סרט ישראלי מהשנה שעברה. יצא לי לראותו מזמן, קצת אחרי יציאתו ומאז לא ראיתיו. משום מה לא רק שלא זכרתי אותו, אלא גם זכרתי אותו כפחות טוב ממה שהוא באמת.
להלן המלצתי

שם הסרט: חוכמת הבייגלה
במאי: אילן הייטנר
שחקנים: גיא לואל, אסנת חכים, בני אבני, יורם זקס, שי ורקר
שנת הפקה: 2002
תקציר הסרט:
"כשאתה מתקרב לגיל שלושים, שני החברים הכי טובים שלך נשואים לבחורות מבאסות, ונשאר לך רק חבר אחד שאפילו ממנו אי אפשר להתעודד כי הוא בטלן מקצועי, אתה נשאר לבד עם השאלות שכשהיית ילד חשבת שרק משוגעים שואלים - מי אני? מה אני? מה אני עושה פה? לאן צריך להגיע? ואיך זה שנראה שכולם יודעים את הדרך, אבל מצד שני נראה שכולם סובלים?" הדחקות עם החבר'ה ומעקבים אחרי "בייבס" היו חלק משגרת החיים אצל שלושת החברים הכי טובים של גולן (גיא לואל), אבל בניגוד אליו, להם כבר היה במה להאחז: יוס (שי ורקר) הפך לאחרונה לשותף במשרד עורכי דין מצליח וחי באושר יחסי עם צרפתיה לחצנית. גויא (יורם זקס), החבר הכי טוב שלו, חנון הייטק טיפוסי שעושה טאייצ'י ובדרך להתחתן עם גלית שמחזיקה אותו קצר, ובצל _בני אבני), בטלן מקצועי ששלם עם דרכו הכלומניקית. ורק גולן, בחור רגיש שלא מפסיק לשאול, בודק את כל הדרכים ואת כל הנשים, אבל לא מוצא מקום. וכשיום אחד הוא פוגש את דיקלה (אסנת חכים), אחותו של גויא, שמטריפה ומבלבלת אותו – ששרה מייסי גריי בקוליי קולות ומציעה שתיקח אותו לאיזה חודש ואחר כך תזרוק אותו - סוף כל סוף הוא מרגיש שהוא חי ! אבל כשהם הופכים לזוג כמו כל זוג, ועוברים לגור ביחד, והשיגרה נכנסת והסערות שוקטות, שוב אין לו אוויר… לפני שהוא מספיק להתחרט, הוא מאבד אותה, וגויא, אח שלה, מתרחק. הבדידות משתלטת, והוא מוצא את עצמו בלי כלום - נגרר לעבודה משעממת וחברה משעממת שהוא לא אוהב. מסתבר שבחיים יש או תירוצים או תוצאות. וגולן מבין יותר ויותר שהוא בצד של התירוצים. בינתיים.
דבר הפסיכופט:
סרט עם תסריט מצויין הנוגע בהמון נושאים קטנים המעסיקים אותנו בחיינו וכל זה שזור ברגישות ובהומור. נושאים כמו אהבת אמת מטורפת, פחד ממחויבות, חברים קרובים, מנהגים גבריים, בילויים, חיפוש עבודה, פחד משגרה, זקנה, שכול, סקס. התסריט והדיאלוגים מצויינים והסרט כולל המון חוכמות חיים קטנות ומשפטי מחץ. זהו סרט מרגש ומשעשע על החיים של צעירים בעיר הגדולה שאני חושב שגדולותו בעיקר בכך שהוא מראה את החיים בצורה אמיתית כל כך בגובה העיניים והוא מעורר מחשבה. מומלץ ביותר למי שבכל זאת לא הספיק לראות.
ציון: 8 מתוך 10

