להמציא, העיקר הוא בתגובתה של קבוצת אנשים דומים לנו במקצת, החיים בעולם הדומה במקצת לשלנו… כשהם ניצבים בפני מצב חדש שיש בו אתגר גדול", ואכן הכיוון של סיפוריו אינו תיאור היצור השונה אלא תיאור הנסיבות השונות איתן מתמודד האדם (או היצור שיכל להיות אדם לולא נולד במערכת רחוקה) ותגובותיו.
  • עוד כיוון בו הלך אסימוב בניגוד לזרם היה סיפורי הרובוטים שלו. עד לאסימוב סבלו סיפורי הרובוטים מתסביך פרנקנשטיין, כלומר – הרובוטים תמיד קמו על יוצריהם והרסו את המין האנושי או לפחות את יוצריהם ואנשים נוספים, אסימוב כקורא מאס באותו תסריט שסופר באלפי גרסאות והחליט ללכת לכיוון אחר, כמו שלסכין יש קת השומרת עלינו מלהיחתך, ולמדרגות יש מעקה השומר אותנו מליפול, כך החדיר אסימוב מנגנון ביטחון ברובוטים שלו – (את) "שלושת חוקי הרובוטיקה": על פי חוקים אלו אין באפשרותו של רובוט להרע לאדם. עכשיו, כשתסביך פרנקנשטיין הוזז מהדרך, יכול אסימוב לבדוק בצורה נקייה איך ייראה עתיד מלא רובוטים ואיך יסתדרו בני האדם בעולם שכזה, ומה קורה כששלושת חוקי הרובוטים מתנגשים עם המציאות או זה עם זה. כך הפך אסימוב לממציא מדע הרובוטיקה, וכל הרובוטים המסייעים לאדם שהופיעו מאז בספרות ובקולנוע חייבים את קיומם לאסימוב.

אסימוב זכה להוקרה רבה מצד קוראים וסופרים על כתיבתו בתחום המד"ב -

  • הוא זכה בפרס הוגו (פרס זה מוענק על ידי אגודת חובבי המד"ב האמריקאית אחת לשנה):
  1. על תרומתו העצומה להחדרת מדע לתוך עלוני וספרי המד"ב, 1963.
  2. על סדרת "המוסד" (לרוב מוענק הפרס לסיפור, נובלה או ספר, למרות זאת החליטו להעניק את הפרס לסדרה כולה והיא הוגדרה "סדרת המד"ב הטובה ביותר אי פעם"), 1966.
  3. על הספר "האלים עצמם", 1973.
  4. על הסיפור "אדם המאתיים", 1977.
  5. על הספר "פאתי המוסד" המשך לסדרת המוסד, 1983. (באותה שנה זכה גם הספר "אייזק אסימוב, מייסד המד"ב" של ג'יימס ה. גון, בפרס הוגו.)
  6. על הסיפור "זהב", 1992.
  7. על "אני, אסימוב", אוטוביוגרפיה, 1995.
  8. על הנובלה "הפרד" שנכתב ב1946, 1996.
  • אסימוב זכה בפרס ערפילית (Nebula), פרס מטעם אגודת סופרי המד"ב בארה"ב:
  1. 25 שנה אחרי שפורסם, נבחר הסיפור "שקיעה" כ"סיפור המד"ב הטוב ביותר בכל הזמנים". זהו סיפור קצר מתחילת הקריירה של אסימוב, 1968.
  2. על הספר "האלים עצמם", 1973.
  3. על הסיפור "אדם המאתיים", 1977.
  4. פרס מופת על מפעל חיים, 1987.
  • אסימוב הוא אחד משלושת סופרי המד"ב שקיבלו תואר Grand Master מארגון סופרי המד"ב של ארה"ב.
  • הוא זכה בפרס תומאס אלוה אדיסון על ספרו "אבני הבניין של היקום", 1957.
  • אסטרואיד 5020 נקרא על שמו (1 מתוך 4 אסטרואידים שנקראו ע"ש סופרי מד"ב).
  • בשנת 1997, חמש שנים לאחר מותו, הוא נרשם בהיכל התהילה של סופרי המד"ב.
  • כשחברת הונדה יצרה רובוט מאונש (בעל צורה אנושית), היא קראה לו "אסימו" לכבודו.
  • כמו כן הוא קיבל פרסים נוספים על ספריו המדעיים וכן 14 תארי כבוד משלל אוניברסיטאות (בנוסף לתוארו האקדמי כדוקטור לכימיה שהשיג בזמן לימודיו).
  • מתרגם המד"ב החשוב בישראל, עמנואל לוטם, אמר "בלעדיו היה הז'אנר כולו אפור ויבש".
  • בחיבורה לדוקטורט של חביבה יונאי - היא מנתחת תריסר יצירות שונות של אסימוב, בעוד שאצל סופרים אחרים היא מנתחת שלוש יצירות שונות לכל היותר.
  • אריאנה מלמד כוללת אותו ברשימת הסופרים הגדולים והמשפיעים של המאה ה-20.

נכון הדבר שאסימוב, כמו סופרי מד"ב אחרים רבים בזמנו, הושפע עמוקות מג'ון קמפבל שהיה בעצמו סופר מד"ב וגם עורך המגזין הנחשב ביותר בתחום, אבל אין זה מפחית ממקוריותו של אסימוב עצמו. הוא לקח את רעיונותיו הבסיסיים של קמפבל והלך איתם הלאה, רחוק יותר, טוב יותר ומקורי הרבה יותר, וכפי שניתן להבין מרשימת הפרסים הבלתי נגמרת – אסימוב ויצירותיו הוערכו בזמן פרסומן ומוערכות עד היום בין היצירות הטובות ביותר בתחום. מובן מאליו שיוצר שאינו מקורי לא היה זוכה בכמות מרשימה של פרסים ואותות הערכה והוקרה.

 

האם אסימוב הוביל אחריו אסכולת יוצרים?

 

כאמור, אסימוב תיאר את העתיד האנושי באופן הנ"ל: החברה האנושית מתפשטת לכוכבים סמוכים, ואז לרחוקים יותר ויותר, ובסופו של דבר קמה אימפריה גלקטית עצומה, אימפריה קיסרית. יוצרים רבים לקחו את אותה אימפריה גלאקטית אסימובית והשתמשו בה כרקע לסיפורים שלהם.

 

גם סיפורי הרובוטים השתנו לנצח אחרי שאסימוב פרסם את סיפורי הרובוטים שלו. בזמנו הוא היה כמעט דון-קישוט מול טחנות הרוח שטוחנות שוב ושוב את המסר על הרובוט הפרנקנשטייני, אבל כיום הרבה מהרובוטים המוצגים בתרבות הם רובוטים שנועדו לסייע לבני אדם ואינם מעוררים חשש. יתרה מזאת, שלושת חוקי הרובוטים של אסימוב אומצו על ידי סופרי מד"ב רבים כחוקים המפעילים את הרובוטים, בסיפור "טוק טוק" של סלאדק הוא מתייחס אל חוקים אלו כאל "מעגלי אסימוב", ממש כאילו אסימוב היה חוקר שגילה את קיום המעגלים ולא ממציא החוקים שתורגמו למעגלים במערכת החושבת של הרובוטים. (בסיפור הפארודי ישנו רובוט שלא הוחדרו בו מעגלים אלו ללא ידיעת איש ולכן למרות שהוא שב ורוצח אנשים מסביבתו הקרובה איש לא חושד בו, מפאת החוק הראשון של אסימוב- "לא ירשה רובוט, במחדל או במעשה, כי ייפגע אדם").

גם כיום ממשיכים חוקים אלו להשפיע על יוצרים, למשל על ורד טוכטרמן בספר הבכורה שלה "לפעמים זה אחרת" בשנת 2002 בו נכלל הסיפור "שני רוכבים" כמחווה לאסימוב.

 

לאחר מותו (בשנת 1992) נכתב האוסף "ידיד המוסד", אוסף סיפורים קצרים של מיטב סופרי המדע הבדיוני, המשלימים פערים וחללים שונים בהיסטוריה המוסדית כפי שתוארה במקור. כמו כן בהשראת סדרת המוסד נכתבה "הטרילוגיה השניה של המוסד", שלושה ספרים שנכתבו על ידי שלושה סופרים, בהתאם לעולם אותו יצר אסימוב בסדרה המקורית:

FOUNDATION'S FEAR (1977) by Gregory Benford, FOUNDATION AND CHAOS (1998) by Greg Bear, FOUNDATION'S TRIUMPH (1999) by David Brin.

כלומר, עשרים וארבעים שנה אחרי צאת הסיפורים הראשונים בסדרת המוסד (1951) מקבלים שלושה סופרים אחרים השראה מהסדרה וכותבים לה ספרי המשך כטרילוגיה חדשה.

 

ביחד עם רוברט סילברברג, סופר מד"ב חשוב אחר, אסימוב כתב רומנים שלמים מסביב לשלושה סיפורים קצרים שלו, "סטאזיס" (הרומן "ילד האתמול"), "שקיעה" (רומן באותו שם) ו"איש המאתיים" (הרומן "האדם הביוטכנולוגי"), רומנים אלו נכתבו כמה עשורים אחרי הסיפורים הקצרים עליהם הם מתבססים.

 

כמו שניתן לראות, לא מעט יצירות נוצרו בהשפעתו של אסימוב ולא מעט כותבים המשיכו את הכיוונים בהם הוא הלך, כך שניתן לומר ללא היסוס, שאחרי אסימוב הלכה ועודנה הולכת סיעת סופרי מד"ב.

 

האם יצירותיו והניצוץ היצירתי של אסימוב ניתנים להסבר?

 

הדרך הטובה ביותר ללמוד מהו מעיין יצירתו של אסימוב הם דברי אסימוב עצמו:

 "Writing, to me, is simply thinking through my fingers."

 "Until I became a published writer, I remained completely ignorant of books on how to write and courses on the subject... they would have spoiled my natural style; made me observe caution; would have hedged me with rules." “I write for the same reason I breathe— because if I didn't, I would die.”

כששאלו אותו מאיפה הרעיונות הוא ענה “ניתן להפיק רעיון מכל דבר אם מוכנים לחשוב די חזק ודי זמן"

"הרגשתי היא כי נדמה לכותבים שקיימת נוסחת פלא כלשהי, הנשמרת בקנאות על ידי המקצוענים, אולם מכיוון שאני אדם כה נחמד אסכים למסור להם חלק ממנה אם יבקשו. אולם, אין דבר כזה - אין נוסחת פלא, אין תעלולים סודיים, אין קיצורי דרך נחבאים. אני מצטער לומר כי זו רק עבודה קשה במשך זמן רב… הכלי הבסיסי של הסופר הוא השפה, כלומר - עליך לפתח אוצר מילים גדול ולהשתפשף בדברים פרוזאיים כגון איות או דקדוק… לא תוכל לכתוב סיפורים נהדרים ומרתקים אם יהיו לך שגיאות כתיב או דקדוק. מי שאינו יודע להשתמש במסור או בפטיש לא יכול ליצר ריהוט יפה… קרא יצירות טובות ולמד מהן, נסה לחשוב מדוע כתבו כך. אל תנסה לשמוע הסברים מאחרים. עד שלא תבין זאת בעצמך, לא תלמד מאומה. אולם מה אם, ככל שתקרא, לא תלמד דבר? ובכן, יתכן כי אינך סופר. אין זו בושה. תוכל תמיד לעסוק במקצוע נחות מעט יותר, כגון מנתח או נשיא מדינה… אולם כדי להיות סופר, לא די בידיעת השפה. עליך גם לדעת מדע. יתכן שלא תרצה להשתמש במדע רב בסיפוריך, אולם עליך ללמוד את הנושא כדי שהמדע בו תשתמש לא יהיה שגוי… הדרך הטובה ביותר ללמוד היא הכתיבה. אינך צריך לחכות עד שהכנותיך יושלמו. הכתיבה עצמה היא חלק מההכנות. לא תבין כיצד לכתוב עד שתכתוב בעצמך. תלמד הרבה כאשר תראה את סיפורך הולך ונוצר ומתפתח. כתוב הרבה… מה יקרה אם תכתוב ותכתוב ולא תראה התקדמות? שוב, יתכן כי אינך סופר, ויהיה עליך להסתפק בתפקיד פחות ערך, אולי שופט בבית המשפט העליון…"

 

האמירות הללו ברורות מאוד. אסימוב לא כתב כדי להופיע בכתבי העת אותם העריץ, הוא כתב מתוך צורך קיומי "כמו נשימתי", הוא לא למד לכתוב מתוך ספר – הוא הרגיש שספרים אלו רק מקלקלים לו את הטבעיות בה הוא כותב, עצותיו למי שרוצה להיות סופר הן פשוט לקרוא ולכתוב, על סדרת המוסד הגדולה שלו אמר אסימוב כי הוא הושפע מספר שנכתב על נפילת האימפריה הרומית – הוא לקח סיפור היסטורי מהעבר והפך אותו לרקע היסטורי לסיפור עתידני על הקמת אימפריה חדשה בעזרת מדע שאינו קיים כיום – ברור כי אין פה השתלשלות מובנת וברורה או דרך לוגית שניתן ללומדה וליישמה על יצירות אחרות. אסימוב כותב כי הוא כותב, והוא כותב טוב כי הוא סופר בנשמתו וזה ייעודו.

 

לסיכום - האם קאנט היה מקבל את אסימוב כגאון?

 

כאמור, לגאון הקאנטיאני וליצירתו יש אפיונים ברורים:

מקוריות.  

היצירות סוללות דרך חדשה בה ילכו יוצרים אחרים.

לא ניתנות להסבר ולפירוש, אפילו לא על ידי הגאון עצמו.

המסקנה הנובעת היא שיצירות הגאון נובעות מהטבע ויוצרות בעצמן כללים לאומנות (אבל לא למדע).

הוא פועל בתחום האומנות ולא בתחום המדעים.

 

אומנם אסימוב פעל גם בתחום המדעים, אבל בדקנו דווקא את יצירותיו האומנותיות, בהם הכוח המדמה שלו פרש כנפיים ועופף תחת חסותו של שכלו המדעי, ויחד הם יצרו יצירות מקוריות (כפי שהוכחנו בפרק שעסק בכך), שחוקו על ידי יוצרים רבים (גם זאת הוכחנו) בשעה שלאסימוב אין יכולת להסביר מאיפה באו אותן היצירות (כפי שראינו), לפיכך המסקנה העולה היא אחת – אייזק אסימוב אכן היה גאון קאנטיאני שתרם רבות לתחום בו הוא יצר ויצירותיו ימשיכו להשפיע עוד זמן רב ולהיות מקור לחיקוי ולמידה.

שייך לקטגוריות סטודנטית דשא

נכתבו 7 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לרדרל רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן

היה יומולדת מהמם
נכתב ב10/4/2005 20:18

טיסה בשמי הארץ, מסעדת יוקרה, אמא קנתה לי בגדים ב350 ש"ח, ההורים של גזר יממנו לנו שדרוג למחשב ושאר המשפחה בטח תיזכר בעברי לתת לי מתנות (או כך אני מקווה).

 

ועכשיו אני חולה, ראש מפוצץ כל היום, 37.8 (אני אומרת שזה לא חום אבל גזר אומר שזה כן), הייתי בלימודים אבל באחד השיעורים לא קלטתי כלום ובקושי רב נהגתי בחזרה.

 

אז אני למיטה.

 

אה, וקיבלתי 88 על העבודה של אסימוב, כרגע העדכונים שלה תקועים על הדיסקאונקי של גזר אז מחר אני אעלה אותה פה, אם מישהו במקרה מתעניין... המרצה אמר שכל דבר מעל 80 פירושו שאתה בכיוון הנכון, אבל אני קצת מאוכזבת.

 

וזהו.

שייך לקטגוריות סטודנטית דשא

נכתבו 6 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לרדרל רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן


 << נובמבר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            


   הדף הקודם  הדף הבא
דפים: 1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה