שער לא נעול
אנטי אנטי אנטי תזה.
כן, זה מרתק, כן, זה מוצלח, כן, אני אוהב לכתוב על הטיפוסיאדה בקורס גרמנית, וכל יום מביא עוד ועוד סיפורים. אבל אני בכל זאת לא כתב של מקומון שחייב להביא לקוראיו את ליטרת הבשר, וזה עדיין לא טור קומיקס אלא בלוג, ובתור בלוג מטרתו העיקרית, הראשונית והכמעט-יחידה היא לקלוט לתוכו את השתפכויות המלל שלי.
אצלכם סוער. סוער כל-כך שאירועים נבלעים זה בזה: למי איכפת שסרט ישראלי מועמד לאוסקר בפעם הראשונה מזה כמעט 25 שנה ושהשריף הכריזמטי מניו יורק, שהיה אמור לרכב על תהילת ניין אילבן כל הדרך לבית הלבן, עשה שגיאה גורלית וטבע בביצות פלורידה? לא, אצלכם סוער, ואם וינוגרד מספק דווקא אנטי-קליימקס, יבוא מזג אוויר ויחליף אותו. ואצלי?ביום ראשון צללנו עם הראש פנימה לתוך סרטו האחרון של דייויד לינץ', "אינלנד אמפייר". שעתיים וחצי אחר-כך קלטנו שהאיש התחרפן, אבל אחרי עוד שעה פתאום הסרט נראה הגיוני. כלומר, כמו הזיה הגיונית.
יש שוט לינצ'י קבוע של אדם במסדרון עם הרבה דלתות. בעצם זה שוט די פופולרי בסיקוונסים של חלומות. בעצם זה שוט די קבוע גם בחלומות שלי. אני משוטט ומשוטט ומחפש את הדלת שתיפתח לאיזשהו פתרון, או לפחות לחידה הבאה. כל רצף סופו להיות מונוטוני, ואם מונוטוני - אז למה לא לשבור? במונוטוניה קקופונית השבירה היא העדינות, הרכות (כמו היקיצה בדממה כשחיים ברעש). ככה גם ב-Eastern promises, האחרון של קרוננברג, שראינו היום (אין היום לינקים. חפשו בעצמכם).
מחקתי עכשיו את המילה 'האינסופיות' שהופיעה בתחילת הפוסט, כתיאור להשתפכויות המלל האלה. שהרי הן סופיות, ולעתים קרובות קצרות יותר מן המצופה. אחרי הדחיסה מסתבר שאפשר את כל המוח לדחוק לאיזה אפון אחד (כמו המדריך המקוצר לסין, אוקסימורון מוחלט שאני מתרגם עכשיו). ובסוף השבוע צפויים מסיבות ואירועים חברתיים, כמו להכעיס, כמו להזכיר שהחברה קיימת, ושגם אנחנו חלק ממנה. למרות התחושה שלפעמים זה כמעט כמו לעבוד כסוכן סמוי בעולמם של ה-Shiny happy people.
והתחושה המעצבנת, המציקה, שכל זה לא אמר את מה שהיה לומר, שהתרחקתי מהכותרת, שהשער ננעל והעיר לא קלטה ולא נקלטה ואפילו בלבן לא התכסתה. האם כל מילה שעולה על דל השפתיים הופכת לשקר עוד לפני שהיא נהגית? האם באמת אי אפשר להאמין לסופרים, או לאמנים בכלל? וגם זה לא מה שרציתי להגיד, או שפעם אמרתי את זה טוב יותר, מדויק יותר, ישר ולעניין וחותך כמו סכין (פעם הייתי אומר יפני, אבל רוסי עדיף).

דוסבידניה.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 31/1/2008 00:10, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, טלוויזיה וקולנוע
13 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-31/1/2008 22:04

---

אפילפסיה עכשיו [1]
אז יצא שאנחנו רואים את באפי עונה 7 ואנג'ל עונה 4, ואני גם קורא את הארי פוטר השביעי. מה שאומר, שלוש אפוקליפסות במקביל. זה כמובן משליך על החלומות שלי (וגם לא עוזרת להם העובדה שאני קם בחושך). איכשהו האפוקליפסות הופכות בחלומות שלי לביקורים חפוזים בישראל, שמסתיימים במסע אחר השלג בגלבוע. אבל הכל צבוע באותה צבע אפל ומוזיקה דרמטית שמלווה את קורדיליה, אניה, רון והרמיוני בדרכם להילחם ברשע, בפשע ובתשע.
מה שמעלה את השאלה, האם החיים היו עשויים להיות יותר מעניינים/מרתקים/שווים להתעורר בשבילם אם במקום להיאבק באנגלית המשובשת של ליף פטרסן (אחד מכתבי לונלי פלנט המתעללים בשפה ובי) הייתי יוצא אחרי הקורס-גרמנית להרביץ לכמה ערפדים/אוכלי מוות/שדים ומפלצות/עורכי דין. אמנם אפשר להשוות את משחק הג'אגלינג הסופרמני של עבודות, פעילויות, פרסומים, בלוגים ומיילים לקרב רב חרבות ויריבים, אבל שום דבר בעולם האפוקליפסה לא מקביל לצורך להאכיל את המדיח לפני שהולכים לישון. וואו, אני לא קוהרנטי הערב. שוין.

[1] הכותרת, לפני שאני אשכח, היא מ'גלגל המזל', וזה בדיוק מה שניחשה המתחרה שם כשכל האותיות פרט לאהו"י (וקו"ף אחת) נוחשו והיא היתה חייבת ללכת על זה. מישהי כנראה לא ספרה אותיות, או לא יודעת מהי אפילפסיה וכמה היא מסוכנת בסמטה חשוכה.

נ. ב. אחרון - היכונו לפרק ג' של 'מה למדתי בגן היום'... אני חייב לציין שהדמויות למעלה לא פחות מאלה שלמטה, וכרגע לא ברור לי אם פנינו לקומיקס או לאופרת סבון.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 15/1/2008 23:25, ושייך לקטגוריות ישירות מהמח"א, קוהרנטיות זה פאסה, טלוויזיה וקולנוע
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-20/1/2008 10:43

---

סיקים וסיכומים
ראשית, תודה לכל מאחלי ההבראה - נדמה לי שאני בהחלט מרגיש יותר טוב. עדיין לא מספיק טוב לצאת אל הגשם הקפוא בחוץ, אבל בהחלט יותר טוב.

ומאחר שהיום שבת, ואצלכם שובתים מכל מלאכה ביום הזה (פרט להכנת ארוחות גדולות ואכילתם), אני שמח לשוב למסורת 'רשימות הקריאה' - והפעם, לרגל התחלפותה של 2007 ב-2008, אני מציג את 'סיכום הסיכומים' - הפניות סיכומי שנה נבחרים שפורסמו במקומות שונים באינטרנט.

ראשית, בפינת הנחתום, הריני להעיד שהעיסה הזו, מעין-סיכום של 2007 בשירה העברית, בהחלט ראויה למאכל אדם ואם תשימו אותה בתנור אולי אפילו יצא לכם איזה בריוש.

שנית, בפינת הטעם הטוב, המבחר המעודן של עידן אלתרמן מאלבומי המוסיקה של 2007. בוש ונכלם אני חייב להודות שעד כה הכרתי רק את האלבום מס' 11 ברשימה (רדיוהד).

שלישית, בפינת הצחוקים, כך מציגים רד פיש ולונג ג'ון את עשרת המועמדים בסקר סרטי השנה של 'עין הדג':



2008 נעימה לכולם!



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 5/1/2008 13:44, ושייך לקטגוריות טלוויזיה וקולנוע, רשימת קריאה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של אסנת ב-7/1/2008 09:38

---

verschoben
זוכרים את הקורס בגרמנית שהסתבר שאני צריך ללכת אליו כדי לקבל את תעודת התושב שלי? אז זהו, שאני כבר כמעכט לא זוכר. לפני כחודש, אחרי שנרשמתי לקורס שהיה אמור להתחיל תוך שבוע, הודיעו לי המארגנים שמפאת מחסור בהרשמה הם פותחים את הקורס רק בסוף נובמבר (יום שני הקרוב ליתר דיוק). אתמול קיבלתי מהם טלפון נוסף: יש כבר מספיק נרשמים, אבל השיפוצים במבנה לוקחים יותר מדי זמן, ואין טעם להתחיל ומיד לצאת לחופשת כריסטמס, ולכן הכל יתחיל רק ב-7 בינואר.
לי זה לא נורא משנה - למעשה, עדיף בהחלט שהימים שבהם אני יוצא מהבית לפני שמונה בבוקר יהיו פחות בחורף ויותר באביב - אבל יש משהו מתסכל בלהגיד לעצמך 'הנה, עכשיו אני הולך על זה, עכשיו לא משנה מה אעשה יהיה שינוי משמעותי בסדר היום שלי' - ואז לגלות שזה נדחה לינואר. או בגרמנית, תוך שימוש במילה שגילינו ממש לאחרונה, auf Januar vershoben (אָאוּף ינואר פֶרשוֹבֶּן).
איכשהו המחשבה על עברית וגרמנית הזכירה לי פסיק מהחלום שהתעוררתי ממנו הפוך הרגע: בחלומי עברו לדירה ממול (שעומדת ריקה כבר חצי שנה - מחזה בלתי אפשרי אם זו היתה תל אביב) שלושה סטודנטים (שני בחורים ובחורה) ופגשתי אותם. מה שמשונה הוא שפניתי אליהם בגרמנית, והם ענו לי בגרמנית מהוססת, ונראו ממש כמו קולג'-קידז אמריקניים; משום מה היתה לי תחושה שאחד מהם גם משלב בגרמנית שלו מלים בשפה מוכרת, וקלטתי שזו עברית (!) אבל כששאלתי, שלושתם טענו שהם לא מדברים אף שפה פרט לגרמנית.
(ובקטע אחר: האוס הוזעק לבית החולים בגלל שהבניין בוער והסביר לכבאים הנדהמים למה זו לא בעיה שלו).
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/11/2007 10:29, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., טלוויזיה וקולנוע, ישירות מהמח"א
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רותם ב-25/11/2007 21:04

---