הישרדות איי הפנינה, פרק 31 - ונפתח במילותיו של המשורר הדגול

נתחיל בהסתכלות תרבותית יותר על המתרחש על האי, לפי מילותיו של המשורר הדגול ה.שרוף בשירו האלמותי:

שקר החן הבל היופי איך אני הולך אחריה    (איך כולם הולכים אחרי אריק, זה בסדר, "אחריה" מתאים לו)

ומתבונן שקר היופי איך אני חולם עליה        (שלום שלום נחש  ואל תבוא לי בחלום)

בוקר בליל בעקבותיה איך אני כרוך אחריה   (נטע לי, מקווה שתקבל ממנו אישור לנשום היום)

ומתפעל שקר היופי איך אני חולה עליה        (נטע לי, חמה על התחת הצנום שלו)

איך לשקר הזה איך לשקר הזה יש רגליים    (הוא בקושי יכול לעמוד עליהן החלשלוש)

ואיך לשקר הזה איך לשקר הזה יש ידיים     (שעוזרות לו לנצח באתגרים)

ואיך לשקר הזה איך לשקר הזה יש עיניים   (שעוזרות לו במציאת פסלונים)

ואיך לשקר הזה איך לשקר הזה שפתיים    (שעוזרות לו להדליק את אופיר)

 שקר החן הבל היופי

שבע יום כבר לא עובד                              (יותר נכון, כבר מעל 40 יום לא עושה כלום)

גם אין חברים לא מתגלח,                        (כל חבר הוא מטרה לסכין בגב, ואם כבר מדברים על סכינים, אין גם סכין גילוח)

לא אוכל ורק שותה קפה לפעמים              (אין גם אוכל, קוקוסים לא נחשב)

מחכה לה שתבוא                                   

מעבר לפינה ותתגלה

ואז אני ארוץ אליה

ואשיר לה בפה מלא                                  (לסיום, המשורר מביע געגועים לעידן)

שיקרתי, אשקר ואמשיך לשקר

זה לא חדש שכולם משקרים, אם זה הקטעים שבוחרים להראות לנו מהפרק הבא, שבהם מדגישים את מה ש"ימכור" לנו את הפרק, אבל לא בהכרח את מה שיעמוד במרכזו, אם זה הפרומואים השקריים עליהם כבר דיברנו לא מעט ואם זה השורדים. כולם משקרים חוץ מאיגור, יואב ומירית שחושבים שתמימות ואמת יביאו אותם רחוק במשחק. בעצם, גם הם כבר מבינים שזה לא ממש מתאים ל"הישרדות". איגור אמר במועצת השבט שמירית ראויה להגיע לגמר אבל אין מצב שהיא תגיע לשם בדרך שבחרה. אין מה לומר, איגור נהיה קול האמת, רק שכמו תמיד הוא עושה את זה בדרך החוצה, ממש שנייה לפני שהוא עף. אפילו דר' סנייק בעצמו סיכם לנו את זה ואמר "אי אפשר להגיע למקום גבוה במשחק הזה בלי שקרים, אני מאוד גאה בשקרים שלי, כמו גם בתככים בבגידות ובאינטריגות, שאני אישית יזמתי אותן. המצפון של מירית זאת נקודת התורפה שלה".

שירו של ה. שרוף מתאים כל כך לסיטואציה ולכן גם הרשיתי לעצמי לעשות מ. בן (סלב על VIP), לפרשן את השיר (בסוגריים למעלה) ולהקדישו לדר' סנייק. נכון שכולם משקרים, אבל הפרק הזה יכול היה להיות נקודת מפנה בהתפכחות מהתמימות. מי שבאמת רוצה לראות, יבין בדיוק מי משקר, מי לא אמיתי ומי מוביל את כולם לתהום. אין לי אשליות. אנחנו כבר מכירים מספיק טוב את השורדים כדי לדעת שגם אם הם לא אילמים והם חושפים לפעמים את השקרים, הם עיוורים, חרשים וטיפשים מה שאומר שהם לא שומעים, לא רואים ואם במקרה זה עולה בראשם הם בהחלט לא קולטים את השקרים. אם היתה שם למישהו הבנה בסיסית וקליטה מינימלית, דר' סנייק כבר היה עושה כפיות עם אפרת (או עם גיא החרמן על כל מה שזז) בווילת המושבעים. במועצת השבט אתמול, עפו להן המון אמיתות באוויר ואף אחד לא תפס, אף אחד לא קלט. יתרה מזאת, זוארץ ניסה לדבר איתם על השקרים של דר' סנייק באותה רמה פאתטית שמתאימה לילדים בכיתה ב' ועדיין, איש לא שמע, איש לא ראה, איש לא קלט.

נפרדים מהפועל הרומני

אז הפועל הרומני, הפיראט לשעבר, נפרד מאיתנו אחרי שסופסוף למדנו להעריך את הישירות שלו, לאהוב את איך שהוא נכנס בכל הדפוקים מסביבו וגורם לנו הנאה צרופה. אחרי שהוא הלך, באמת נשארנו רק עם הדפוקים והתמימים. אנחנו לא באמת משלים את עצמנו שמירית, איתי או יואב ירימו ראש (יש להוסיף, ראש ריק) מתישהו.

אבל לא אחד כמו איגור יילך הביתה בשקט ולכן קיבלנו ממנו המון אמת, המון ישירות והמון הומור בפרק הפרידה ומה יותר טוב מאשר ציטוטים על מנת להיפרד ממנו כיאות:

• "אני לא מבין את המצב הזה שיש כאילו חמישה קולות כאילו, יש פה כולה שני אנשים להעיף, יואב ואני וכל היום הם רק עוסקים בלדבר מזימות כמו איזה זקנות וכל היום מרכלות מהבוקר עד הלילה".
• "הם גם מחזיקים אותנו בביצים וגם רוצים לדרוך עליהן בלי הפסקה? כמה אפשר?". מי החזיק בדיוק? אופיר ואריק? רק כדאי שלא ישאל אותם כמה אפשר? התשובה ברורה מראש.
• "מרגיז אותי שנשאר הלקקן שם, נשאר משהו ללקק? תראה אותו.... את התחת של של האחרים". ברור לי מה איגור ראה, לא ברור לי למה חתכו את זה בעריכה?
• "כל יום ללוחם זה יום טוב למות ואני חושב שהיום זה הזמן שלי למות כי הקרב שלי הסתיים. וואלה, לפחות אני אוכל כמו גבר לפני המוות כאילו". איגור, בגרסא שלו ל"גוסט מאד'ר פאקר, דרכו של סמוראי". ת מאכזב מאוד שאיגור בחר להתחרע דווקא על צ'יקיטה עם המצ'טה.
• "פאקינג יומיים אני יושב בשרטוטים איך אני הולך לשחוט את צ'יקיטה הזאת ואז פתאום מגיעה הצ'יוואווה הקטנה נטע-לי ומתחילה לצרוח". אני לא רוצה להוריד את קרנו של הלוחם הדגול, אבל פאקינג מאד'ר פאקר, איזה שרטוטים כבר צריך בשביל לחתוך לתרנגולת את הגרון?
• נטע לי אומרת לאיגור שהם שבט וצריך להחליט יחד אם להרוג את צ'יקיטה. איגור בתגובה "איזה שבט? את שבט שלי? מהבוקר עד הלילה את מקשקשת איך להעיף את איגור וכמה אני שונאת אותו ופתאום שבו, וואט דה פאק, גט דה פאק אאוט אוף היר, ביטץ'. כאילו מה זה השטויות האלה?". אני חייב לשאול את איגור אם הוא בטוח שנטע-לי מבינה אנגלית. בקיצור שורה תחתונה לא נפרדים רק מהפיראט/פועל רומני, בנוסף גם נפרדים מהפרגית.
• איגור - "אתם חבורה פאתטית שרצה כל היום כמו זקנות". אריק - "חשבתי שאנחנו סבתות". איגור - "סבתות פאתטיות כאילו, כל היום פלה פלה פלה. אפילו צ'יקיטה ברחה ממכם". אריק - אל הקיבה שלכם. האם רק אני דמיינתי שהיא התערבבה שם עם כבד של נשר, מעיים של חולדה, עיניים של צלופח ועוד. איזה חגיגה של טעמים.
• איגור - "אריק אתה רופא, איך אתה?". אריק - "אז מה אם אני רופא? אין לי ספק שרופא משקר". מישהו רוצה להגיד לי שמישהו נותן לסנייק לטפל לו בילדים? אחרי מה שראו בתכנית?
• זוארץ - "אופיר, אתה אכלת קליפות של אננס ולא אכלת את צ'יקיטה?" אופיר - "אני חי פה בחברה אם החברה החליטה לא לאכול את צ'יקיטה, אני אכבד את ההחלטה הזאת". איגור - "דחפת את הלשון שלך כל כך עמוק בחברה הזאת".
• איגור לנטע-לי - "אם לא היית עכשיו מתנפלת עליהם ועושה את כל האטרף הזה, הרי כולם היו טוחנים את העוף הזה ואופיר היה טוחן אותו ביחד עם הסיר, היא גורס את הסיר גם כן". זה רק אני או שאחרי המשפט הזה, איגור יכול לסמן עוד שני קווים על המצ'טה. לפחות הוריד כמה בדרך החוצה.

אין ספק שנתגעגע לישירות שלו. נותר רק לומר bun prieten , מאד'ר פאקר.

המשפטים של הפרק

• "זה כמו בכדורסל, לפעמים צריך לעשות עבירה כדי למנוע מהיריבה לקלוע לסל". דר' סנייק, מספק הסבר ספורטיבי למה הוא הגיע פעם שישית לאי הגלות. ואני אומר, יה מוגבל, זה רק בגלל שאתה לא יודע לקלוע. מישהו מתפלא ששוב הוא לא מצא את הפסלון?
• "מבחינתי, עדיפות ראשונה, שניה ושלישית זה להעיף את אופיר". דר' סנייק, מבלבל את איגור עם יותר מדי אפשרויות.
• "זו הבטחה שכמובן אי לי שום כוונה לעמוד מאחוריה, הטקטיקה של להרדים את האוייב מלווה אותי כבר הרבה מאוד זמן". דר' סנייק בשורה מסרטו "סנייק דוג, דרכו של סמוראי".
• "אנחנו די סומכים על אריק, הוא בחור בעל מילה, רופא אחרי הכול". איגור, מסוחרר מהמקצוע היוקרתי של דר' סנייק.
• רגע השיא של הפרק (תרתי משמע): "ההתנגשויות החזיתיות זה החלק היותר מעניין במשימה הזאת. אתה הולך די בבטחון כי אתה רוצה להזדרז ופתאום פוף, מתנשק עם אופיר". יואב, יוצא מהארון במשימת הוטו. רק תיקון קטן למקרה שלא ראיתם, לא היה מדובר בהתנגשות חזיתית וגם לא נשיקה והמבין יבין.
• זוארץ, לא מחמיץ את רגע השיא ומפרשן "התנגשות נעימה בין יואב לאופיר". האם זה היה נעים גם לזוארץ? עוד אחד יצא מהארון?
• יואב - "43 יום בתת תזונה לדעתי גוברים על חיבה לעוף מהסוג הזה. שנינו לא רואים טעם לשמר את החיה הזו בחיים ורואים בה ערך רב הרבה יותר כשהיא על האש סלאש מחבת". ואני אומר שאם אחרי 43 ימים של תת תזונה הוא מדבר בכזו רהיטות, אני בטוח שהוא היורש הבא של אבשלום קור.
• "עוד לא ראיתי מפגן צביעות כזה, פתאום כולם לא וזה ושיואב ואיגור יתביישו להם. כולם שכחו את מה שהם אמרו יום קודם לכן". מירית, שוב תמימה ברמות לא ברורות ושוב כורה לעצמה בור גדול.
• "צ'יקיטה שחוטה נראתה כמו עוף מהסופר". אולי גם אני הייתי רעב אתמול בלילה, אבל לי היא נראתה קצת יותר טרייה !

מועצת גדולי השקרים

מועצת השקרנים חשפה לא מעט כאלו, באדיבותו של איגור ובעזרתו של גיא זוארץ שליבה את היצרים לא פחות. אחרי שדיברו שוב על סיפור הרום וההשוואה שלו לסיפור התנכ"י של יעל וסיסרא, כאילו לא שמענו את זה מספיק וכאילו מדובר בהברקת המאה איגור התחיל במתקפה חזיתית כי לא היה לו כבר מה להפסיד. הוא תקף את איתי שמנסה להישאר מתחת לראדר וסיפר שהוא נחמד לנטע לי אבל שבשיחה איתו הוא קרא לה חזירה ומגעילה. איתי מנסה להתגונן בצורה דרמטית במיוחד ואומר שהוא מעדיף ללכת הביתה מלצאת שקרן מול כל עם ישראל ולא מבין שבמילותיו אלו הוא הפך עכבר לפיל ויצא גם שקרן וגם טיפש.דר' סנייק ניסה להתערב ולהגן על איתי ואיגור עבר אליו ואמר שאין לו זכות דיבור בכלל אחרי שהוא נתן לו את המילה שהוא ידיח את אופיר יחד איתם. גם כאן אריק יצא טיפש והתפתל כמו הנחש שהוא ואמר "אני מעדיף לא להשתמש במילה שקר. אני מעדיף להשתמש בטרמינולוגיה החדשה שלמדתי "ניצלתי חלון הזדמנויות" זה ככה נשמע יותר טוב מאשר לשקר לאיגור. זה יצטרף לבארדו ובומבולנאט". אין ספק שזו היציאה של הפרק. מה שעצוב בכל זה, בדיוק כפי שאמרתי בתחלית הביקורת זה שעכשיו גם לשאר השורדים זה ברור שאריק בסה"כ ניצל חלון הזמנויות ולא שהוא חס וחלילה שיקר. וואלה הגיוני, הוא באמת מעדיף לא להשתמש במילה שקר, הם אף פעם לא שמעו אותו אומר את המילה הזו. חס וחלילה.

חוצמזה היו עוד שיחות מתישות על התרנגולת שכבר מתה מזמן ואפילו סיימה להתעכל בקיבות של יואב ואיגור, אנסטסיה ניסתה להוציא תשובה הגיונית מנטע-לי את מי היא תדיח אחרי יואב ואיגור, כאילו היא לא יודעת ששתיהן (היא כלולה) סתומות ולא מסוגלות לענות תשובה כנה ממילא. נטע לי אמרה שזה לא יהיה אריק, כמה מפתיע. הגענו להצבעה, איתי ומירית הצביעו ליואב, אריק, נטע-לי ואופיר לאיגור והוא הלך הביתה. נטע לי והצדף התמוגגו !

שמנו לב

• שהחברות בין איגור ויואב עלתה לשלב הבא והם מבינים אחד את השני בצורה עיוורת, או יותר נכון אילמת (איגור מספר ליואב בפנטומימה שאריק הסכים להדיח איתם את אופיר. אולי בכל זאת הם גם עיוורים?)
• שגם ההפקה מבינה שהשורדים ממילא עיוורים ולכן היא סידרה להם אתגר וטו בעיניים עצומות. כמה סמלי.
• שמשימת העיוורון הייתה איחת המשעשעות שנראתה, כולם נתקעים בכולם (מי אמר יואב ואופיר), כולם הולכים במעגלים (שאריות רום?), בקיצור, זה היה גם סוג של לעג למוגבלים. אגב, אפשר להזמין משימה עם פיות סתומים?? 
• שנטע לי סופסוף הקדימה את כולם באתגר הוטו אבל שאין מה להתרגש, ברור שזה לא היה הלפיד שלה. רק מירית, נראתה המומה, לא ברור מה היא ציפתה מנטע-לי.
• שבמועצת השבט זוארץ שוב עשה איגור ואמר את האמת לנטע-לי בפנים כשהוא רמז שהיא חזירה. ממש לא לעניין.
• שנטע-לי הקנאית עשתה קפון והחליטה פתאום להפוך את צ'יקיטה לחיית המחמד שלה. לא קונה את זה, כולנו יודעים שהיא רצתה לאכול אותה עם המחבת.
• שכולם רצו לאכול את התרנגולת וכולם אמרו במילים משלהם שהם לא אוכלים בגלל הלחץ החברתי. לא ברור לי למה כולם פוחדים כל כך מהחזירה? היא איימה לאכול אותם עם החול שמתחת לרגליהם?

בפרק הבא מבטיחים לנו ביקור משפחתי ומנסים ליצור שוב דרמה מהשאלה האם גבי יבוא לבקר את נטע-לי. למי איכפת? יואב מקבל ביקור דביק של ג'קי ואופיר מקבל ביקור של גבר שאוהב אותו ולדר' סנייק שולחים את אחותו כי אין לו חברים או אנשים שאוהבים אותו מחוץ למשפחה שכנראה חייבת להעמיד פנים. אבל מי יודע מה יהיה, הרי הבטחות לחוד ומציאות לחוד. גם ניסו לגרום לנו לחשוב שלא בהכרח איגור יעוף הפעם, אז ניסו....

עד כאן להפעם.

סייקו