הישרדות איי הפנינה, פרק 7 - בוחשים קודחים ובוחשים

כולם בוחשים בקלחת, מאיר בוחש בשבט קניבה, מאיר מקבל הזדמנות לבחוש שוב בשבט בארו או כמו שאפרת אמרה בפרק הקודם "וואי וואי החפירות" ובאופן לא מפתיע, גם ההפקה ממשיכה לבחוש. אני רוצה להתייחס בקצרה לאתגרים בתכנית. אחרי שכמה מקומות נתקלתי בכתבות שמספרות לנו על העבודה המאומצת שהושקעה בהמצאת אתגרים, לאור העובדה שהעונה הישראלית כוללת הרבה יותר פרקים ובעיקר לאור העבודה שכבר מתחילת העונה הוסיפו את אתגר החסינות האישית, שבדרך כלל מתחיל רק בשלבים המתקדמים יותר של העונה, אחרי איחוד השבטים ואת האתגר לקבלת הרמז באי הגלות. התוצאה היא המון המון אתגרים, דבר מבורך שמקטין את הזמן של זיוני השכל והצהבת שכלולים בכל פרק. אבל אתגרים רבים לא אומר שעבדו עליהם קשה או שהם מקוריים ואני חייב לומר שרבים מהאתגרים שכבר ראינו, היו חסרי יצירתיות ומשעמים והחלק השני היה מועתק אחד לאחד מאתגרים שהיו כלולים בגרסא האמריקאית. אי לכך, לא ברור לי מדוע ההפקה טוענת להשקעה גדולה באתגרים.

אגב, ההעתקה של האתגרים מהפורמט האמריקאי, מאפשרת למי שעקב, להעתיק גם את הטריקים שהאמריקאים השתמשו בהם כדי לנצח באתגר. למשל, אתגר החסינות אתמול, שהועתק מאחת העונות בארה"ב, כלל קטע בו העבירו שני חברי שבט ממשטח אחד בים למשטח שני, בעזרת שני עמודים. מי שעוקב אחרי התכנית יודע שהדרך המהירה ביותר לעבור היא לבקש מחבר השבט להתייצב על עמוד אחד ולסחוב את העמוד עד המשטח השני, לעומת דרך הפתרון הארוכה בה עוברים כל פעם מעמוד לעמוד ומסתכנים בנפילה. אף אחד מהשבטים לא ניסה את השיטה המהירה, מה שמוכיח שלא רק שעם ישראל לא רואה "הישרדות", גם השורדים עצמם, לא ממש טרחו לראות את העונות האמריקאיות ולהתכונן.

עקר הבית מקבל פוקוס

אחרי ההינדוס ההפקתי של שבוע שעבר שספק בא להציל את מאיר, ספק בא להציל את התכנית ולהוסיף קצת עניין לעונה המדשדשת, היה זה הפרק שבו מאיר קיבל את מירב תשומת הלב והפוקוס. אריק, שבפרק הקודם ליווה את מאיר בקריאות דפ"ר, דפ"ר, דפ"ר, הצליח למצוא למאיר כמה תארים חדשים. אחרי שבפרק הקודם ראינו איך בכמה דקות, מאיר מצליח להרוס לאריק את כל המשחק הכפול בנאמנות לבנות ולבנים בקניבה, אריק קושר לו תארים: "בעיני חברי השבט, מאיר נתפס כאיזשהו בנאדם מאוד מאוד לא מזיק. הם לא מכירים את מאיר האמיתי. מאיר האמיתי הוא אסטרטג, הוא רואה את הדברים בראייה מפוכחת, הוא קלט אותי על השנייה הראשונה. כולם חושבים שהוא איזשהו ליצן חצר". אריק מוסיף "מאיר הוא מאוד ערמומי, הוא קורא את המפה נכון. יש לו את החזות האהבלית הזאת אבל הוא יודע מי נגד מי והוא החליט אסטרטגית שטוב לו להיצמד לבשבקין". לא נעים לי להרוס, אבל אני חייב להגיד לאריק שזה שמאיר הלשין עליו פעם אחת, לא הופך אותו לאסטרטג. אבל לא רק אריק מכיר את מאיר, גם נתן שאומר "אני מכיר את מאיר, מאיר זה טיפוס שאוהב להישמע ואוהב לעשות הרבה רעש וצלצולים, דווקא עם הטיפוסים האלה אני הכי יודע להתמודד". ריבוי העדויות לגבי מאיר נשמע לי קצת כאילו ההפקה סידרה משחק "מי מכיר את מאיר" כשהפרס היה סנדביץ', אני לא רואה שום סיבה אחרת שהם יתחרו מי מכיר אותו הכי טוב.

בכלל, נראה שמאיר פועל כמו ילד קוטר בכיתה ב', כל מה שאומרים לו הוא מתנגד לעשות. למרות שנראה שהוא בחר להצטרף לנוער הגבעות של בשבקין, כשנתן מסביר לו איך מעמידים פנים שעושים מה שאריק רוצה אבל בעצם הוא הקובע, "אתה נותן לו להרגיש תותח יאללה גבר גבר וזהו, אבל בכללי תהיה צמוד אלי", מאיר עונה לו "אני צמוד לעצמי כפרה, אל תדאג, אני אשחק את המשחק שלי". איכשהו יש לי תחושה שמאיר יצליח לעשות עם עצמו ברית, לרמות את כולם ולתאם הצבעות עם עצמו כדי להביא להדחתו של הוד עקר ביתו.

אבל לא רק השורדים מתמקדים במאיר הפעם, גם ההפקה. באתגר הפרס בישרו לשורדים שהם יקבעו מה הפרס מה שמתברר בסה"כ שוב כפרס שבו המנצחים לוקחים פריט אחד מהמחנה של המפסידים. אז הבנו איזה אי-דרמה יושבת כרגיל מאחורי הפרומו הדרמטי של השבוע שהבטיח לנו שמאיר חוזר לבארו על מנת לנקום.

יאללה מכות יאללה

במסגרת אתגר הפרס נאבקו זוג מכל שבט על מציאת כרית שקבורה בחול ואז במאבק פיזית בו כמעט הכול מותר, עליהם להחזיר אותו לשטיח של השבט שלהם. זו הייתה הזדמנות ללכת מכות, וכל המאבקים הסתיימו בתיקו, בלי שהשורדים מצליחים לחזור עם הכרית. אמנם לא ראינו דם (כמעט), אבל המכות סיפקו מספר רגעים חשובים:

ההומו (אופיר) והגמד מהשייטת (איתי) הלכו מכות. בעודנו שמים את הכסף על הגמד, אנו מקבלים קרב די מאוזן שמסתיים כאמור בתיקו ובהפתעה. ההומו מסכם את זה הפעם טוב ממני "זה גועל נפש, גברים לא שורטים כשהם נאבקים ובטח לא "גבר" כמו איתי. מי שנאבק בציפורניים כמו נקבה". אני חשבתי לרגע שאופיר ינסה לנשוך את הכרית ויפסיד אבל ייאמר לזכותו שאפילו גמד נקבה, לא הצליח להכריע אותו.

אפרת ואנסטסיה נאבקות בדיוה ומעיין רק בשביל לספק לנו קרב בנות. אנסטסיה מצליחה לרתק את מעיין ובטוחה שהיא גאלה את עצמה מול השבט והוכיחה שהיא לא נסיכה. אני בטוח שלא גאולה ולא בטיח. גיא לא מתאפק ומתבטא בקול רם על הנאתו. האמת שאני מסכים איתו, אבל פעם הבאה שזה יהיה בבוץ ולא בחול ובכלל, אני מתפלא על אפרת שהיא לא תלשה לאף אחת את הביקיני ואז ברחה עם הכרית.

בשבקין ואפרת מתחרים נגד איגור ודיוה בקרב הקובע, אבל הבנות היוו רק תפאורה לקרב פיצוצים ובומבות בין המתנחל לפיראט, שלא חיכו אפילו להוצאת הכרית מהחול והתחילו את המכות. זה דווקא היה משעשע. זוארץ נזכר לנסות לפשר ואומר "חברים לא לחנוק, לא באלימות" ואני תוהה מה הוא חשב שייקרה באתגר שכל מטרתו לפוצץ את היריב. גם כאן בשבקין מסכם את זה טוב יותר מכול "ראיתי שאיגור טיפה יותר מתפרע ממה שצריך אז הייתי צריך לרתק אותו. אני שומע את איגור אומר לי אתה מכאיב לי, אני נחנק, אני זה ואני אומר לו אל תדאג, הכול מבוקר, תופס אותו, שובר עצמות..." אמר שנייה אחרי שהביא לאיגור בומבה בפנים ופתח לו את השפה. לפחות ראינו דם כמו שההפקה רצתה.

כדי להכריע את המשחק, מחזירים את שני הזוגות לנקודת ההתחלה ומזניקים אותם לכרית שהפעם לא קבורה בחול אלא נזרקת עליו. בשבקין אומר "אני בשלב הזה עומד, מסתכל רק על הכרית, רואה מנהרה" ואני בטוח שהוא מדמיין איך זרקו עליו בקת"בים בשביל המנהרות. זוארץ מזניק אותם ובשבקין מזנק עם טרוף בעיניים משל היה זה ערבי מדמם שמחכה שהוא יגמור עליו (או נסרין, תבחרו מה בא לכם), חוטף את הכרית ורץ איתה כשהוא כמעט רומס אפילו את אפרת בדרך לניצחון.

הנקמה נוסח מאיר

מאיר נשלח להביא את האורז של בארו כשברור לו (לפחות על פי נתן) שאם הוא חוזר עם משהו אחר הוא עף. לי ברור שהוא יחזור בלי אבל צריך לעבור עוד חצי שעה של חפירות כדי לראות שצדקתי. כדי שנבין כמה זה חשוב נתן מסביר לנו "אנחנו נלך על האורז, אנחנו עושים אורז, אנחנו אנשים בריאים בשט, ברוך השם ולהם יש שק אורז, אנחנו חייבים את האורז הזה לנו, כי אנחנו לא אוכלים את כל הטרפה והשמצה וכל הקקבייקה הזה. אנחנו אוכלים אורז ואנחנו אוכלים הרבה אורז".

בארו מבינים שמאיר הולך להגיע לקחת משהו מהמחנה. הבנות חושבות שכדאי לפנות למצפון של מאיר ואני לא ממש מבין על איזה מצפון הן מדברות. אולי הן לא מכירות אותו טוב כמו שבט קניבה (שלהזכירכם רק גמרו לשחק את המשחק "מי מכיר את מאיר"), אופיר אופטימי וחושב שהוא יבוא וייקח משהו קטן וחסר ערך או בקיצור, "גם אני מכיר אותו והוא סתום" ואופיר תופס טרמפ על זה שהוא הומו ומותר לו ומציע פתרון שוביניסטי לעניין "תחשבו חיוך, שהוא ירגיש שאנחנו סבבה איתו, אם אתן יכולות לעשות את זה, זה קטע שרק בנות יכולות לעשות".

בסוף בארו מבינים שעם מאיר לא צריך תחכום רב ואסטרטגיות ופשוט מסתירים את האורז. זה כמובן הספיק כדי שהוא לא ייקח את האורז. מאיר האסטרטג הגדול (על פי אריק), אפילו לא חושב על האפשרות שהסתירו את האורז מפניו וכל מה שהיה צריך להגיד לו זה שהאורז נרטב. אבל אצל מאיר, כמו אצל מאיר, שום דבר עוד לא אבוד. מאיר מחליט לקחת את הסיר במה שאפשר לקרוא לו, יותר מזל משכל כי ברור לנו, גם אם זה לא היה ברור למאיר (ואני מהמר שזה לא היה ברור לו) שבלי הסיר, האורז לא שווה הרבה ולבארו יהיה קשה מאוד להרתיח מים או לבשל אוכל. איגור מתבאס ואומר "הרי אנחנו יודעים שהם לא צריכים סיר, מה זה יהיה בדיוק? שירותים?" ואני חושב שזה אחלה רעיון ושכדאי שהוא לא יגיד את זה ליד קניבה.

כדי לסכם את הנקמה המתוקה של מאיר, ניעזר כרגיל בפרשן שלנו בשבקין שאחרי שמאיר חזר עם הסיר אמר: "זה כמו הבדיחה על המרוקאי שעף מקורס טייס. שאלו אותו לאן אתה רוצה ללכת, אמר לנ"מ. שאלו אותו נ"מ? אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה, מטכ"ל, שייטת, 669, תבחר מה שאתה רוצה. ענה, "אם אני לא טס, אף אחד לא טס", זה בדיוק הבדיחה עם מאיר, אם אין סיר, אף אחד לא יאכל". זו ללא כל ספק הייתה היציאה של הפרק, בשבקין הצליח לסכם לנו את זה בדרכו המיוחדת, להשחיל בדיחה ואפילו הצליח לקלוע במטאפורה בה השתמש להסביר לנו את הצעד של מאיר.

בוחשים חופרים ושוב בוחשים

לפני אתגר החסינות, מציעים לנטע-לי ומאיר לחזור לשבטים המקוריים. זה מעלה את התהייה בשביל מה היה צריך בכלל להעביר אותם ומחזק את התחושה שזו הייתה קומבינה של ההפקה. נטע-לי חוזרת ומאיר נשאר כמובן. כדי להוסיף לבחישה, זוארץ שואל את מאיר למה הוא חזר בלי אורז ומוציא מבארו את הוידוי שיש להם אורז רק כדי להוסיף קצת בעירה ולהעיר את העונה. איגור אומר "יש אורז, אחלה אורז והרבה אורז. מה שאין לנו יותר זה כאבי ראש שאני חושב שהשבט השני קיבל את זה". מאיר לא מתרגז, הוא זוכר שאין להם אש, הוא גם זוכר שכשיהיה להם אש, לא יהיה להם סיר לבשל אותו או כמו שאומרים "נקמה היא מעדן שיש להגישו קר".

לפני האתגר אריק מנסה לדרבן את השבט שלו "היום אנחנו משנים את המזל שלנו, היום אנחנו הולכים לנצח את משימת החסינות הראשונה שלנו" וגורם לי מיד לחשוב שהם הפסידו, כי אריק תמיד מצהיר הצהרות חסרות כיסוי. להפתעתי, אתגר החסינות מתנהל בצורה צמודה מאוד כשהשורדים כאמור מעבירים שני חברי שבט על עמודים ובסוף צריכים לטפס על מגדל צר כשכולם חייבים להיות מעל המשטח העליון שלו וקניבה מצליחים להקדים את בארו במעט. הנאחס של אריק לא עבד הפעם ומאיר מרוויח עוד שבוע.

כמו שאמרתי, זה היה האתגר שהועתק מהפורמט האמריקאי אבל הוכיח לנו שהשורדים לא התכוננו ולא צפו בעונות האמריקאיות. אפשר היה להשתמש בעמוד אחד בלבד כדי לעבור את המסלול הרבה יותר מהר. זו גם הסיבה שהעתקת האתגרים היא דבר מעצבן, מי שצפה בעונות האמריקאיות, הרבה פחות נהנה בגלל.

המשפטים של הפרק

• "אחד הדברים שקשים לי פה זה שאין לי פה ממש חברים, פה זה הכול סכינים, סכינים, סכינים, סכינים. הדבר הכי קשה זה שאיבדתי את החבר הכי טוב שלי פה, כי כל הזמן אמרתי ש.... (משתנק, עם דמעות בזווית העין), כן הוא ממש חסר לי. אריק מדבר שוב על פרישתו של גל והופך את "הישרדות" לטלנובלה וזה כולל את רמת המשחק.

• "השבט הזה הוא אחלה של שבט, שבחיים יש פה אנשים אחו שרמוטה איכותיים ולא צריך מנהיג לשבט הזה. פשוט צריך להיות אחד עם השני ולא אחד בשני". בשבקין, הולך תמיד בראש השבט ומוכיח לנו על בשרו, איכות מהי.

• "צריך לדבר עם הבנות בלי קשר שיתחילו לעבוד במחנה, שיתחילו לנקות. שיעמדו אחת ליד השנייה ושכמו בצבא, יתחילו ללכת תיק תיק תיק ושינקו פה את כל הפתחה של המחנה ובתוך המחנה" - עידן מבארו, שוביניסט גאה.

• "שבט בארו זה נקרא בית? זה נקרא גרבאג'. במיוחד איגור הקפטן של איזה ספינה אבודה בלב היער שמרגיש שהוא אשכרה פיראט. לכו תבשלו עכשיו עם האין-סיר שלכם". מאיר בוידוי, אחרי שמישהו הסביר לו מה המשמעות של לקיחת הסיר.

• "לסיון מאוד מאוד קשה כאן, זה ברור לכולם. יחד עם זה היא הולכת על שתי רגליים ונושמת. היא לא במצב אקוטי רפואי וגם לא אקוטי נפשי, היא פשוט מפונקת מאוד והמשחק לא מתאים לה". אופיר מפרט את תוצאות הבדיקה שלו וגורם לנו לתהות מי מההומואים הוא הרופא, בעיקר אחרי שאריק לא הצליח להושיע את אהובו גל. 

• "כל הזמן פחדתי שמישהי תיפול לי על הראש, אני זה שיכול להיפגע, לא הן" - אריק מתוודה בזמן שאפרת ואנסטסיה הלכו על העמודים באתגר החסינות וגורם לנו לתהות אם הוא הומו או כוסית.

לסיכום, היה זה פרק שבו ההפקה ניסתה לפדות את הדיבידנדים ממאיר והוא קיבל פוקוס גדול מאוד בפרק, מה שלא עזר לפרק הזה להרים את האיכות של העונה. התחושה עדיין זהה, זה לא זה, זה לא מתרומם, זה לא מעניין והליהוק הוא העיקר. אני שב ואומר שההפקה צריכה לנשק את רגליו של בשבקין יום יום, הוא היחיד ששומר פה על עניין כלשהו.

עד כאן להפעם

סייקו