תודה, באמת תודה - חלק ב'

 

זה מה שקיבלנו היום בשובו של השאטני מבית הספר.

למתקשים בקריאה או בהבנת האנגלית המוגבלת שלו (הי, רק שלושה חודשים בבית הספר. זה לא רע בשביל שלושה חודשים, נכון?), להלן תרגום לעברית:

אני אסיר תודה על -

(זה ש)אמא ואבא
צורחים (עלי)
ללכת לישון.
או ללכת לאמבטיה.
כאילו, "תלך לישון!"
או "תלך לאמבטיה!"

וגם על זה שכריש יאכל אותי.  

מזל. מזל שיש את חג ההודיה, ובו אנחנו מקבלים שירי הייקו כה מלבבים, מהם נשקפת דמותנו משובבת הנפש וההורות המפוארת עד אין קץ שלנו. באמת תודה.   

אני אסירת תודה -
על זה ש
הילדים משגעים אותי
עד תשע בערב
וגם אז לא חושבים
שלאמא מגיע זמן משלה
אפילו לא בחמש בבוקר.

---

  gobble-gobble שמח לכולכם.    
 

שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 23/11/2006 05:24, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות, רק באמריקה
26 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורזת ב-26/11/2006 16:05

ופתאום כשלא באת
ירד השאטני במדרגות והודיע ש"משהו מציק לי בגוף. אני לא יודע מה זה, אבל הגוף שלי אומר שלי שאני עצוב".
והבלונדיני התחפר בכריות של הספה הנפתחת וניסה להסניף קצת את הריח שלך.
המיניאטורה בכלל התבלבלה, ומזלה הגדול הוא שהשטיק החדש שלה הוא המילה "אין" כששתי כפות הידיים פרוסות הצידה, כאילו היתה איקונין קאתולי נוגה.
 
ואני?
סתם.
נזכרתי כמה שמחתי כשבאת, איך הצלחנו לעלות זו לזו על העצבים בשלושת השבועות האחרונים (ובאיזו מהירות מפתיעה ולא מתאימה לשתינו ירדנו מהעצבים האלה. משהו השתנה ב-15 השנים האחרונות מאז שחיינו בפעם האחרונה תחת קורת גג משותפת), איך הצלחת לאדות את הברוקולי למוות כמו שאת רגילה, וכמו שאנחנו תמיד צוחקים עלייך. איך זכרת להביא לכל אחד מאיתנו בדיוק את הדברים הקטנים שאנחנו אוהבים.
 
חזרתי הביתה מהשדה וחיפשתי אוטומטית את הנעליים שלך בכניסה (כדי להעיף אותן הצידה, בטבעיות. הרי אני צריכה להתעצבן על משהו שעשית...). הן כמובן לא היו שם. לא ברור לי למה הופתעתי. יותר ברור לי למה הגעגוע תפס אותי בגרון.
באויר נשארה השאלה מתי נתראה שוב. באביב? בקיץ הבא? אולי קודם? אולי רק אחר כך?
אף אחת משתינו לא העזה לומר משהו החלטי בנושא.
 

---

אם התחלתי כבר בדירוג הדברים היותר קשים במעבר לחו"ל הנה המקום השני המכובד -
הפרידות החוזרות ונשנות מאנשים שאתה אוהב, והידיעה שלמרות שזה נראה כאילו זו פרידה זמנית וקצרת טווח, המרחק גדול מכדי שהיא באמת תהיה כזו.
או במילה אחת - הגעגוע.
שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 3/11/2006 04:36, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות
16 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של אורזת ב-5/11/2006 05:37

ואז הוא עשה תרגילים בחשבון
אחרי הדכאון שחטפתי בעקבות הקטע הקודם, בא השאטני והראה לי מאיפה משתין הדג באנגלית:
"פור כפול פייב וחצי איקוואלס טוונטי טו אנד א חצי".
 
אז מה אני רוצה מהילד, למען השם?
זו כל כך לא הבעיה שלו, אלא שלי...
שמור   בטל

נכתב על ידי אורזת, 29/10/2006 05:20, בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות
3 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של מיכליקה ב-31/10/2006 16:56

18,471