אי המלצה על סרט חדש - מיליונים

סרטו החדש של דני בויל (טריינספוטינג) שהגיע לבתי הקולנוע בארץ לפני כשבוע

להלן ביקורתי

שם הסרט: מיליונים Millions

במאי: דני בויל ("טריינספוטינג", "28 ימים מאוחר יותר")

שחקנים: אלכסנדר נייתן אתל, לואיס אוון מקגיבון, ג'יימס נסביט, דייזי דונובן, כריסטופר פולפורד, פירס קיגלי

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט המיועד לכל המשפחה. עלילת הסרט מתרחשת שבוע לפני שבריטניה מחליפה את המטבע מלירה סטרלינג ליורו. זוהי הזדמנות מושלמת לפשע המאורגן לבצע שוד רכבות גדול. במהלך השוד, נזרקים שקי כסף גדולים מהרכבת במטרה לאספם בנקודות שונות. את אחד השקים, מוצאים דווקא זוג האחים, דמיאן בן השבע ואחיו אנתוני בן התשע. הילדים שלא מבינים מאיפה שק הכסף הגיע, מחליטים לבזבז מהר את כל המיליונים בזמן המועט שנשאר להם, כאשר כל אחד מהם מציע דרכים מנוגדות כיצד להיפטר מהכסף. האפ הם יכולים להספיק להיפטר ממיליונים בזמן כל כך קצר, חכו ותראו.

דבר הפסיכופט:

מלבד כמה רגעים בתחילת הסרט ובעת החזיונות של הקדושים, בהם דני בויל שילב את הרעיונות היצירתיים שלו, מדובר בסרט די שגרתי מבחינה קולנועית. למרות שזה נראה פרט חשוב, העניין של החלפת המטבע משמש רק כדי להכניס מימד של זמן לסיפור. המרוץ נגד השעון, מאפשר לדני בויל להכניס גם את הקטעים הקצביים אותם הוא אוהב, אבל גם זה קורה בקטע קצר בלבד בסרט. ניתן כאמור, לראות את חותמו של בויל, בכמה קטעים שונים, אבל בסה"כ הרגשתי כי לא מדובר בבשורה חדשה מצד בויל. הדמויות האנושיות כל כך של בויל, נמצאות גם בסרט זה, רק שהפעם בויל בחר לפנות דווקא לכיוון של סרט לכל המשפחה והעמיד ילדים כגיבורי העלילה.

הילדים הם גם החלק הטוב ביותר בסרט. שני האחים, מסמלים שתי גישות שונות, מבחינת מה שהם בוחרים לעשות עם הכסף. בעוד האח הגדול רוצה להספיק להנות ממנו ולקנות לו ולמשפחתו דברים, האח הקטן רוצה להשקיע את כל הכסף בעזרה לעניים. הנסיונות הראשונים של הילדים להזמין עניים לארוחות מספקים את הרגעים המשעשעים ביותר בסרט. אבל אי אפשר שלא לציין את הופעתו המבריקה והכובשת של אלכסנדר נייתן אתל בתפקיד הילד הקטן שמעריץ את הקדושים, שרואה אותם בחזיונות לאורך כל הסרט ושמחליט להשקיע את הכסף בעזרה לעניים. הילד הערכי והתמים מצליח להעביר את המסר החשוב של הצורך לעזור לעניים והוא עושה את זה מכל הלב. אין ספק שלפחות את המסר החיובי הזה, הסרט מצליח להעביר בצורה מקורית לצופים.

אבל עד כאן נגמרים החלקים החיוביים בסרט. אמנם יש מסר חיובי וכמה רגעים קולנועיים מרשימים, אמנם הילדים עצמם, בעיקר זה הקטן, כובשים, אבל אין מנוס מלהגיד, שבשורה התחתונה, הסיפור משעמם והזוי. ילד שרואה כל הזמן בדמיונו קדושים, זה קצת מיותר. דרוש בעיני משהו קצת יותר מתוחכם מזה, כדי להפוך סרט לשונה ומקורי. העלילה, שמנסה להיות כובשת, נהיית טרחנית, מפוזרת ובעיקר מעיקה והכי חשוב שבסוף הסרט לא נשארים עם תחושה שהיה טעם לכל זה. הרגעים עם השודד שרודף אחרי הילדים נראים כמו קטעים של "שכחו אותי בבית 5" וגם הסרטים השלישי והרביעי באותה סדרה, כבר היו נוראים מנשוא. בקיצור, המרכיבים עצמם אולי היו סבירים, אבל התוצר פחות. המסרים והסגנון של הסרט מורכבים ואיטיים מדי, כך שהם עשויים לדבר יותר למבוגרים מאשר לילדים. הסרט הזה פונה לכל המשפחה ולכן לדעתי הוא החטיא בגדול את קהל היעד.

לסיכום, רגעים מועטים יפים, מסרים חשובים וילד אחד כובש, לא מצליחים לדעתי לרגש או ליצור סיפור מעניין מספיק. הדבר היחיד שייצא טוב מהסרט הזה לדעתי, הוא התגלית של אלכסנדר ניית'ן אתל שזהו סרטו הראשון ובטח עוד נראה אותו פעמים רבות. מדובר בסרט לכל המשפחה שהוא פשוט הזוי מדי, איטי מדי, מפוזר מדי ומצליח בעיקר לאכזב. הסרט אינו מתאים לדעתי כלל לילדים ומומלץ לוותר עליו. אני גם מאמין שאם לא היה מדובר בסרט של דני בויל ולא היו מחפשים בכוח את הסגנון הייחודי שלו בסרט הסרט הזה היה נקבר ולא היו רואים אותו כמעט.

ציון: 3 מתוך 10