חשבתי על זה לא מעט. האירוע שחילק את הבית לשני מחנות היה לכאורה מתי שסער השתלט ורצה להיות הסולן בשיר ההודי ואלירז התפרץ עליו. מצד שני ישנה הסיבה היותר עמוקה, שאלירז שונא את איילה שמסמלת עבורו את כל הבחורות הלא מושגות שהתנשאו עליו וסער הגבר שהשיג את הלא מושג. אבל כל אלו לא ממש משנים, למי איכפת למה זה התחיל.
אם מנסים להגדיר את הקבוצות, מצד אחד יש את המקובלים היהירים ומצד שני את הדחויים המקופחים. קוראים יקרים, על זה מחלקים מחנות? אנשים מבוגרים? אפשר בהחלט להבין למה פותנה בוחרת לצעוק שזה לא הגיוני. זה לא רק מביש, זה אינפנטילי, פאתטי והכי גרוע שזה מוריד את העונה מדחי אל דחי משום שהתוצאה היא שעמום אחד גדול. גם הריבים בין סער לאיילה נמאסו, לפני חודש בערך. אז מה אפשר לעשות שהקרבות האלו הם הדבר היחיד שנשאר להפקה למכור. כמו בכל עונה מנסים ליצור אבן מחלוקת גדולה ולבסס עליה את האקשן. הצרה היא שבעונה הזו האבן משעממת כמו קיר בטון אפור וככה נראית גם העונה.
למי איכפת איזה צד ינצח? לא עברנו כבר את קרב המקובלים הזה? הוא לא היה מיותר כבר בתיכון? למה שנבחר צד או נזדהה עם מישהו במאבק הזה? האמת היא פשוטה ולא משנה כמה דרמות ינסו למכור לכם בפרומואים - שני הצדדים שמשחקים את המשחק הזה של המחנות, הם פאתטיים, וזה לא משנה אם הם עושים את זה בצעקות כמו המקובלים או רק בקיטורים מאחורי הגב כמו הדחויים. ברגע שמפרקים את זה לגורמים, אין ביניהם אפילו מחלוקת אמיתית או מהותית. אז מה הטעם שאנחנו הצופים נשחק את משחק המחנות ונתאגד מאחורי ראשיו? אין טעם.
אז מה נשאר? שלושה מתמודדים שאמנם בחרו צד, אבל לא ממש מתאימים לשם ולא ממש נלחמים על מטרותיו - פותנה, אלין וארז. את אלין מאוד חיבבתי בתחילת העונה כי יש לה יציאות באין כניסה ולמרות שמוכרים לנו אותה כמטומטמת היא יודעת לפעמים בדיוק מה לומר בדרכה המיוחדת. פותנה היא האו"ם, אבל האו"ם משעמם, איך אמרו, או"ם שמום. נשארנו עם ארז.
ארז הוא בחור הזוי, משוגע בכל קנה מידה ובלתי מובן, אבל דווקא בגלל זה הוא מפתיע אותנו, מצחיק אותנו ומצליח להחזיק אותנו במתח, מה הוא יעשה בפעם הבאה. ארז הוא בחור עם לב טוב בתוך תוכו שמסתכל על החיים בעיניים ואנרגיות חיוביות ורוצה לנהל דיאלוג עם כל אחד. לא מזיק בכלל שמדובר בבחור שהתמודד עם קשיים רבים בגלל כובד השמיעה והעובדה שהוא מתנהל בבית כל כך בקלות עם כל הדפוקים מסביבו, ראויה לציון. בקיצור, הוא מצליח לשעשע ולרגש וליצור הזדהות לפרקים, גם אם לא תמיד אנחנו מבינים מה הוא רוצה או מאיפה הוא בא ואפילו לא תמיד מבינים איך הוא לא מאושפז.
מדובר בתכנית ריאליטי ולא בתכנית לבחירת המנהיג הבא. כל מה שצריך זה ליצור אצלנו הזדהות ועניין אחרת מה הטעם לשבת שעות מול המרקע. בשורה התחתונה, הזוי או משוגע, ארז מחזיק את העניין לאורך כל העונה. אין איתו רגע דל והשיחות שלו עם שאר הדיירים פשוט קורעות. ארז הוא דמות חיובית שאפשר בקלות לתת לה את המיליון ולהרגיש טוב עם זה. וכן, לא מזיק בכלל שיש בזה אמירה על קבלת השונה, לא מזיק בעיקר בגלל שזה לא הדבר היחידי בגללו מגיע לו לזכות.
בקיצור, הבלוג פותח בקמפיין אינטרנט למען זכייתו של ארז בעונה השנייה של האח הגדול
תחת הסלוגן:
ארז למיליון, ויהי מה !
ארז, בפוזת שוחר שלום
אתם מוזמנים להצטרף ולהפיץ !
כינוי: 
