המלצה חמה על סרט חדש - ג'ונו

סרט חדש ומדובר שהגיע לבתי הקולנוע בארץ לפני שבוע

שם הסרט: ג'ונו Juno

במאי: ג'ייסון רייטמן

שחקנים: אלן פייג', מייקל סרה, ג'ניפר גארנר, ג'ייסון בייטמן, אליסון ג'ני, ג.ק סימונס

שנת הפקה: 2007

תקציר הסרט:

ג'ונו (אלן פייג') היא נערה מתבגרת בת 16, שנונה, מוזרה דעתנית, משעשעת שמרגישה קצת כמו נטע זר בתיכון ומרגישה משיכה בלתי מוסברת לידיד הכי טוב שלה,בליקר (מייקל סרה, "סופרבאד"). ג'ונו מחליטה למסור את התינוק למשפחה חשוכת ילדים לאחר שמתחרטת לגבי רצונה המיידי בהפלה. דרך העיתון היא מגיעה לזוג יאפים צעירים ומסודרים, בשם מארק וונסה (ג'ייסון בייטמן וג'ניפר גרנר), שלכאורה יש להם הכל בחיים חוץ מילדים. לאחר ההחלטה המשותפת לעשות "עסקה" ולמסור את התינוק עם היוולדו למארק וונסה, הסרט מלווה את תהליך ההריון, תגובות הסביבה, הקשר שנוצר בין ג'ונו למארק וונסה ואת התהליך שהם עצמם עוברים לקראת כניסתו של תינוק לחייהם.

דבר הפסיכופט:

ג'ונו הוא סרט קטן במלוא מובן המילה, אבל במובן הטוב שלה. כל הסרט מבוסס על האישיות המקסימה של גיבורת הסרט ג'ונו שהיא כנראה התגלמות השנינות, הציניות והמגניבות בנערה בת 16. למרות שהסרט עצמו הוא סרט קטן, ולא קורה בו יותר מדי על פני השטח, אופן העברת הנושא ואישיותה הנפלאה של ג'ונו יחד עם בנייה מאוד עדינה ומאוזנת של תסריט מלא במשמעויות, הם שהופכים את הסרט הזה לממתק של ממש. הסרט הזכיר לי בסגנונו ובקסמה המיוחד של הדמות הראשית את "המרוץ לצמרת של מקס פישר" (Rushmore) של ווס אנדרסון, רק שהוא פחות מוזר. השחקנית הראשית אלן פייג' פשוט נפלאה, תגלית של ממש. היא סוחבת את הסרט הזה לגבהים יחד עם קאסט מצויין הכולל גם את מייקל סרה בליהוק מצויין כחבר של ג'ונו וג'ייסון בייטמן וג'ניפר גארנר גם הם עם דמויות מורכבות ומעניינות. בהחלט מגיע מלוא התשבחות גם לבמאי ג'ייסון רייטמן ולתסריטאית דיאבלו קודי על הסיפור הפשוט והמרגש ועל הקצב והאווירה המיוחדים של הסרט. מעבר לזה מלווה את הסרט הזה פסקול נפלא שמשלים את המרקם העדין של הסרט. דרך הסיפור הלכאורה פשוט, אנו מקבלים הצצה לרסיסי החיים של הנוער, של הוריהם ושל זוגות צעירים, יחד עם התעסקות אינטנסיבית למדי בשאלת ההורות. התוצאה מקסימה ומרגשת והסרט שובה את לב הצופים לאט אבל בבטחה. הקצב האיטי הזה, אינו מתאים לכל אחד והסרט הזה ללא כל ספק אינו דומה לקומדיות הרומנטיות הקיטשיות שמציפות את הקולנוע בימינו וטוב שכך. אבל מי רוצה לראות עוד סרט שנראה כמו כל האחרים? אז אם בא לכם חוויה מיוחדת, אני ממליץ בחום על הסרט הזה, רק חשוב שתדעו למה לצפות, זהו לא סרט לכולם.

הערה: הסרט מועמד ל4 פרסי אוסקר - הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקנית הראשית, התסריט המקורי הטוב ביותר. אני עדיין בעד ארץ קשוחה של האחים כהן אבל בהחלט אשמח אם אלן פייג' תזכה בפרס השחקנית ודיאבלו קודי תזכה בפרס התסריט (לא מתחרה מול "ארץ קשוחה" שהתסריט שלו מועמד לפרס התסריט המעובד, אבל כן מתחרה מול "רטטוי". קשה קשה).

ציון: 8.5 מתוך 10  

המלצה על סרט חדש - מתים על החיים

סרט חדש שהגיע בסוף השבוע האחרון לבתי הקולנוע וכולל שני שחקנים אדירים

להלן המלצתי

שם הסרט: מתים על החיים The Bucket List

במאי: רוב ריינר

שחקנים: ג'ק ניקולסון, מורגן פרימן

שנת הפקה: 2007

תקציר הסרט:

סיפור על ידידות בין שני אנשים ממעמדות שונים, האחד ביליונר והשני ממעמד הפועלים, אשר הגורל הטראגי של חייהם הפגיש אותם בבית החולים בו שניהם מאושפזים עקב מחלת הסרטן, שניהם במצב סופני עם חצי שנה עד שנה לחיות. השניים מחליטים לנצל את ימיהם האחרונים על מנת לעשות את כל מה שהם מעולם לא הספיקו לעשות והם רושמים רשימת חלומות ויוצאים להגשימה יחדיו.

דבר הפסיכופט:

למרות שהנושא עצמו יכול להתדרדר בקלות לשמאלציות וסכריניות יתרה, הסרט מצליח להישאר כל הזמן על הגבול הדק בין השמאלץ לבין הריגוש והתוצאה פשוט נפלאה. אין ספק שהסיפור אינו מקורי במיוחד, אבל הסרט הזה הוא מרקחה של כל מה שצריך על מנת ליהנות מסרט, הוא מצליח להיות עצוב לצד מצחיק ובעיקר מאוד מאוד מרגש וכובש. ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן מגלמים שתי דמויות שונות בצורה קיצונית והחברות שנוצרת ביניהם במהלך המסע אחר חלומותיהם, היא הבסיס של הסרט הזה. השניים מעלים את הסיפור המרגש בפני עצמו לשיאים, בתצוגת משחק נפלאה, כרגיל. גם הבמאי, רוב ריינר מצליח לחזור פה לימיו הגדולים ("אני וחבר'ה", "הנסיכה הקסומה", "כשהארי פגש את סאלי") עם סרט שאולי הוא פחות מיוחד/מקורי מבחינת הסיפור שלו, אבל הוא לא פחות מרגש. הסרט מצליח להיות קליל ומבדר למרות שהוא עוסק בנושאים עמוקים של מחלת הסרטן, התקרבות המוות ובעיקר בשאלה, האם להילחם במחלה עד היום האחרון במטרה להאריך ולו במעט את החיים, או ליהנות מהזמן שנותר. דרך השאלות האלו הסרט מצליח גם לעסוק בנושאים רחבים יותר כמו זוגיות, ידידות נפש, סקס, משפחה ועוד. בקיצור, אין צורך להכביר במילים, מומלץ בחום.

ציון: 8 מתוך 10

המלצה על סרט חדש - קרייזי

סרט חדש, זוכה האוסקר הקנדי שלנת 2005, שהגיע לבתי הקולנוע בארץ, בסוף השבוע שעבר.

להלן המלצתי

שם הסרט: קרייזי C.R.A.Z.Y

במאי: ז'אן מארק ואלה

שחקנים: מארק אנדרה גרונדין, מישל קוט, דניאל פרול, מקסים טרמבליי, פייר לוק ברילאנט, אלכס גראוול

שנת הפקה: 2005

ארץ הפקה: קנדה

תקציר הסרט :

ז'אק (מארק אנדרה גרונדין) נולד בחג המולד, בן רביעי למשפחה קנדית מהפרברים. מהיום שז'אק נולד האמינה אמו כי יש לו יכולת ריפוי באמצעות המחשבה. ז'אק, שגדל להיות נער נאה בשנות השבעים, מרגיש אף הוא כי הוא שונה, אבל לא כפי שאמו (דניאלה פרולק) סבורה. החשוב מכל עבורו הוא להשתלב בתוך המשפחה ולזכות באהבתו של אביו (מישל קוט). אחיו הגדול ריימונד (פייר לוק ברילאנט) לעומתו, מהווה את המודל הגברי הקשוח במשפחה ועסוק בלהחליף בחורות ובמריבות עם אחיו. אבל כשריימונד מתדרדר במהרה לתהום של שימוש בסמים, המשפחה כולה צריכה ללמוד כיצד להתמודד עם הבעיה. הסרט זכה בעשרה פרסים באוסקר הקנדי, כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי, התסריט והשחקן ובשלושה עשר פרסים באוסקר הקוויבקי. הסרט מוגבל לצפייה מגיל 14.

דבר הפסיכופט:

סרט קנדי מקורי מאוד, העוסק בחייה של משפחה, פשוטה ממעמד הפועלים, זוג הורים וחמשת ילדיהם. לחיי המשפחה נכנסות שתי בעיות שמעמידות את חוסנה בסכנה. הבן הבכור ריימונד, מתמכר בהדרגה לסמים וחייו מתדרדרים במהירות ואילו הבן הרביעי, זאק, שהיה גאוות אימו ושנחשב תמיד לילד מיוחד, בעל כוחות ריפוי במחשבה, מתגלה כמיוחד, אך בכיוונים אחרים משמשפחתו חשבה, כאשר הוא מתלבט בנוגע לנטיותיו המיניות. הבעיות הללו מעמידות במבחן את אהבת אביהם, אשר מנסה בכל כוחו לקבל את בניו כפי שהם, דבר שלא בא לו כלל בטבעיות. זאק, שרוצה להתקבל על ידי משפחתו, עובר במהלך הסרט, תהליך מלא קונפליקטים, שבסופו, יעזור לו להיות שלם עם עצמו.

הסרט משלב בסיפור הדרמטי שעומד במרכזו, פנטזיה, ובעיקר הרבה הומור, בהתמודדותה של המשפחה עם שתי ה"בעיות" של בניה. הסרט מצליח להציג, תמונה כנה מאוד, של בעיות הסמים, של נער מבולבל בנוגע לזהותו המינית ושל הקשיים של הדור המבוגר להתמודד עם הבעיות הללו ולקבל את השינויים החברתיים של התקופה. דרך התמודדותה של המשפחה עם הבעיות של בניה, הסרט מעביר מסרים חיוביים על אהבת הורים לבניהם ועל  קבלת השונה בחברה.

עד כאן זה נשמע כמו סרט דרמטי שגרתי למדי, אבל מה שהופך את הסרט למיוחד ומקורי מאוד, אלו שני דברים עיקריים. בראש ובראשונה מדובר בהומור המצויין של הסרט. הומור ציני שמצליח להפוך את המרירות והעצב של סיפור העלילה, למשהו מצחיק עם קריצה. אל ההומור הנפלא של הסרט, מצטרף הפסקול המצויין, אשר עוזר להעביר את רוח התקופה. הפסקול כולל שירים של פטסי קליין (שאחראית גם לשיר CRAZY, עליו מבוסס שם הסרט), אלביס, פינק פלוייד, דיוויד בואי ועוד. הפסקול הנפלא וההומור המצויין, הם שהופכים את הסרט הזה, למשהו מיוחד במינו והעובדה שהצופים נהנים לכל אורכו, עוזרת לסרט להעביר בצורה אפקטיבית גם את מסריו. הבעיה היחידה של הסרט היא אורכו. אפשר היה לקצץ לפחות חצי שעה מהסרט, משום שיש תחושה שהוא קצת חוזר על עצמו ונמרח לפרקים. גם בדיחות טובות, מתחילות לייאש בפעם העשירית שמספרים אותן.

במאי הסרט ז'אן מארק ואלה, הוא במאי לא מוכר אשר מירב נסיונו בא מתחום הפרסומות והטלוויזיה והוא מוכיח כאן כשרון גדול. קאסט השחקנים כולו נפלא, אבל מעל לכולם, בהופעה כובשת במיוחד, בולט מארק אנדרה גרונדין שמגלם את דמותו של הבן הרביעי, זאק.

לסיכום, הסרט הזה הוא אחת היצירות הכנות, רעננות, מקוריות ומצחיקות ביותר שהגיעו לקולנוע בשנים האחרונות. סרט מרתק ומהנה גם יחד, על התמודדותה של משפחה רגילה עם שני בנים, אשר "סטו מדרך הישר". הסרט מצליח להעביר את רוח התקופה וללמד אותנו דבר או שניים על אהבת הורים ועל קבלת השונה. אם הסרט היה קצר יותר הוא היה יכול להיות נפלא, אבל למרות שהוא חוזר על עצמו ונמרח לפרקים, עדיין מדובר ביצירה יחודית מאוד, ששווה בהחלט לראות.

ציון: 8 מתוך 10