שלום אוגי.

חודש נובמבר חלף ועבר לו והחיים שלך כבר תפסו כיוון ודרך. נראה כאילו התרגלת לאורח החיים החדש שלך בעבודה שלך. הרגליים כבר לא כואבות אחרי משמרות, הגוף התרגל לשעות השינה החדשות (להוציא כמובן את השבוע האחרון) ובסך הכל עושה רושם שאתה מרוצה מכל מה שמסביבך.

אבל אי אפשר לקרוא לזה ממש מרוצה, נכון? כמה פעמים החודש הרגשת שאתה ממש על סף של שבירה? כמה פעמים הרגשת שאתה לא יכול יותר ופשוט בא לך לזרוק הכל וללכת? לא מעט. אבל בכל הצלחת לגרש את ההרגשה הרעה ואתה מוצא נקודות אור ביום יום השוטף. נהיית קבוע וגם זה משהו שלא כל אחד משיג. ראית מסביבך עובדים שהם אקסטרות ממש כמו שהיית ולא ממהרים לקחת אותם כקבועים כמו שקרה לך ושואלים אותך איך הם ואתה יודע שהם סומכים עליך בכל מיני דברים ושולחים אותך לבצע משימות שאחרים היו פשוט מסתבכים בהן. מצד שני, יש בזה גם את הקטעים הפחות נעימים בקטע שקובעים לך משמרות של הקמה שיכולות לגלוש לשעות הקטנות של הלילה שאחריהן נותנים לך זמן לא רב בשביל לישון ואז להתחיל לעבוד שוב. אולי גם לזה תתרגל מתישהו אבל כדאי שתדאג לארגן לך יום חופש או סתם מנוחה טובה אחרי דבר כזה. אל תהרוג את עצמך (ולא רק אני אומר לך את זה, דפדף פה בתגובות).

אולי הדבר הכי משמעותי שעשית החודש הוא להחזיר את הצעצוע שלך לחיים. עשית לו החייאה וגם הצלחת לחבר אותו לאינטרנט וחזרת להתפרע עם הורדות של שירים לספרייה ההולכת וגודלת שלך (רק תסביר לי מה הורדת עכשיו שיר של משה דץ?!). העיקר שאתה נהנה מההשקעה הגדולה שלך וזה מוכיח כמה מוצדקת הייתה הקנייה של המחשב הזה. העובדה שפתרת את הבעיות שלו בעצמך מוכיחה שלא ממש צריך לסמוך על טובות של אחרים, במיוחד כאלה שיודעים (ובמקרה הזה יודעת) לפזר הבטחות ולא לעמוד בהן, בין אם בכוונה או לא.

החודש זכית לחוות גם משחק בליגת האלופות. לפני כמעט 4 שנים ראית משחק בליגה האירופאית בכדורסל וזה נראה לך כמו משחק ליגה רגיל. גם הפעם זה לא ממש היה שונה. אולי לקבוצה ממול קראו אייאקס והיה איזה טקס מוזר בהתחלה של ניפנוף דגל עם שיר אופרה ברקע, אבל מה שבא אחר כך לא היה שונה מכל משחק כדורגל שראית בשנים האחרונות. משום מה אחר כך דיברו הרבה על היסטוריה בהקשר של המשחק הזה. לפחות יש בך טיפה של אופטימיות שגם בשבוע הבא, כשתהיה באיצטדיון הלאומי, תראה שוב היסטוריה.

התחלת החודש דיאטה ואפילו נקטת באמצעים שעוד לא ניסית אף פעם (חדר כושר בצורה קבועה, מפגש עם דיאטנית). בינתיים נראה שהולך טוב והירידה הקטנה במשקל נותנת עידוד להמשך.

וזהו. בשאר המשימות שהצבת לעצמך לשנה הזאת לא ממש טיפלת. אומנם יש דברים שצריך לתת להם להתבשל לבד, אבל יש גם אחרים שצריך להגדיל בהם את האש. לא צריך, רצוי.

מה יהיה בחודש שרק מתחיל? העבודה תמשיך בתקווה להשתפר ולהתקדם בצורה טובה יותר לכיוון המספר הרחוק הזה – 140. אתה תקבל גם משכורת ראשונה שאומנם לא מבטיחה הרבה כלכלית אבל כל דבר ישמח. תפעיל את הראש, תתכנן והעיקר תשמור על עצמך כמו שאתה. אם הגעת עד כאן, תוכל להמשיך הלאה.

שיהיה חודש טוב.

שלך,

אתה.

קצת יותר משבועיים עברו מאז שהשתחררת, והחיים שלך עברו טלטלה רצינית. זה נראה מפתיע מאוד שפתאום אי אפשר להציג תעודה ולהיכנס לאוטובוס (משום מה הנהג רוצה כסף...) ונעלמו הנסיעות הארוכות והמעייפות צפונה. החיפוש בשביל עבודה התחיל אחרי שהבנת שאי אפשר להישאר כל היום בבית, במיוחד בשביל דמי אבטלה. החיפוש התחיל קצת בצורה מקרטעת, ואפילו היה ייאוש קל אחרי שהמקום הראשון דחה אותך והשני עדיין לא החזיר תשובה. אבל שבוע עבר ומצאת עבודה, שהיא גם מועדפת כך שבעוד חצי שנה תקבל סכום נוסף לא קטן על חודשי העבודה האלה, לפני שתמצא לך עבודה שמועדפת עליך.

כבר בהתחלה הבנת שקל זה לא הולך להיות, אבל אתה לא מפחד מאתגרים כאלה. כמה ימים עברו וגילית שהשד לא כל כך נורא. עשיר לא תצא מזה אבל תרוויח את החוויה ואולי גם קצת יותר מזה. אתה כבר יודע שמעריכים אותך שם ושאתה בדרך הנכונה לקבל קביעות במקום ולא להיות תלוי יותר בחברת כוח האדם. רק כדאי שתדע בדיוק מה זה אומר לפני שתסכים לכל דבר שמציעים לך. הכאבים בגב ובכפות הרגליים יעברו בסופו של דבר, ולא צריך להגזים בכמויות העבודה.

באופי איטי אבל סביר אתה גם יוצר קשרים קטנים עם האנשים בעבודה. לא משהו מיוחד עדיין, אבל מבחינתך, זה טוב בשביל ההתחלה. יש לך מספיק זמן לטפח אותם, ולך תדע, אולי בעוד חצי שנה, כשתעזוב את המקום, יהיו כאלה שתמשיך להיות איתם בקשר, ולא משנה איזה קשר. וכדאי אולי שתפסיק לחכות שדברים כאלה ייפלו לך מהשמיים ותתחיל ליזום קצת יותר. האופטימיות שלך תמשיך להשאיר אותך שפוי גם כאן.

המנוי לחדר כושר ולבריכה שעשית מתחיל להשתלם לך. הצלחת לעשות אותו לפני השחרור וככה לחסוך כמעט 1000 שקל ובינתיים השחייה מרגיעה אותך. בחדר כושר רק התחלת ויהיה גם שם טוב. רק נשאר לסגור עם איזה דיאטנית שתארגן לך את התפריט היומי שלך וההרגשה (והמשקל) רק ישתפרו.

מה עוד נשאר החודש? הגיע הזמן לטפל אחת ולתמיד בבעיות של הצעצוע שלך. מתחיל להימאס העובדה שהוא כמעט חודש וחצי לא מסוגל להתחבר בעצמו לרשת והבעיה החדשה שלו רק מוסיפה לתחושה של התסכול. התחלת במלחמה נגד ההיא שהבטיחה לטפל לך בו ובגלל שהיא רבה עם אחותך היא מסרבת לעשות את זה, ואת הבטוח שתנצח בה, במיוחד בגלל שיש לך בני ערובה שהיא מאוד רוצה. החודש גם תחזור אחרי הרבה מאוד זמן לאצטדיון כדורגל לראות משחק של הקבוצה שלך. ההחלטה שלך לא לקנות מנוי בתחילת העונה התגלתה כמשתלמת אחרי התצוגה בשבועות האחרונים, אבל ליגת אלופות זה לא משהו שרואים כל יום ובשביל זה נתת השקעה לא קטנה. העיקר שהם לא יאכזבו אותך יותר מדי. מה שבטוח החוויה תהיה שונה בגלל שאתה הולך עם מישהו אחר מאלה שהלכת איתם ב-3 השנים האחרונות, וזה כבר משמח.

אז שיהיה לך חודש טוב,

שלך,

הלב והמוח שלך.