טובעת
נכתב ב6/12/2004 16:15

טובעת מרוב חומר.

מזל שהמרצה כתב לנו שהשבוע אין לו שעות קבלה, זה אומר שאני יכולה להנמיך קצת קצב ולקחת עוד שבוע לבחירת שלושת הסיפורים הקצרים.

טובעת מרוב בלגן.

כל כך הרבה דברים לעשות, כל כך מעט זמן, שבוע שעבר היו לי דווקא כמה ימים ללא עבודה אבל התרכזתי בהם בלימודים או בבישולים לשבת, לא עוד, חייבים לסדר את הבית, גם אם דוחים מעט את הנקיון, וגם אם אין כוח, כבר אין פה מקום לשבת, לזוז, לאכול שלא לדבר על ללמוד.

טובעת ברגשות.

תקופה לא משהו לזוגיות, כאילו הגענו לשיא מסויים בחופשה האחרונה ועכשיו נשאר רק לרדת קצת, האם זוגיות היא תמיד גלים או שיש אפשרות לעליה בלתי פוסקת? נראה לי שהשני...

לא מזעזעת אותי הירידה הזו, כבר למדתי שיש תנודות, אבל כן מפריע לי שאני לא מרגישה שתומכים בי ובדברים שחשובים לי, זוגיות היא בעיניי קודם כל תמיכה, וכשאין אותה אז מאוד קשה לי.

טובעת בפוסטים.

יש לי כ"כ הרבה מה לומר ואין זמן לומר.

טובעת במחשבות.

על עבודה, שינוי עבודה, מליוני רעיונות במוח, פנטזיות, ושום דבר ממשי.

תסלחו לי, אני הולכת לסדר, שלפחות במובן הכי פיזי לא אטבע, ואולי זה יעזור לי גם לרוקן את המוח ולא לטבוע בתוך התודעה.

דמויות קיבוצניקיות מלפני קום המדינה
נכתב ב5/12/2004 06:04

1. חנהל'ה ממחסן הבגדים (כובסת, למי שלא בקיא בז'רגון) מוצאת מכתב התאבדות בכיס מכנסיים ומנסה לחפש מי מחברי הקיבוץ כתב אותו (הרי המכנסיים אינם אישיים ואינם מסומנים), היא רצה בלי להיעצר לאכול אפילו, ומועדת בקומדיה של טעויות, יש לה את כל האפיונים של מחסן הבגדים (רכילות, סקרנות) ואת כל הכוונות הטובות עבור הקבוצה, והסיפור גם משעשע, חוצמזה שהיא מתוגמלת בסוף.

2. חוה נשלחה לפני מלחמת העולם השניה לארצה בחזרה, לספר את סיפור הקיבוצים, ופגשה שם נערה שלא הפסיקה להתפעל מכוחותיה של החלוצה, עכשיו (כמה שנים אח"כ, אחרי המלחמה) חוה נאלצת בכורח הנסיבות לעבוד במטבח ולא בשתילה - משאת נפשה, היום באה פרטיזנית מאותה העיירה ומסודרת לשינה אצל חווה, הפרטיזנית מספרת לה איך דבריה השפיעו על הנערה ההיא שהשפיעה בזמנה על הפרטיזנית, ומילותיה של חוה עצמה חוזרות אליה ונותנות לה את הכוח להמשיך את עבודת היום יום גם אם אין זו העבודה בה היא רוצה.

3. היא היתה סדרנית עבודה קשוחה ומוצלחת עד היום שבו הקפדה שלה כסרגל על הכללים גרמה בעקיפין למות בתה, עכשיו היא חיה עם רגשות אשם רבים, הסיפור די מזעזע אז אני לא בטוחה שאני רוצה לגעת בו באמת, אבל יש בו את כל הערכים של העבודה חשובה ולא המשפחה וכל זה.

4. תמר היא צעירה חלוצית החיה בקיבוץ קשה לה עם העובדה שאהובה בחר חלוצה אחרת אבל השדות מרחיבים את דעתה והיא עובדת, בריאה, מאושרת, ולומדת שאהובה לא היה ראוי לאהבתה, מאוד ריאליסטי (אין כמעט עלילה רק תירוצים שונים לתיאור הקיבוץ), מאוד אידיאליסטי ונאיבי.

למותר אולי לציין שכל אלו נכתבו בידי סופרות שונות, הדמויות הנשיות אצל הסופרים פשוט חסרות עומק...

(הערב, ב"ה, דמויות מקום המדינה ועד שנות השמונים.)

תזכורת - כל מי שבעד דמות אחת מהארבעה מוזמן להסביר פה למה הוא בעדה (כל סיבה תתקבל בברכה) אני אקשיב ואבחר.

והמון תודה על שיתוף הפעולה!