האביר האפל הוא עירום
סגירת חוב קטנה לקוראיי
ראיתי את הסרט המדובר החדש (כבר לא מאוד חדש אבל היה אולם מלא) בסדרת באטמן, "האביר האפל" שאת עלייתו ליווה פמפום יחצני שלא נראה ככמותו כבר שנים, אפילו מהדורות החדשות שילבו על זה אייטמים.

בקיצור, לא רק המלך הוא עירום, גם האביר. זה לא שהסרט גרוע, זה שהמהומה סביבו ממש, אבל ממש לא מובנת לי. הסרט היה פשוט ארוך מדי, כל פעם הוסיפו עוד טוויסט, עוד עימות, עוד קרב, כאילו רצו להוסיף עוד ועוד, כאילו מדובר בתחרות עם צבירת נקודות ולכן לדעתי פספסו קצת. לדעתי, תסריט יותר מוקפד, יותר מרוכז, היה הופך את הסרט להרבה יותר טוב.

אין כל ספק שהית' לדג'ר המנוח, בתפקיד הג'וקר, שיחק נפלא ולא רק בגלל מותו המפתיע לאחר הצילומים. מה שכן לדעתי זה מבטיח לו את הפסל המוזהב, האוסקר. אם יש אתר שנותן לכם לשים על זה כסף (וחוקי), לכו על זה !

בקיצור, היה סרט טוב, אבל ממש ממש לא מה שעשו ממנו כל המבקרים, העיתונים וכו'. מבחינתי, הסרט הקודם בסדרה היה טוב יותר. אז נכון, יש פעלולים די מגניבים ויש מתח, אבל הסרט היה פשוט ארוך ומרוח מדי לטעמי ובסך הכל "האביר האפל" הוא עירום. אל תאמינו לכל מה שאומרים לכם

מה שכן, הית' לדג'ר שולתתתת. חבל כל כך חבל שזו הייתה שירת הברבור שלו.

ואם אתם ממש מתעקשים על ציון: 7.5 מתוך 10שמור   בטל

מי ייקח את המדליה של כוכב נולד 6
למי צריך לתת את המדליה ואת כל הסיבות, תוכלו לקרוא
כאן

קריאה מהנה !שמור   בטל

בעירום מלא - על הגבול הדק
התכנית "בעירום מלא" שעלתה אתמול בערוץ 2, מבוססת על פורמט בריטי ("איך להיראות טוב בעירום") שכבר זכה גם לגרסה אמריקאית בהנחייתו של קרסון קרסלי מהFab Five. במסגרת התכנית עוברת כל שבוע אישה אחת תהליך, שאמור לעזור לה להשלים עם מימדי גופה שאינם דקיקים ושגורמים לה לקשיים חברתיים. פורמט הזה סותר את כל תרבות הרזון שנשקפת מכול שלט חוצות או עמוד פרסומת בעיתון ואת כל חנויות המעצבים שמלאות בשמלות מידה אפס וזה גם הקסם שלו.

כבר שבועות שרצים פרומואים של חלקי גוף עירומים של נשים מלאות על מסכנו. אין כל ספק שכבר מהפרומואים ברור שהתכנית הזו תשחק על הגבול הדק הזה, הגבול הדק בין מציצנות זולה ובין המטרה האמיתית של התכנית, חשיפת הנפש והתנערות ממודל הרזון שהפך לאידיאל בתרבות של ימינו.

האם צריך לחשוף את הגוף על מנת לחשוף את הנפש? זו שאלת מיליון הדולר בכול הנוגע לתכנית הזו ואין ספק שבמשך כל הצפייה בתכנית המוח בוחן את התכנית ובודק האם באמת יש צורך בהתערטלות גופנית על מנת להשיג התערטלות נפשית. בעולם עמוס במטאפורות, כאשר הנשים שבאות לתכנית לוקות בעיוורון מלא בכל הנוגע לגופן, כנראה שצריכים זעזוע כזה בשביל להזיז משהו במוח שלהם. אם נשים דקיקות על גבול האנורקסיה תוכלנה לאתר בשניות את הפגמים בגופן ואת כול ה"עודפים" על אחת כמה וכמה שהמשתתפות בתכנית תתקשינה להשתחרר מחוסר ההשלמה עם גופן הבשל והמלא וההשפעות ההרסניות שיש לכך על ביטחונן ועל הקשרים החברתיים שלהן.

לאור העובדה שכמתחייב מהפורמט המנחה צריך להיות גיי, כנראה גם כדי להיות רגיש (על פי הסטריאוטיפ כמובן) וגם בכדי שלא יאיים על הנשים שתצטרכנה להתפשט מולו, את הגרסה הישראלית נבחר להנחות אביעד קיסוס. הבחירה הזו היא צפויה אך בעייתית לטעמי. הפרסונה של אביעד קיסוס היא צינית ונשכנית, מה שמקשה לקבל אותו בתור מאמן הנפש האמפתי. במקביל קשה שלא לתהות כיצד אביעד, שלאחר שהתקבל לתכנית Y בעשר כפה על עצמו רזון ושמדבר לא אחת בתכנית הבוקר הפופולארית שלו ברדיו על המלחמה הקשה לשימורו, יכול לבוא ולהטיף לנשים, לקבל את גופן כפי שהוא, ולמצוא את היופי בין הקימורים והשומן. אמנם לאחר שצפיתי בפרק, אני חושב שאביעד עשה בכל זאת עבודה לא רעה, אבל הניגוד הזה בין הפרסונה שלו והעובדה שהוא אינו סטייליסט כמו המנחים של הגרסאות הבריטיות והאמריקאיות, פגעו באפקטיביות של בחירתו כמנחה והוא נמצא שם על תקן החבר שנותן כתף כשצריך, סוג של לא מועיל ולא מזיק.

הפורמט אמור להכניס אותנו לחיי גיבורת הפרק ולתת לנו להציץ על התהליך הנפשי שהיא עוברת במהלכו ולהתרגש איתה בעקבות השינויים שהיא עוברת. לצורך כך יש צורך באווירה מאוד נקייה ועדינה שלטעמי קצת נאבדה בפורמט הישראלי, כאמור גם בגלל בחירה במנחה שלא עוזר בעיצוב עצמו (אותו הוא משאיר לבעלי מקצוע) ושנשאר רק כסוג של חבר אינסטנט. למרות זאת הפורמט עצמו מספיק מעניין ומספק רגעים טלוויזיוניים מעולים. בראש ובראשונה ראוי לציין את המבחן בו מכניסים את גיבורת הפרק לחדר בו יש מספר נשים שעומדות בשורה כשהן לבושות בחזייה ותחתונים בלבד ומסודרות בסדר עולה לפי היקף הבטן שלהן. גיבורת הפרק מתבקשת למקם את עצמה בסקאלה והתוצאות חושפות את הבעיה בדיוק מרשים. גם החשיפה של הגיבורה בחזייה ותחתונים ובלי הראש על שלט פרסומת בקניון, מהווה זריקת מציאות מוצלחת וצילומי העירום בסוף התהליך, מדגישים את השינוי וההשלמה עם עצמה. התהליך הנפשי שעוברת גיבורת הפרק, כמו ההשלמה של גיבורת הפרק הראשון עם אימה, מוסיפים רובד מעניין נוסף ואת המימד האישי כך שבסך הכול ניתן להגיד שהפורמט עושה את מירב העבודה וכל מה שנשאר זה למצוא גיבורה מעניינת. גיבורת הפרק הראשון פריה, הצליחה לעניין אם כי התהליך שעברה, למרות שנמרח על שעה פרק, לא הצליח לסחוף.

לסיכום, לא השתכנעתי מבחירת המנחה למרות שהוא עשה עבודה טובה, אבל בשורה התחתונה אני חושב שהפורמט הזה מספיק מעניין ושהגרסה הישראלית הצליחה לשמור על החלקים החשובים בפורמט, גם אם הפרק הראשון לא התרומם לטעמי ולא הצליח לרגש עד הסוף. אני בהחלט חושב שנוצר מספיק עניין כדי לרצות לראות עוד סיפורים של עוד נשים ושהתכנית הצליחה לשמור על אותו קו דק עליו דיברתי, בצורה מוצלחת ביותר.
שמור   בטל