רעיונות מצוינים לתסריטים שלעולם לא אכתוב


*
Frissuer.com: סדרה קומית המתרחשת במספרה שהיא גם מרכז אינטרנט, בלב ברלין. הבעלים הוייאטנמי חשב שזה שילוב מצוין: בזמן שהן מחכות לתורן או לצבע שיתבייש, הלקוחות יכולות לגלוש חינם באחר המסופים. המקום מושך קהל ססגוני, הן בזכות השילוב המעניין והן בזכות בתו המקסימה, שהיא גם הספרית הראשית.

**
Unknown contact: סרט אקשן. גבר צעיר ונאה מגיע לעיירה קטנה בדרום מערב ארה"ב ומתקבל לעבודה באחת מבארות הנפט. תוך זמן קצר הוא מתחבר עם הקהילה המקומית ורוכש את אמונם. במקביל, המודיעיון האמריקני מחפש סוכן חשאי ותיק, שהיה מעורב בכישלון מודיעיני בוטה אי שם במזרח התיכון. הם מגלים שהוא הגיע לדרום אריזונה ושם אבדו עקבותיו. בגלל איזו מגבלה טכנית (צמיד על הרגל?) הם יודעים שהוא חייה להישאר באזור, אבל לא מצליחים לאתרו. שורת המחץ :

.Sir, we looked at every known contact and we still can't find him
Than he must be using an unknown contact!

שתי העלילות מתפתחות במקביל ומתנגשות בסיום המפתיע.(עוד לא חשבתי איך)

***
Love me four times: רומנטיקה אמנותית. שני חייזרים מנסים להבין את חיי הרגש והמין של בני האדם (או שסתם מתערבים ביניהם). לצורך כך הם מנסים לחיות מחדש אותה מערכת יחסים, באותה סיטואציה כלכלית וחברתית, אבל בכל פעם הם מחליפים מינים: פעם אחד גבר והשני אישה, אחר כך להיפך, אחר כך שניהם גברים ובסוף שניהם נשים. למרות שהסיטואציה הבסיסית זהה, דברים משתנים בגלל ההבדלים בין המינים, ובשלבים מאוחרים גם כי החייזרים זוכרים במקום מסוים מה שהיה בקטע הקודם. לבסוף, מצוידים בתובנות מכל צירופי המינים, הם חוזרים לסידור המקורי, אלא שמשהו משתבש והם נאלצים להמשיך לחיות בו ולנסות למנוע מסיפור האהבה להגיע לסוף המר.
[או גרסה מופרעת יותר, שבה יש ארבע אפשרויות לכל אחד - גבר או אישה וסטרייט או גיי, ולכן יש 16 קומבינציות ולא ארבע]


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 26/9/2007 23:01, ושייך לקטגוריות טלוויזיה וקולנוע, סטיות אישיות
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-27/9/2007 16:15

---

עם תחושה
כל היום התפוקקה מועקה בוורידים ובבטן. אפשר למצוא לה המון סיבות - אם זה המחשב שהחליט להשמיע קולות משונים ולא לחדול מהם גם אחרי שנוקה מאבק, או הקור שהחליט לשוב למחוזותינו, או סתם חוסר ריכוז מתמשך ונטייה של סופרי לונלי פלנט ללהג שטויות על קישינב (קישינאו) בירת מולדובה - אבל כמו שאסנת ציינה בחוכמה, הסיבה העיקרית היא שיש לי לפעמים מצבי רוח כאלה, בלי סיבה.
כל היום חשבתי שדברים יוציאו אותי מזה. חשבתי שניקוי המחשב יעזור, חשבתי שכוס קפה, שהתעקשות על סיום העבודה, שפיצה תוצרת בית, שטוני סופרנו. אבל אחרי כל זה עדיין מצאתי את עצמי עם פה הפוך ויללה של חתלתול שהפסיד בפוקר. ואז, כשכבר נואשתי, ראיתי שהפרק הבא שלנו בבאפי הוא פרק 7 של עונה 6, וידעתי שזה מה שאני צריך.
מי שמכיר יודע, מי לא מכיר, לא נורא. מספיק לומר שמדובר בפרק שבנוי כמחזמר, ושבערך באמצע אני כבר הייתי שלולית דמעות סמרטוטית, וחלק ניכר מהמועקה ברח החוצה בדמות מים מלוחים. אפשר לתהות אם זה מצב טוב, אבל אני בטח מעדיף אותו על מועקה כזו שמעבירה את הזמן ממקום למקום ורק נזהרת לא להעלות אבק.
חרדה איננה רגש, היא העדר רגש, ורגש דוחה חרדה. אצלי זה ממילא תמיד עובד יותר טוב עם מוזיקה. אז מה הפלא שזה מה ששיחרר אצלי את הברזים? כי לחיות זה תמיד יותר קשה מכל פנטזיה, ולפעמים זה באמת דורש ללכת דרך האש.



(דוגמה למי שלא מכיר, תזכורת למי שכן)

מחר גם כן יום, וגם לתוכו צריך ללכת.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/9/2007 23:20, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, סטיות אישיות, דברים שמצאתי ביוטיוב, טלוויזיה וקולנוע, המחשב ואני
18 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-24/9/2007 12:57

---

מינימום מקומי
[אין ספוילרים משמעותיים, אבל למי שממש לא אוהב לדעת כלום ולא צפה עדיין ב'האוס, מומלץ לוותר]

עם סיום העונה הראשונה של 'האוס': לפנינו דמות מרירה, שונאת-אדם, צינית וקיצונית - אבל זה עובד בשבילו. זה פתרון קשה ולא נעים לכל הסביבה, אבל האוס חי אתו בנוח, ולא רוצה להשנות. הסיבה היא שגם אם המצב עצמו כואב ולא נעים, כל שינוי - לכל כיוון - ייצור כאב רב יותר, או מצב שהאוס פשוט אינו מוכן להתמודד אתו. כמו כדור שנמצא בקרקעית קערה: לכל כיוון שנדחוף אותו, הוא ישוב לקרקעית.

אלא שהמינימום הזה, המקום הבטוח הזה, הוא מקומי - ייתכנו מקומות טובים ממנו, אבל אי אפשר לראות אותם. רק שינוי קיצוני - כזה שיעיף את הכדור מחוץ לקערה - יכול להביא אותנו (ואת האוס?) לפתרון אחר, למקום שונה.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 18/8/2007 23:36, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, טלוויזיה וקולנוע
22 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-21/8/2007 12:37

---

שלוש מלים בשלוש שפות

heimlich
צירוף מוזר ששמתי לב אליו היום, במהלך קריאת הפרק השבוע ב"35 במאי" בגרמנית (אגב, איך זה שאף אולפן הוליוודי עוד לא עלה על הרעיון לעשות ממנו סרט?): בעוד שהמלה Heim בגרמנית היא כמו home האנגלית - בית במובן המשפחתי-אוהב-נעים של המילה - ונגזרים ממנה הרבה שמות של כפרים פסטורליים וגם המילה Heimat - מולדת, הרי שהמילה heimlich פירושה דווקא 'סודי, חשאי' (ומכאן גם Geheimnis - סוד). האם הגרמנית רומזת למה שמוכר לנו מ"טווין פיקס", "עקרות בית נואשות" ו"באפי" - שהסודות הכי אפלים וחשאיים חבויים בתוך הבית, במקום שנראה הכי בטוח?

slayer
ואם כבר באפי, אני מניח שאני לא מחדש לאף אחד מהבאפיסטים כאן כשאני מציין ש'ציידת הערפדים' הוא תרגום ממש גרוע ל-Vampire Slayer, שמפספס את המהות המדממת של התפקיד: אין זה 'ציד' נקי וספורטיבי, עם כלבים וארוחת ערב בריטית, אלא הרג אמיתי. מעניין לגלות ש-slay היא מילה עתיקה מאוד, שהופיעה כבר באנגלית עתיקה באותה משמעות, ומקורה מהשורש slag בשפה הטרום-גרמאנית (אימן של האנגלית והגרמנית) שפירושו 'להכות'. מאותו מקור, אגב, בא הפועל הגרמני המודרני schlagen - להכות (וגם לנצח) - וממנו (דרך היידיש) הסלנג העברי 'שלאגר'.
החלופה השנייה לתרגום, 'קוטלת', הרבה יותר קרובה מה'ציידת', אבל גם היא אנמי יחסית ל-slayer. ה'קוטלת' גןורם לי לחשוב על מדביר חרקים עם ספריי או על משחת שיניים קוטלת בקטריות - סטרילי. ואילו slay, שמקורה במכה, מעלה מחשבות על קרבות פנים אל פנים, בנשק קר, עם דם ולכלוך. וממה שצפיתי עד כה בסדרה, נראה שהיא בהחלט מתאימה יותר למודל הזה.

לדאוג
ב'ספיידרמן 2' (סרט איום ונורא), מסרב פיטר פרקר (הוא ספיידרמן) להיכנס לקשר רומנטי עם אהבת חייו, בכדי למנוע מצב שבו אויביו ינסו לפגוע בה בגללו. הוא פשוט דואג לה, וכל-כך דואג שהוא בשלב מסוים מתחיל לאבד את היכולות שלו.
העברית עושה כאן תעלול מעניין, שאולי כדאי לראות אותו שוב בהילוך איטי. לדאוג למישהו זו פעולה חיובית - זה לשמור עליו, להגן עליו, להרגיש רע כשהוא נפגע וטוב כשהוא שמח. זה הדבר הזה שאמנים אמריקאיים מבקשים מאתנו ב-live aid בשביל היתומים באפריקה: לדאוג זה to care, ולדאוג למישהו זה to take care of him/her. אל תדאגו, אומרת האימא היהודייה לילדיה, אני אדאג לכם.
אבל בעת ובעונה אחת, ובלי קו מפריד ברור, לדאוג הוא גם הדבר הזה שמשאיר אנשים ערים כל הלילה, שמשתק אותם מצד אחד וגורם להם להשתלט על חיים של אחרים מצד שני. כי כשהאימא היהודייה "נשארת ערה כל הלילה מרוב דאגה", מדובר על לדאוג במובן worry. וכשהיא אומרת "אני רק דואגת לך", זה I worry about you. ופתאום מתגנבים לעניין חששות, היסטריה, חוסר ביטחון ושלילת יכולתם של אחרים לקבל בעצמם את החלטותיהם. הבית הופך לכלא, וכמו במשפט נפלא ששמעתי פעם, "המרחק בן חיבוק לחניקה הוא מילימטר"; בעברית הדואגת, המרחק הזה בעצם לא קיים.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 6/8/2007 00:52, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, טלוויזיה וקולנוע
26 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של לי ב-17/8/2007 10:52

---