המלצה על סרט - האסונות של נינה

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

הסרט זכה ברוב האוסקרים בטקס פרסי האוסקר הישראלי שנערך ממש לפני זמן מה. בין השאר: הסרט הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט, הצילום ועוד..
 
הרגע חזרתי מקולנוע לב, אחרי צפיה בסרט זה. רציתי ללכת לסרט ישראלי דווקא בקולנוע, בגלל שאני מאוד רוצה להביע תמיכה בתעשייה זו, הדי נאבקת על חייה. שמעתי שזה סרט טוב, אז זה נראה לי אך טבעי לראותו בקולנוע.
 
להלן המלצתי
 

 
שם הסרט: האסונות של נינה Ninas Tragedies
במאי: שבי גביזון
שחקנים: איילת זורר, יורם חטב, אביב אלקבץ, ענת וקסמן, אלון אבוטבול, דב נבון, שמיל בן-ארי
שנת הפקה: 2003
 
תקציר הסרט:
נדב, נער בן 14, מספר לנו על משפחתו השסועה, גירושי הוריו, אביו הגוסס, אמו הפרועה, ויותר מכל על אהבתו הגדולה לדודתו היפה, נינה. עם מותו של חיימון, בעלה של נינה, עובר נדב לגור איתה כדי לעזור לה בתקופה הקשה של האבל וההתאוששות ואז מתחילה התקופה היפה בחייו. בן לילה מתחלפות כל ההצצות והפנטזיות המיניות שלו על נינה בחיים של ממש במחיצתה ובעיני רוחו הוא הופך להיות הגבר של חייה. האידיליה נפגמת כאשר לחייה של נינה נכנס גבר חדש. נדב, פגוע ונבגד, יוצא למלחמה על לב אהובתו ובדרך הוא לומד משהו חדש על אהבה, על משפחה, על מיניות, ועל עצמו.
"האסונות של נינה" הוא "קומדיה עצובה מאוד", המשקפת את הדואליות של חיינו דרך התייחסותו של גביזון לעליות ולמורדות החיים, ומשאירה בלב טעם חמוץ-מתוק, דרך גלריה של דמויות שונות ואקסצנטריות, שבכורח נסיבות החיים מוצאות עצמן במצבים בלתי אפשריים. שילוב מרגש של אירוניה וצחוק מהולים בכאב ובעצב.
 
דבר הפסיכופט:
כרזת הסרט אומרת "קומדיה עצובה מאוד", אני אומר הרבה צחוקים, הרבה ציניות, המון דברים מוזרים ובין כל אלו מסתתר לו העצב בהצלחה רבה, עד כדי כך שקשה למצאו. במרכז הסרט הילד המספר, אך הדמות המרכזית היא דמותה של נינה אשר בעלה נהרג. על פניו, זה אמור להיות סיפור מרגש על התמודדות עם מוות, אולם הסרט במקום לרגש בוחר בהתרחשויות משעשעות, מוזרות ואקצנטריות לפרקים ובכך אולי מצליח להצחיק, אך מפספס חזק את אלמנט הרגש. היו כמה דברים שהפריעו לי: הצילום מדהים, העיצוב מדהים אך יש נטייה להשוויץ בהם, יש נטיה להשתמש בצללים יפים גם במקומות שאמור להיות אור, אתה שואל את עצמך למה לא הדליקו את האור (בבי"ס למשל). דבר נוסף שהפריע לי והוא רווח מאוד בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות הוא הנסיון להיות מוזר כדי להרשים והשימוש הלא הגיוני, בכל מקום, בסקס. גם הסרט הזה כולל סצינות כל כך מוזרות עד שהן מאבדות הגיון (וזה מעבר לרמה של חוסר הגיון כלשהו שאנחנו יכולים למצוא בחיינו). מה בכל זאת טוב בסרט? קודם כל המשחק המדהים של איילת זורר ושל הילד אביב אלקבץ, אח"כ הבימוי המרשים והצילום והעיצוב המדהימים ולבסוף הדמויות המיוחדות והאקצנטריות שמלוות את הסרט, חלקן פשוט כובשות ולא לשכוח שאכן הסרט מצליח להצחיק לפחות. חבל רק שכל החלקים הנ"ל לא התגבשו לכדי סרט מרגש וטוב יותר. יש תחושה שיש מן נסיון להרשים בכל קטע וששוכחים מעט את התצריף. בסה"כ סרט די מצחיק וטוב בעיקר בגלל איילת זורר, אך לא סרט מדהים או חובה, לפחות לא לדעתי. אפשר לומר שהתאכזבתי מצד אחד ושמצד שני, לא הבנתי למה הסרטים הישראליים חושבים שעליהם להתאמץ כל כך ולפנות למחוזות המוזרויות (אולי זה נסיון מאולץ להביא קהל !?)
אשמח לשמוע דעות של אנשים נוספים שראו !
 
ציון : 6.5 מתוך 10    

(הרבה בזכות השחקנים שציינתי)
 

שמור   בטל