המלצה על סרט חדש - הכלה הסורית

סרט ישראלי חדש בבימוי של ערן ריקליס. הסרט הגיע לבתי הקולנוע לפני כשבוע.

להלן המלצתי

שם הסרט: הכלה הסורית The Syrian Bride

במאי: ערן ריקליס

שחקנים: מכרם חורי, קלרה חורי, היאם עבאס, אשרף ברהום, איאד שיתי, אוולין קפלון, אורי גבריאל, אלון דהאן, רוברט הניג, מרלן בג'אלי, עדנאן טראבשה, דיראר סלימאן, רנין בולוס

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

יום חתונתה של מונה הוא היום העצוב ביותר בחייה. היא יודעת שברגע שתינשא לכוכב הטלוויזיה הסורי טלאל ותעבור את הגבול בין ישראל לסוריה בכדי לחיות איתו בדמשק, לא תוכל יותר לחזור לעולם לביתה ומשפחתה במג'דל שמס, הכפר הדרוזי הגדול ביותר ברמת הגולן. הסרט מספר את סיפורם של המשפחות הדרוזיות, שחצויות לשניים ע"י הגבול בין ישראל וסוריה. חלק מהמשפחה חי בישראל וחלקה השני בסוריה. המשפחות מנסות לשמור על קשר, למרות המצב הבלתי אפשרי שנוצר. ערן ריקליס מביא לנו את סיפורם של מונה ומשפחתה כסמל למצב בו חיות המון משפחות דרוזיות. בתוך המצב הבלתי אפשרי הזה משולבים הרבה כוחות מנוגדים כמו השלטון הישראלי והסורי, האו"ם, משטרת ישראל, אנשי הדת הדרוזיים ועוד. אי אפשר לעסוק בחתונה דרוזית ובחברה הדרוזית מבלי להעלות גם שאלות הקשורות במעמד האישה ובחברה הדרוזית השמרנית, נושאים שעוברים כחוט השני במהלך כל ההתרחשויות בסרט. מול כל הכוחות וההתרחשויות מתחת לפני השטח, המשפחה בסה"כ מנסה לעבור את יום החתונה בשלום ולהיפרד ממונה.

דבר הפסיכופט:

ערן ריקליס, שכבר קנה לעצמו שם בסרטים כמו "גמר גביע", "זוהר", "צומת וולקן" ו"פיתוי" ואף אחראי על הדרמה החברתית הטלוויזיונית, "המשאית", חוזר עם סרט חדש, העוסק גם הוא בשאלה חברתית. גיבורי הסרט הם דרוזים ממג'דל שאמס שבתעודת הזהות שלהם כתוב בסעיף האזרחות, "לא ברורה". הם חיים בגולן ורואים בו את ביתם, אבל גם חושבים בחלקם, שישראל צריכה להחזיר את הגולן לסוריה. המשפחות שלהם מחולקות בין ישראל וסוריה ונאלצות לתקשר זו עם זו עם מגאפונים משני צידי הגבול. המצב הבלתי אפשרי הזה, הוא תמציתו של הסרט. ערן ריקליס בחר לעשות סרט אנושי שמנסה לעזור לנו להיות רגישים למצב הבלתי אפשרי הזה. סרט כזה יכול להפוך על נקלה לפוליטי, אבל ערן ריקליס מצליח להימנע מאמירות פוליטיות ובעזרת כל הדמויות השונות והמגוונות, עוסק בשאלה החברתית המסובכת הזו, כאשר הגורם המרכזי הוא האנושיות. הסרט פונה היטב לאנושיות של הצופים ומגיש להם את השאלה החברתית השנויה במחלוקת הזו, תוך הליכה דקה על הגבול (תרתי משמע) ובעיקר תוך הימנעות מאמירה נוקבת וברורה כלשהי. הסרט אמנם מציג גישה אמפתית למצבם של הדרוזים וחלק מהגורמים האחרים מוצגים כקשים ורעים, אך זה אינו מודגש ובעיקר נעשה מתוך הבנה למצב הבלתי אפשרי בו הם נמצאים. רוב הגורמים האחרים נקרעים בין הצורך לעשות את עבודתם נאמנה ובין האנושיות הבסיסית שמצבים כאלו מעוררים, שעלולים להיות מנוגדים. אני מאמין שבגלל זה הסרט כל כך מרגש ואפקטיבי, בגלל היכולת שלו לשמור על אובייקטיביות ולהשאיר את כל החשיבה וגיבוש הדעה לצופים. הסרט מעלה המון נקודות למחשבה, על יחסי הורים ובנים, על השמרנות של החברה דרוזית, על היחס לדת, על היחס לישראל וסוריה, על מעורבות האו"ם במצב שנוצר ובנוסף מתייחס בצורה רחבה ליחס לאישה ולאישה הדרוזית המודרנית. למרות שמדובר בהמון נקודות כבדות משקל הסרט אינו כבד משום שהוא מתבל אותן בהמון הומור, בעזרת דמויות מגוונות ומלאות הומור כמו אלון דהן בתפקיד צלם החתונות או האח מרואן, הסוחר רודף הנשים. ערן ריקליס יצר פה סרט מרשים מאוד, הן מבחינת העבודה המוקפדת מאוד עם השחקנים והן מבחינת הויזואליה המוקפדת והיפה של הסרט. הצילום המוקפד ועוצר הנשימה של הסרט עוזר מאוד לרושם שהוא משאיר. לסיכום, דרמה אנושית ומורכבת על החיים בחברה הדרוזית ובפרט על המשפחות שנקרעות בין ישראל וסוריה. סרט שיש בו הכל, דרמה, שאלות חברתיות, עיסוק במעמד האישה, הומור ועוד. סרט שישאיר לכם המון חומר למחשבה ויגרום לכם להתרגש, לצחוק ובעיקר יחמם את לבכם ויעורר את האנושיות שבכל אחד ואחד ממכם. מומלץ בחום.

ציון: 8 מתוך 10