המלצה על סרט - ים של פחד

סרט דל תקציב המבוסס על סיפור אמיתי. הסרט זכה להצלחה גדולה וביקורות אוהדות ע"י המבקרים.

להלן המלצתי

שם הסרט: ים של פחד Open Water

במאי: כריס קנטיס

שחקנים: בלאנצ'רד ריאן, דניאל טרוויס

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

סרט אימה דל-תקציב שעורר ענייו רב בפסטיבל סאנדנס לקולנוע עצמאי, זכה לביקורות טובות, והפך באופן מפתיע לאחד הסרטים המדוברים ביותר בקיץ האחרון בבתי הקולנוע בארה"ב. הסיפור הלא יאמן של הסרט מבוסס על מקרה אמיתי. זוג צעיר היוצא לנופש אקזוטי, מחליט להצטרף לקבוצת צוללנים היוצאים אל האוקיינוס הפתוח. אחרי שהם מסיימים את הצלילה, הזוג מגלה שהסירה ושאר הצוללנים פשוט נטשו אותם בלב ליבו של הכחול הגדול. אם חשבתם שיותר גרוע מזה לא יכול לקרות, טעיתם. המים שורצים כרישים. האם הזוג הצעיר והאוהב יצליח לשרוד עד שמישהו יזכר בהם ויבוא להציל אותם? שלושה פרטים שכדאי לדעת על הסרט: המראה של התוצר הסופי מזכיר את "פרויקט המכשפה מבלייר". צמד השחקנים הצעיר והבלתי מוכר התמודד עם כרישים אמיתיים. הסרט צולם באוקיינוס ולא בבריכה גדולה באולפן כמו סרטי ים הוליוודים.

דבר הפסיכופט:

הסרט הזה עורר אצלי המון ציפיות, למרות ששמעתי דעות חלוקות עליו. ללא כל ספק, ברור כי מדובר בתוצר ייחודי, אך חלק מתגובות הקהל העידו עליו כעל משעמם. האם יש בסרט הזה משהו מעבר להשפעה שיש לעובדת היותו מבוסס על סיפור אמיתי? לא סתם הוא הושווה לסרט "פרוייקט המכשפה מבלייר", הן בגלל היותו מבוסס על סיפור אמיתי, הן בגלל אופי הצילום הלא מלוטש והן בגלל שהוא אמור להעביר תחושה אצל הצופים של עדות, כאילו הם היו במקום בו מתרחש הטרור על המסך. אחרי צפייה בסרט, הבנתי בדיוק את אותן דעות חלוקות לגביו. מצד אחד בהחלט מדובר בסרט מקורי שמעביר תחושת מציאות מאוד חזקה ומצליח לגעת בצופים ולהעביר להם תחושה כאילו הם שם. השעות הרבות שעוברות על הזוג באמצע האוקיינוס ובכלל כל הסיטואציה המאוד אינטימית הזו, רק אנחנו הצופים, הזוג והכרישים, מטבעם להשפיע עלינו בצורה חזקה. מצד שני זה אכן מאוד מונוטוני וארוך, למרות האימה שנמצאת באוויר רוב הזמן. הבחירה להעביר את הצופים את אותו "סיוט מתמשך" שעובר הזוג היא ברורה, אבל עלולה לייאש חלק מהצופים עוד באמצע. אני בהחלט חושב שחלק מכוחו של הסרט היא העובדה שמקננת כל הזמן במוח, שמדובר בסיפור אמיתי. סביר להניח שהצוללנים שביננו, ייזכרו בסיטואציה הזו כשייצאו לצלילות. בנקודה הזו, אני חושב שהסרט מצליח ליצור פיסת מציאות מצמררת ומשפיעה, דבר שלא ניתן לומר על רוב סרטי האימה בימינו. הבעיה היחידה היא, שההליכה הקיצונית עם המציאות, גרמה לסרט לאבד חלק מחדותו. האימה נמצאת שם, אבל לא כל הזמן ובנקודות האלו הסרט יכול גם לשעמם. לסיכום, עדיין הייתי ממליץ לראותו בתור סרט אימה מסוג אחר, מציאותי מאוד ומשפיע מאוד.

ציון: 7.5 מתוך 10