האח הגדול 2, פרק 9 - שרה בחוטיני והבית השתגע



אז כן, הבית התחיל להשתגע, אבל למרות התקוות זה ממש לא היה בגלל החוטיני של שרה. די ברור שהזמן עשה את שלו, או זה או הגעגועים לחודדה, או שזו ההכרה של הנותרים בווילה שהם פשוט משעממים ת'שועלים אם הם לא מתחרפנים קצת. זו הגדולה של הפורמט של האח הגדול - סוגרים עכברי מעבדה בווילה ולא נותנים להם כמעט שום דבר לעשות. התוצאה היא שהשיגעון יזדחל לו לאיטו, אבל ברור שהוא יגיע בשלב מסויים ואם לא השיגעון אז לפחות המריבות. חברה אידילית פשוט לא יכולה להתקיים, כשמשעמם כל-כך ועדיין, הייתי שמח לראות דם חדש נכנס לווילה, עם עדיפות לדם חם כי הסיפורים שמסופרים שם עכשיו קצת נמאסו. אפילו סער ואיילה ציננו יחסים רק כדי לפנות את הבמה למשגל סוער של שתי הביצים שלהם, אבל על זה בהמשך. אני כבר התחלתי לחשוב שהמלהקים לא עשו את עבודתם נאמנה ושכולם יותר מדי נורמאליים ולראייה, אף אחד עוד לא פיצץ את אביב במכות והנה מסתבר שזה היה עניין של הזמן ושהטרוף נמצא שם, אצל לא מעט מהדיירים. רק תעשו לי טובה, כדי שאני אשן טוב בלילה ותגידו לי שאף אחד לא נתן לפותנה להכניס איתה לבנות חבלה.

הסימנים היו שם לכל אורך הדרך. היהירות, הבטחון המוגזם, האהבה העצמית הפשוט מוגזמת וחסרת כל ביסוס ולא, אני לא מדבר על סער באופן מפתיע, אני מדבר על ארז שלא מפסיק להסתכל על שריריו במראה ולהכות בחזה שלו כאילו היה אחרון הניאנדרטלים. עם כל הסובלנות וקבלת האחר, השנאה לחרש היא עובדה מוגמרת וחתומה. הוא כל כך דפוק והזוי שאפילו מוגבלתו נמחקת ומידת הרחמים גם היא. מספיק לראות אותו מסביר ליוסף שהעץ נותן לו כוח והוא נותן לעץ כוח ושמה שיוצא מהעץ כשחותכים אותו זה מים או רגש כדי להבין כמה הוא דפוק וכמה מנטרת החיוביות והאמיתיות שלו היא הדבר היחידי שצרוב לו במוח. מספיק לראות אותו נדלק על אלין על הבוקר רק כי היא אמרה לו "אתה לא מבין" לפני שבועיים. ותרשו לי רגע לשים את הסובלנות שלי בצד ולהגיד שכבר אי אפשר לשמוע אותו או לראות את הפפיון שלו בלי לקוות שמישהו יהדק לו אותו כל כך חזק על הצוואר עד שהוא יאבד גם את קולו. איבדתי את כל האנרגיות החיוביות שלי בגללו, איך אומר אלירז? שיתקדם.

אבל לא רק ארז התחרפן, גם אלירז שפשוט לא יכול לסבול כבר אף אחד ומציג פתיל קצר ויצר נקמנות, פותנה, שכל דבר קטן גורם לה לעבור לאימרות ג'יהאד בערבית ויוסף מגן העצים עלי אדמות, שיוצר סביבו וייב של הרוצח השקט ולראיה, כולם שונאים אותו בווילה. על אביב אין טעם אפילו להתחיל לדבר, אני מאוד מקווה בשבילו שהוא אכן משחק משחק כי אחרת מדובר באחד מהישויות הסוציופטיות ביותר שראיתי ולמען האמת אני לא יכול להבין את הסובלנות של חבריו, אצלי הוא כבר היה מקבל מכות ביום הראשון ואם ממש רוצים להקפיד על חוקי הבית, אפשר היה לגזור עליו חרם שתיקה. אם אף אחד לא ידבר איתו או יתייחס אליו, או יפרה את יצר הקונדסות כיתה ג' שלו, הוא לא יוכל להמשיך. מצד שני, כנראה שבלי אביב, לא רק הדיירים היו מתים משעמום, גם הצופים ולכן גם אביב מרשה לעצמו להיות בטוח שלא יעיפו אותו. אני מסכים איתו.

אי אפשר שלא לדבר בקצרה על משימת הביצים שהייתה שיא השפלה חדש. לתת להם לשמור על ביצים זה משחק חברתי של כיתה ה', אבל לתת להם לצייר על הביצים ולהלביש אותן בכובע אמבטיה כשהם לוקחים אותן למקלחת ובמצנפת כשהם הולכים איתן למיטה זה כבר ספק התעללות, ספק גאוניות. ומשימת הדגירה, בה העניים צריכים להתלבש כמו תרנגולת ולייצר חשמל למדגרה באמצעות רכיבה על אופניים כאשר כל הפרסים הולכים לעשירים, זה כבר מהלך מושלם. בקיצור, אם הם לא מעניינים בפני עצמם, תשפילו אותם, תייצרו קונפליקטים והאש כבר תגיע. שורה תחתונה זה עבד. אביב ניצל את המשימה כדי להתעלל בצורה קיצונית מאי פעם בחבריו ואלירז כמעט וחבט בו, הבנות קיבלו רגעים של עונג כשראו את סער נכנס לטייץ ולתלבושת התרנגולת ואנחנו זכינו לשני שיאים חדשים של איכות טלוויזיונית. הרגע הראשון היה כאשר אביב קיבל תמורת האסימון רשות ללכת לחרבן בשירותים של הבית בעוד שרה מתמקחת על כמות הזמן שהוא יקבל והאח הגדול מריץ ספירה לאחור על הטלוויזיה עד רגע השין, או רגע השיט אם כבר רוצים לדקדק. רגע השיא השני היה כשהבנות, ביוזמתה של שרה, רצו לארגן שביתת רעב כדי להוריד את האח הגדול על ברכיו ולאשר להם לחלוק את האוכל עם העניים. איזו מסירות לתרומה לחלש, איזו נחישות, איזו הבנה של יחסי הכוחות בין הדיירים לאח. אכן אם הם ינבלו מרעב, הוא יישבר. איך סיכמה את זה הפייבוריטית שלי אלין "תקשיבי שרה, עם כל הכבוד, אני אוהבת לאכול".

שמנו לב

שכשארז צעק על אלירז (שטלטל אותו בתוך השירותים הכימיים), אלירז נפגע וסער לעומתו אמר לו שארז פשוט לא יודע שהוא צעק. אין שכל אין דאגות

שארז אשכרה דיבר עם הביצה שלו ג'ייסון וטען שהיא אמרה לו להיזהר מגו-אל כי הוא מאוד אסטרטגי. אותי מטרידה השאלה מה הביא את ארז לדבר עם הביצה שלו, האם זו העובדה שאף אחד כבר לא רוצה לדבר איתו או שהוא רואה בביצה הזו חלק ממנו וזה פשוט שיא נרקיסיזם חדש

שהאח קרא לאסימון שניתן לבנות כשבקע האפרוח הראשון, "מענק לידה". הברקה אדירה

שפותנה כמעט עשתה לאלין ג'יהאד. הסיבה, היא לא הקשיבה לה כשניסתה בסה"כ לכוונן אותה לגזור את הפוני של סתיו ישר. מה שפותנה לא יודעת שעקום זה הישר החדש ושטיפשה זה הכוסית החדשה.

שכשאביב כמעט הטריף את כל הבית במשימת הדגירה, כשהוא הפסיק לרכב בכוונה באמצע הלילה כדי שיהיו צפצופים מרגיזים, במקום שהמריבה הראשונה תהיה עם אביב, סער רב עם אלירז למה הוא מתלונן דווקא עכשיו, מה שונה הלילה הזה מכל הלילות של הסירים והכריות בראש. מה פתאום הוא צועק עכשיו כשסער לא ישן חודש כמעט ואלירז הגן על אביב ואמר שזה משעשע. מאוד הגיוני, אביב באמת לא הבעיה פה. השתגעו כבר אמרתי?

אח, מה אתה שח?

אלירז מדבר עם אילה על ארז - "אם הוא יקח את הבית הזה לא כאיזה מזננה וכל הזמן יתעסק באוכל ובגוף שלו וייצא שניה מהמראה ויסתכל שנייה אחת גם מה קורה סביבו, הוא ילמד הרבה דברים בחיים. עם כל הכבוד, אני לא כזה גאון באנשים, אבל עם איך שהוא מתנהג ככה, אני לא יודע איך הוא מתנהג בחוץ, אבל וואלה, יה בנאדם, תתעורר על עצמך". אני מסכים עם כל מילה אבל רוצה להגיד לאלירז בתגוב: א. מזננה נשמעת כמו שינוי מרענן בווילה, אולי תתיחסו אליה כבר ככה ותתחילו לעניין. ב. אתה לא כזה גאון. נקודה. ג: בנאדם, תתעורר על עצמך.

יוסף לארז שחרט על העץ בחצר - "העץ הוא חי, הוא חי, העץ נותן לי אוויר לנשום, הוא שומר עלי חי. תראה, יורד לעץ דם". ארז - "זה לא דם, זה עץ מים, אתה מכיר את הסוג הזה? בכל פעם שאני חותך יוצא הרבה מים, זה רגש. מבחוץ הוא חזק אבל כל המים שיוצאים זה לא דם, זה מים של רגש. העץ הזה נותן לי מקור השראה, אנרגיה, אמונה עצמית. אני מסתכל ונוגע בזה. אני נותן לו את הכוח והוא נותן לי את הכוח". השתגעו כבר אמרתי לא ?

שרה על הערסל - "אני פוחדת שראו לי. יו אני הורגת אותך אלוהים. הילדים שלי לא יוכלו לצאת מהבית. המצלמה הזו יכולה להכנס לי מתחת ל... ודווקא היום אני עם תחתוני חוטיני". כן, תראו לנו את הפולניה הזקנה עם תחתוני חוטיני, זו דרך מעולה להיפטר מכל הרייטינג במכה.

ארז לאלין - "את דו פרצופית". אלין - "למה?". ארז - "ככה אני אומר, בא לי". "פעם כשדיברנו, הקשבתי לכל הסיפורים שלך ואז אמרת, ארז אתה לא מבין. אני לקוי שמיעה, אני לא שומע אותך אבל אני יכול להבין אותך. את יודעת מה אני לא סובל? אנשים חסרי סבלנות. את חסרת סבלנות, טפשה, שלא יודעת להתחשב בלקוי שמיעה". אלין - "אמאל'ה, מה הוא רוצה ממני על הבוקר". ארז - "אני יודע מה אני עושה, ניסית לעשות עלי רעש. נקודה". אלין - "אמאל'ה על הבוקר הוא מגיע למסקנות". אי אפשר שלא לומר אחרי המיצג הזה שאם קיים ארגון ללקויי שמיעה, כדאי שהוא ידרוש בתקיפות שיוציאו את ארז מהווילה, הנזק שהוא עושהל הם בלתי הפיך. ואלין, מלכה, גם אם היא נגד הגעה למסקנות על הבוקר.

ארז לאח - "למה אני פה, האח הגדול, למה אני פה? אני פה כדי להראות לכולם ששומעים ולקויי שמיעה הם אותו דבר". אני בעיקר תוהה אם הוא מדבר על השומעים במחלקות הפסיכיאטריות.

אלין לאיילה על הביצה שלה - "שלי בלונדינית, שלך שחורדינית". אילה - "לא כי את בלונדינית אמיתית, אלין". אאוץ'

אלין - "אם החיוך של סוזי לא היה דבוק לה לפה, היא הייתה בוכה. יש לך מזל שהיא כל הזמן מחייכת". אילה - יש לי מזל שהיא לא הביצה שלי כי היא מאוד מכוערת". אלין - "יואו אמאל'ה, הביצה שלך תוקפנית". סער - "אבל כשהיא ליד הביצה שלי, היא כמו טטלה". ואז... הביצים של סער ושל אילה מתנשקות.
עכשיו תקראו שוב את כל השיחה הנ"ל ותגידו לי שזה לא השיג לאח הגדול ששיחה כזו התנהלה. איזה כיף.


אלין - "האח הגדול, סוזי התאבדה, היא מתה, היא נוזלת. היא התייאשה והיה לה רגע קשה והיא לא התחברה פה עם כל החברים שלה והיא בחרה לשים לזה סוף". קודם כל אני חייב לשבח את הפייבוריטית שלי שללא ספק מצילה את המצב. אבל מעבר לזה יש לי תחושה שיש אחדות גורל כלשהי בין הביצה שלה ובין ארז ואני מציע לשים על ארז שמירה צמודה של 24 שעות, שלא יתייאש גם הוא ויעשה לנו "דודו". אופס... בעצם כבר יש שמירה כזו.

אביב - "זו בעיה בראש, אני לא יכול לעשות את צרכי במקומות שהם לא מצוחצחים לגמרי. אני מנקה אותם קודם עם אקונומיקה". מפנה חשוב בעונה, אמנם הוא מדבר רק על השירותים, אבל לפחות אביב מודה שיש לו בעיה בראש.

סער לאלירז - "אחי, אתה על הזין (ביפפפפ) שלי. כמוך, אני אוכל ככה, בביס". ולי נשאר רק לשאול, האם שנייה אחרי שהם נכשלו סער כבר רעב?

אביב ליוסף - "יש לי הצגה בחוץ, אני מכרתי את הכרטיסים אז אנשים רוצים לקבל תמורה עבור הכרטיסים, אז הם ישאירו אותי". כל הזמן הזה אני חשבתי שאביב חי בסרט ומסתבר שהוא חי בהצגה.

אלירז ואילה מדברים על אביב. אלירז - "מבחינתי הוא כבר לא בנאדם, הוא עבר לצד של הבהמה וכדי לחזור לצד של הבנאדם הוא צריך לעבוד הרבה". אילה - "אני חושבת שהוא עלה על הר שקשה לו לרדת ממנו". אלירז - "אני חושב שהוא חתיכת דרעק, בלי הרבה מילים. הר, לא הר, עץ, הוא מגעיל אותי. אם היית רואה את המבט הפסיכי שלו כשהוא מסתכל עלי, זה מבט של אדם לא בריא כבר. הר, איזה הר? אני גם עולה על הרים, אני גם מטפס על עצים בחיים, אבל אם מושיטים לי יד, אני יורד. הוא לא חיפש אף יד והוא בחר לחרבן על כל מי שמסביבו". אילה - "הוא צריך להראות חרטה, זה אני מסכימה". אלירז - "מה זה להראות? אין לו את זה בגוף, את לא מבינה. את בחיים לא תפגשי בצד הזה כי הוא גבר מאוהב עכשיו". אילה - "אני לא רוצה שתכעס עלי, שלא תקשר את זה אלי, שתוציא אותי מהמשוואה". אלירז - "סלמתאק".

מעמידים להדחה


כצפוי, ארז, יוסף ואביב הרגיזו את כולם וכל אחד מהם זכה לחמישה קולות. שלושתם מועמדים להדחה מה שאומר לדעתי שיוסף שר את שירת העצים האחרונה שלו.

אי אפשר שלא לצטט את דבריו של ארז בהדחה - "גואל. יובש, יובש, אין את הקטע של האקסייט. אין גואל בבית. פותנה - המגזר הערבי אני פונה אליכם, אחים שלי ערבים, את מאמינים בה? אני צריך לראות את זה ואם אפשר עם מנת חומוס, עם מסבחה. בבקשה, פעם אחת אני רוצה לטעום את זה. אה שכחתי שוקראן. אני מאוד מקווה שאחינו הערבים יסלחו לנו על ארז.

וגואל, הוא העמיד את ארז להדחה כי לא ברור אם מקבלים ממנו בבוקר חיוך או נזיפה, כי הוא מבודד את עצמו מהקבוצה וכי גואל לא מבין באופנה. הפוך על הפוך, איך רואים שגואל נהג לכתוב ביקורות עוקצניות בעיתון. ככה מעבירים ביקורת. יושלכו הפפיון והכפפות קטומות האצבע, לפח של ההיסטוריה

ואלירז, הוא לא סובל את סתיו ולא יודע להסביר את זה, מצטער, שיסלח לו האל

עד כאן להפעם

שמור   בטל