היפהפיה והיחפן

כבר שלוש ומשהו שנים הם ביחד. היא סוג של נסיכה. יפה, חכמה, עם חיוך עדין. הוא קצת יותר גבוה ממנה. עם חיוך קצת יותר עקום. 

יש ביניהם סוג של התמדה יפה, שקטה כזו. אין שם סערות או מריבות גדולות אלא אהבה עמוקה.

בעצם, היתה מריבה אחת, לפני שנה בערך. הוא רצה לעשות משהו והיא סרבה, יצאה עם החברות שלה. בהתרסה סובבה לו את הגב, והלב שלו נשבר. הוא גבר מהזן החדש - הזן שיודע לבכות כשצריך. והוא בכה אז, כמה שהוא בכה. הוא חשב שזה נגמר, שהיא לא תחזור אליו והתנחם בזרועות אחרת - בלונדינית, אבל מהזן הנורא הזה שהוא גם בלונדיני וגם חכם. אותה לא עשו באצבע, והיא - כבדרך אגב - סיפרה לו על פגישה מתוכננת עם מישהו אחר. כמו גדול הוא רץ אליה חזרה. התרפס. היא התרככה, חייכה, והכל שב על מקומו בשלום. אהבה, כבר אמרנו.

 

בקיץ הם נפרדו. שלא באשמתם. אלה היו החיים שהטיסו אותם למקומות שונים.

ברגע האחרון לפני הטיסה הם עוד הספיקו שיחת טלפון ארוכה אחרונה. כזו של התלחששויות וסודות וצחקוקים לתוך השפופרת, בשקט - כדי שאף אחד אחר לא ישמע ולא יבין.

 

הוא עורג אליה מאז. מחכה למכתבים, בודק מה הגיע מדי יום. הם לא בעניין של טכנולוגיה, אימייל, התכתבויות יומיומית. הם הולכים על הרומנטיקה הישנה והטובה - על מכתבים כתובים ודברים קטנים שמוטמנים בתוך מעטפות. על ההמתנה מורטת העצבים שבין המשלוח לבין ההגעה של התשובה. יגיע או לא יגיע? תענה או לא תענה?

יש קצת מתחים. על שניהם עוברים שינויים. היא עברה לדירה אחרת, הוא לא יודע את הכתובת החדשה שלה. האם המכתב הקודם שלו הספיק להגיע לפני שעזבה? האם היא תענה?  

 

היא ענתה. על דף שורות היא כתבה לו את הכתובת החדשה. אמרה שהיא מתגעגעת. עדכנה בשינויים, חדה לו חידות, צרפה איורים. 

הוא הגיע הביתה ונבר בערימת הדואר. ראה את המכתב, את השם שעליו, וחיוך אדיר הציף את פניו.

היא ענתה.

היא ענתה.

היא ענתה.

היא זוכרת ומתגעגעת וכותבת.

היא ענתה!

 

הוא רץ לשולחן, התיישב וכתב מיד בחזרה. כמה שורות, גם כך זה לא תמיד קל, ולפעמים הוא עוד צריך עזרה בניסוח או איות. שניהם בסך הכל בכיתה א'. משני עברי הים הם ממשיכים להתכתב. כבר שלוש ומשהו שנים הם ביחד. 

היפהפיה והיחפן הפרטי שלי.    

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 11/1/2007 00:27, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, נעים
25 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיכליקה ב-17/1/2007 08:17

43

 

לאחר שבפעם הקודם נסקר חוק מרפי מספר 93041, ס"ק ג' התשל"ח - 1978, הרי שהפעם הגיע הזמן לדון בתחולתו של ס"ק ד', הקובע:
 
"משעמד אדם באמור בס"ק ג', הרי שבמשפחתו עשויים להתרחש אחד או יותר מבין המאורעות הבאים:
(1) התפתחויות ורבליות חדשות, לרבות מילים, משפטים או אמירות משעשעות ומפתיעות;
(2) התפתחויות מוטוריות העולות כדי שינוי המצב הקיים באופן הלתי הפיך;
(3) שינויים במראה החיצוני של מי מבין בני המשפחה".
 
עד אתמול היו השמועות בנוגע לצעדיה של המיניאטורה בגדר עורבא פרח, לפחות מבחינתי. אני לא זכיתי לראות ולו צעד בודד. בגילה המקשיש (17 חודשים, ובעברית - שנה וחמישה) לא היה לה כל רצון לעלות מזחילת 4 על 4 להליכה על שתיים. אתמול נספרו לראשונה 3 צעדים.
היום, כשאבא שלה שוב מעופף באויר בין שמיים לארצָה, נספרו לא פחות מ-43 צעדים רצופים. ההתרגשות, כצפוי, הרקיעה שחקים. מי אמר שבילד(ה) שלישי(ת) מתרגשים פחות?
 
נותרו עוד יומיים כדי לראות האם גם סעיפים (1) ו-(3) לחוק יתמלאו ככתבם וכלשונם - שן חשודה אחת מתנדנדת כבר כמה שבועות, מעניין אם היא תממש את זכותה החוקית ליפול במסגרת סעיפים אלה.

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 18/12/2006 04:05, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות
19 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מאזינה ברקע ב-20/12/2006 19:39

שיחת בוקר מפתיעה

מקרא
סבתא א' - סבתא רבא שלי
סבתא ר' - הבת של סבתא א', אמא שלי.
סוזן - דמות מהספר והסרט "האריה, המכשפה וארון הבגדים" [נרניה]
 
שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 13/12/2006 19:35, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות
20 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורזת ב-17/12/2006 22:05

18,471