הישרדות איי הפנינה, פרק 15 - כולם מחווירים לידו

כשאני אומר "כולם מחווירים לידו" מיד עולות המחשבות אולי אני מתכוון לעידן, מגדל האננסים בעל קול הזהב או לאופיר אסטרטג העל המרושע ואולי אפילו יש כמה שקנו את המלכתו של אריק על ידי עצמו. הרוב בטח חושבים שאני מתכוון למגדל הדבורים שהגיע אלינו היישר מהארץ בקופסת עץ גדולה וכרגיל הראה לנו שהוא יודע להיות יפה ולשתוק. אבל אין אני מתכוון לאף אחד מהם, אני מתכוון דווקא לאותו מתמודד שהתרגלנו לראות בתור האנדרדוג, שהתרגלנו לצחוק עליו ולא איתו, שהתרגלנו לעודד בתחרויות, אבל התרגלנו לא פחות לראות אותו מפסיד, שאהבנו בסתר ליבנו, אבל פחדנו להודות בכך ושמעל לכל חיכינו, ציפינו ואפילו שיווענו למוצא פיו. ליד אותו מתמודד, כל השאר מחווירים ואני מתכוון למשה, כבר לא מלצר חולון, שחזר לחיינו עם מגש קינוחים בידו.

קשה היה שלא להתגעגע, קשה היה שלא להתרגש על חזרתו, קשה היה להתבלבל מהתמקדות הפרומואים דווקא בכוסית עם התלתלים ובעיקר קשה היה שלא לשים לב כמה הוא גדל, כמה הוא צבר בטחון, כמה הוא השתנה בעקבות מעמד הסלב שנפל עליו כרעם ביום בהיר. משה כבר לא מלצר חולון הוא אותו מתמודד שאהבנו כל-כך אבל בדגם משופר ואיך שהוא הגיע לתוכנית הוא הצליח להדגיש כמה דהויים, כמה משעממים, כמה לא מרגשים, כל המתמודדים של העונה הנוכחית לעומתו.

ברוך שפטרנו

בתחילת הפרק קיבלנו תזכורת מיותרת על הדחתה של דיווה מהמשחק. מיכל אמרה בדיוק את מה שאנחנו חשבנו "צפיתי מהצד בדיווה מפרפרת ואני חייבת להגיד שנהניתי מזה". עידן ואיגור המשיכו לפזר חששות לגורלה של דיווה ואיומים על קניבה למקרה שהם הדיחו אותה. כשהגיעו השבטים לאתגר הפרס ושבט בארו ראו שדיווה הודחה, הפרצופים של איגור ושלן עידן נראו כמו שאנחנו מגיבים כל פעם שרואים את דיווה על המסך, מבוהלים, מפוחדים, מזועזעים. עידן מספיד "איבדתי חברה במשחק, מתמודדת ראויה, בנאדם לפני הכול, ששמה קודם את עצמה לפני המשחק וצריך להמשיך הלאה". הרצינות התהומית של עידן הפכה את כל הסיטואציה למשהו שכאילו לקוח מלוויה, למזלנו הוא הבין את הצורך להמשיך הלאה.

מה עושים עם זה?

משימת הפרס כללה שני זוגות מכל שבט שהחזיקו רשתות ואחד מכל צוות שירה כדור עם רוגטקה ענקית לכיוונם. מי שיתפוס יותר כדורים ינצח ויזכה בצלחת סטייקים משובחים שהפעם לא ניצלו כדי לפרסם אף חברת בשר, תודה לאל. קניבה עלו ליתרון והיו קרובים לניצחון, אבל ברגע האחרון בארו קטפו את הבכורה וזכו בפרס. זוארץ מציע להם להמיר את הפרס בארגז גדול וסגור, כולם משתכנעים חוץ מעידן שאומר שהוא מעדיף משהו בטוח (אולי בגלל זה הוא הלך עם דיווה הקלה להשגה?). ניסיון פיתוי עם תוספת ירקות ותפו"א לא משכנע את שבט בארו להתחרט, הם נשארים עם הארגז והאוכל הולך לקניבה.

מתוך הארגז יוצא לו איש הדבורים והשרירים, אליל הבנות, הגבר הסקסי של ישראל, ההוא שהיה עם בר רפאלי באותה מיטה, נועם טור. מיד כל הבנות, משני השבטים, מזילות עליו ריר וכנראה גם אופיר ואריק ועוד כמה צופות בבית. עידן מסכם את ההפתעה יותר טוב מכול: "זה נשמע לי הזוי, נועם מ"הישרדות 1" יוצא מן הארגז, מה עושים איתו? אפשר לאכול אותו?". דוגרי, גם אפרת, מירית, מיכל ואריק תהו באותו רגע אם אפשר לאכול אותו, אבל גם אנחנו הצופים תהינו מה זה? מה עושים איתו? למה הוא נכנס למשחק?.למרות כל הטוויסטים שהיו בתכנית הזו, אין כל ספק שזהו הצעד התמוה ביותר. מה יש לצרף מתמודד באמצע המשחק ועוד מישהו מהעונה הקודמת? כמה נואשת ההפקה הזו יכולה להיות?

אנחנו לא מספיקים לתהות מה בדיוק עושים איתו וזוארץ מבטיח לקניבה שזכו באוכל לסדר להם גם קינוח. משה כבר לא מלצר חולון נכנס, כמה סמלי, עם מגש בידיו וההתרגשות גדולה. אריק מתלהב ואומר "כשראיתי את משה בפעם הראשונה, רציתי לשלוף ולחפש את מצלמת הפלאפון שלי, לקחת את התמונה ולשכפל אותה באלף עותקים". וואלה מפתיע, אני דווקא הייתי בטוח שהוא חושק בנועם אבל כל אחד והטעם שלו. אולי זה לא משהו מיני ומושון הוא פשוט סוג של אליל המדוכאים, הנכשלים והמפסידנים ומה שאריק ביטא הוא פשוט איחוד המוגבלים.

הרגעים של משה התותח

כולם מחווירים ליד מושון כבר אמרתי. אי אפשר היה להתעלם גם מהכתובית שההפקה הצמידה לו בוידויים, "משה כבר לא מלצר, חולון". אני הייתי דווקא מחליף את זה ב"משה, סלב צעצוע, חולון" ובכלל תהיתי אם הוא לא ממלצר מה הוא כבר עושה, שורף לאט לאט את הכסף מהפרסומת לפיס ועובר בין אירוע לאירוע?. בכל מקרה בארץ הוא סלב צעצוע, באי הוא המלך ומספיק לרכז את האמירות שלו פה כדי להבין מדוע טענתי שכולם מחווירים לידו. אי אפשר היה גם להתעלם מהביטחון של מושון ומהעובדה שאיך שהוא נחת על האי הוא התחיל לגשש אצל כל הבחורות, בנות כמה הן ולמי אין חבר. ואני אומר למושון, למה לתת לזוטות לבלבל אותך, חבר זה לא קיר ואתה פטיש אוויר.

קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות:

• "זה Four Seasons, כפרה, חמש כוכבים", אמר משה, למראית המיטה במחנה של קניבה ואל תתקנו אותו, הוא ספר.

• "זה כמו בצבא, קשה לי אבל כשאתה מסיים אתה מתגעגע". אכן כמו בצבא, כשהוא היה טבח ועשה שבוע שבוע, בשבוע של הבית, הוא התגעגע לצלחות. פעם מלצר, תמיד מלצר.

• "אני עושה שיר עם מרינה שהוא די להיט בארץ, אתם תראו כשתחזרו". זה יפה שמושון עדיין נגרר אחרי מרינה אבל אני חייב לשאול, להיט? מישהו שמע משהו על השיר שלהם?

• אריק תורם ציטוט "אין לי טלוויזיה בבית אז חצי מהסלבים שמגיעים אלי למיון אני אפילו לא מזהה, אבל "הישרדות" זה סדרה שראיתי וחייתי את הדמויות וכשאני רואה את משה לידי אז כן יש לי את החשק להוציא את המצלמה מהפלאפון ולהפוך את החלום למציאות. אני דווקא מציע לאריק לקחת את משה לשיחים ולהפוך את החלום האמיתי שלו, למציאות.

• משה - "אני לא אוכל בקר". מיכל - "אכלתי נחש". משה - "מה אתם רציניים, יש נחש? פה באי? ביי...". בדיוק כפי שכבר אמרתי, הביטחון של מושון מדהים, ממש נהיה גבר גבר.

• "מיכל מותק, מיכל חמודה, בכלל היא ומירית נראות זוג" מה שלא הפריע לו לברר עם מיכל בת כמה היא, האם יש לה חבר וכשהוא מגלה שאין לחבק אותה ולמזמז אותה חצי פרק ולהגיד לה שכחול הולם אותה, בעיקר עם השיזוף (ממש דון ז'ואן דה לה שמאטה) עד שאפילו אריק התחיל לקנא, כולנו יודעים במי.

• "משה, אני ואתה היום כפיות" - אפילו גיא לא יכול להתעלם מהגבר הכובש שנמצא סביבו ובכלל, גיא הזה חרמן, קודם התרנגולת, אחר כך מירית, אחר כך השמש מחרמנת אותו ועכשיו מושון. שילך לפרוק את "הנשק" מאחורי העץ ויעזוב אותנו בשקט כבר.

• "לשני אלה אני צופה עתיד מזהיר, אפשר לראות את הניצוץ בעיניים ותזכרו מה שאמרתי". משה על גיא ומירית, ספק קופידון, ספק נביא. אם נתעלם מזה שמירית הציגה לו את גיא ואמרה שהוא מדהים, יפיוף, מהמם חיצונית ופנימית ועוד אי אלו מחמאות. מעניין איך משה זיהה את הניצוץ?!

• "אפשר להגיד שאני בר מזל, טו גוד טו בי טרו. נראה לאן העניינים יזרמו בלילה...". מושון, מתרגש מהמיקום שקיבל במיטה בלילה, בין מיכל למירית ומראה לנו שוב שהוא רב לשוני, תרתי משמע.

• "הייתי באטרף, הייתי באש, אפילו נועם הגדול מכולם צריך לירוק אש בשביל לנצח אותי". משה, כרגיל חדור אמונה וסופרלטיבים על עצמו, לפני משימה. הסוף כבר ידוע מראש? או שלא.

• "משה מלצר חולון, גם יכול לנצח משימות וגם משימות פיזיות, לא סתם משימות. מי שרוצה לאכול את הכובע שיאכל את הכובע, רק בכובע שלי אף אחד לא נוגע. חוץ ממרינה". מושון אחרי ניצחון בקרב (אבל לא במלחמה כרגיל, בואו לא ניסחף). מה יש לו מהכובע הזה ולא פחות חשוב, מה יש לו ממרינה?

• "אם לא הייתי, זה היה נגמר במפלה כואבת ובתבוסה משפילה. זה שהחברים שלי לא השכילו לעשות יתר על המידה מול נועם וחבריו החדשים זה לא אשמתי. משה כרגיל, מלא בסופרלטיבים על עצמו. שמישהו יזכיר לו שהוא בסה"כ גבר כל יובב רפה השרירים והשכל.

מלחמה

לא אני שוב לא מדבר על מלחמה בין השבטים, אלא על המלחמה של בנות בארו על ליבו של הכוורן זהוב התלתלים. האמת שזה היה די פאתטי כשהבנות מנסות לעשות הכול כדי לתפוס את תשומת ליבו של נועם והבנים לא יודעים אם היות מאושרים על החיזוק של השבט או לקנא שהוא לקח הם את כל תשומת הלב בשנייה. אפרת שואלת אותו אם יצא לו לראות טבע מאז הישרדות ונועם עונה "אני לא יודע, לא עברתי לעיר". אני קצת מבולבל, הוא יודע או לא יודע. כסיל נשאר כסיל. אבל כמו תמיד שתיקה יכולה להתפרש גם כחוכמה ואפרת נופלת בפח "נועם הוא סוג של ההיפך ממני, אני יכולה לדבר ולחפור שעות (שמנו לב), והוא באיזו חצי מילה ככה... זה גם סוג של קסם שיש בו". גם אני חושב שזה מקסים שהוא יודע את מקומו ומתרכז בלהיות יפה ולשתוק. בהמשך בנות בארו אפילו הגדילו לעשות ולמרות שהיה עדיין אור והיה בערך שש בערב, הם כבר נכנסו למיטה וקראו לנועם "יש פה מקום באמצע".

או אז קיבלנו מלחמת גרסאות בין נטע-לי לאפרת:

נטע-לי - "יצא מצב שהוא פשוט נשכב לידי וראיתי שזה יוצר איזושהי המולה של קנאה בקרב הבנות."

אפרת - "נטע-לי ביקשה ממנו כפיות. היא מנסה להיראות ליידי כזאת. איזה ליידי ואיזה נעליים".

בבוקר, נטע לי מנסה לצרף את נועם לברית הבנות ואז מגיע הקטע של הפרק כשנועם אומר, "הבחורה הבלונדינית הזאת, אני לא יודע מה היא רוצה ממני, רק הגעתי". קטע ענק ואופייני, באמת שלא ציפיתי שנועם יזכור את השם שלה למחרת בבוקר.

בלי לערב משפחה

אתגר הפרס מגיע בלי שיש לנו הרבה תקוות לקרב צמוד, בכל זאת מדובר באתגר כוח ובעוד נועם הצטרף לבארו, משה הצטרף לקניבה. אף אחד לא חשב שזה כוחות. באתגר החסינות כל שבט ניסה לדחוף כדור אבן ענק בקוטר שני מטר, לשטח של היריב. כבר בתחילת האתגר, אופיר התאבד על הכדור ונחבל בראשו. אריק מיד זיהה "חבלת ראש חמורה", מזל שיש רופא באיזור. כשמגיע הרופא האמיתי אופיר לא ממש יודע מה קורה מסביבו. אני רק חשבתי שזה החלום של כל מתמודד בהישרדות איי הפנינה, לשכוח ולו לרגע את המטומטמים שמסביבו. ההמשך היה די צפוי, משה כאמור גבר על יובב וזכה בנקודה לקניבה. איגור למרות שהיה בטוח שינצח את אריק בכמה דקות, הוכיח שוב שהוא כוסית עם שיער ארוך וניצח בקושי ובקרב המכריע, של גיא, איתי ומירית מול עידן, נועם ואפרת, הקרב הוכרע די בקלות, בזכותו של נועם. משה מסכם בדרכו הרגילה "קיבלתי דז'ה וו מהעונה הקודמת ולא האמנתי שאני עוד פעם בסיטואציה הזאת, אין דברים כאלו, אין לתאר איזה באסה, אין לתאר" או כמו שבשבקין היה אומר "ברורררררר".

אבל הקטע האמיתי של האתגר שסופו היה ברור מראש, היה כשעידן צעק לאיגור שאריק נחלש. אריק אמר "אני מתעייף? כשאני שומע דברים כאלה כל הבת-ימיות שלי יוצאת החוצה" ואז צועק לעידן "אמא שלך מתעייפת". ציפור נפשו של עידן נפגעת והוא מכריז "בואנ'ה אריק, עד אמא שלי, למה פה אין חוקים כבר, אני נכנס לתוך המגרש". שמישהו יסביר לי על מה המהומה, כולה אמר שהיא מתעייפת. איתי מסכם "כמו שאומרים אתה יכול לעזוב את בת-ים אבל בת-ים לעולם לא תעזוב אותך". אגב התגלית שאריק גדל בבת-ים מסבירה בעיני הכול. לגדול בתור ילד כאפות במקום כזה, בהחלט יכול להוציא אותך אריק.

בפרק הבא משה ממשיך ללטף את מירית ואריק שרואה רק אסטרטגיה אסטרטגיה אסטרטגיה מפחד שהוא יחבור לבנות לברית. במועצת השבט משה יוצא למתקפה על אריק (חכם על חלשים) ואומר שהוא מחליש את הבנים ואת השבט. הפרומו לשבוע הבא "משה יוצא למלחמה, האם משה סופסוף ינצח?". למישהו יש ספק?

עד כאן להפעם

סייקו