סרטו החדש והיומרני של ג'ים ג'ארמוש, שצולם כולו בשחור לבן, הגיע השבוע לבתי הקולנוע. בנוסף, אפשר להשיגו בספריות הDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית.
להלן ביקורתי

שם הסרט: קפה וסיגריות Coffee and Cigarettes
במאי: ג'ים ג'ארמוש
שחקנים: רוברטו בניני, סטיב בושמי, איגי פופ, טום ווייטס, קייט בלאנשט, אלפרד מולינה, ביל מאריי, הווייט סטרייפס, ג'ואי וסינק לי, סטיבן רייט, GZA וRZA (וו טאנג קלאן)
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
הבמאי הניו-יורקי העצמאי, ג'ים ג'ארמוש יצר במהלך הקריירה שלו סדרה של סרטים קצרים בשם "קפה וסיגריות", הסרטים הפגישו אומנים שונים, שנהלו שיחה בבית קפה תוך כדי עישון ושתייה קפה. לצד הסרטים הקצרים ג'ארמוש ביים סרטים איכותיים בעלי אופי ייחודי ביניהם: "זרים", "נרדפי החוק", "מונית לילה" ו"גוסט דוג". בסרטו האחרון הוא חוזר אל אותם סרטים קצרים שביים בעברו. "קפה וסיגריות" מכיל 11 אפיזודות קצרות, המפגישות אותנו עם גלרייה אקלקטית ומרתקת של דמויות ייחודיות. לכל אחת מהדמויות ניתנת ההזדמנות לשתות קפה לעשן סיגריה ולנהל שיחה משעשעת וחכמה סביב מאפרה עמוסה בדלי סיגריות. הסרט השתתף בפסטיבלי הקולנוע של טורונטו, ונציה וירושלים.
דבר הפסיכופט:
ג'ים ג'ארמוש נחשב לבמאי ייחודי מאוד, בעיקר בגלל שסרטיו מסוגננים מאוד ושונים מהקולנוע המיינסטרימי. זה גם הקנה לו מעריצים רבים. בין סרטיו אפשר למנות את "נרדפי החוק" ואת "גוסט דוג, דרכו של סמוראי" המסוגנן והנוגה. הסרט "קפה וסיגריות", התפתח במשך המון שנים מאז שנת 1986, בה הוציא ג'רמוש את השיחה הראשונה מהסרט הזה, בסרט קצר בן 6 דקות בכיכובם של רוברטו בניני וסטיבן רייט. ב1989 יצאה אפיזודה נוספת (עם סטיב בושמי) כסרט קצר ולאחר מכן פעם שלישית בשנת 1993 בכיכובם של הזמרים איגי פופ וטום ווייטס. הרעיון נבנה לאורך השנים, כשאחת לכמה זמן הוא מוסיף עוד אפיזודה, עד הוצאתו של הסרט הנ"ל. סרט זה מהווה אסופה של כל האפיזודות, אוסף של שיחות קצרות, תוך כדי שתיית קפה ועישון סיגריות. בין כל הקטעים עובר לו הומור ציני ושחור והשיחות הבנאליות לכאורה, אמורות להעביר את המשמעות שמאחורי סיטואציות היום יום שלנו. אין לי הרבה בשורות טובות לגבי הסרט הזה. כנראה שמעמדו המיוחד של ג'ארמוש הביא את כל המפורסמים להשתתף בסרטו ומצד שני כל אחד מהם בסה"כ השתתף בשיחה קצרה ובנאלית בת עד 10 דקות. הסרט הזה הוא כולל בדיוק את מה שתיארתי, שיחות בנאליות וקצרות שרבות מהן לא רק נערכות תוך עישון ושתיית קפה, אלא גם מדברות על עישון ושתיית קפה. הצילום בשחור-לבן של הסרט, שללא ספק מוסיף לסרט ויזואליות מאוד מוקפדת, מסוגננת ומרשימה, רק מחזק את תחושת השעמום והמלנכוליות. גם אם זה חלק מהמסר, הסרט מצליח בעיקר בזה, לשעמם ולדכא את הצופים. את כל המסרים וההומור שלו, סביר שתפספסו כשעינייכן תתחלנה להיות יותר ויותר כבדות. בתור סרט קצר בן 6 דקות, חלק מהקטעים עוד יכולים להצליח, בעיקר זה בכיכובה של קייט בלאנשט. בתור חבילה בת שעה וחצי זה פשוט יותר מדי. יש לי תחושה שזה מסוג הסרטים שמבקרים ירגישו חובה לאהוב. דעתי האישית היא, שעם כל הכבוד לג'ארמוש שאת סרטו "גוסט דוג: דרכו של סמוראי" אהבתי מאוד, עדיף שתחסכו מעצמכם את הסבל ותוותרו על הסרט הזה.
ציון: 3 מתוך 10


