המלצה על סרט חדש - ללא מחסום

סרט זה, הגיע לאקרנים ברחבי הארץ, בשבוע שעבר ואפשר להשיגו כבר בחלק מספריות הDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית, בגלל שהמפיצים השתהו בהבאתו לארץ.

להלן המלצתי

שם הסרט: ללא מחסום  Danny The Dog 

                (Unleashed)

במאי: לואי לטרייה

תסריט: לוק בסון

שחקנים: ג'ט לי, בוב הוסקינס, מורגן פרימן, קרי קונדון

שנת הפקה: 2005

תקציר הסרט:

דני (ג'ט לי) הוא גבר סיני בוגר, אשר עובד כביריון, עבור מאפיונר בשם בארט (בוב הוסקינס) ועוזר לו בגביית דמי חסות מעסקים שונים. אבל דני אינו סתם בריון רגיל. על מנת להפוך את דני למכונת תקיפה מושלמת, בארט הפך אותו לרוטוויילר אנושי וגידל אותו כמו כלב מגיל צעיר. הוא האכיל אותו באוכל של כלב, נתן לו לישון בכלוב ובעיקר שם על צווארו קולר ברזל, שכל עוד הוא סגור סביב צווארו, דני רגוע, אבל כאשר הוא מוסר, דני הופך לכלב זועם ורצחני, שתוקף את אוייביו של בארט לפי הוראה, לפעמים אפילו עד מוות. יום אחד, דני מוצא את עצמו לבדו, כאשר בעקבות תאונה הוא משתחרר מבעליו. הוא אינו יודע מה לעשות ואיך להסתדר בלעדיו, אבל אז הוא פוגש מכוון פסנתרים עיוור בשם סאם, שבטוב ליבו מאמץ אותו לביתו ומנסה להחזיר לו את אנושיותו. האם דני יצליח להשאיר את עברו, עבר של פשע ואלימות מתפרצת מאחור ? האם הוא יצליח לחזור להיות אדם בעל לב טוב ? חכו ותראו. 

דבר הפסיכופט:

איש המפתח בהפקת הסרט הזה הוא האיש שהפיק וכתב את התסריט, לוק בסון. בסון הוא במאי צרפתי ענק, מהבמאים המצליחים ביותר בקולנוע, שאחראי בין השאר ליצירות מופת כמו "הכחול הגדול", "ניקיטה", "לאון", "האלמנט החמישי" ולתסריטים והפקה של סרטים מצליחים נוספים כמו סדרת סרטי "טקסי" הצרפתית. טביעת אצבעו של לוק בסון, ניכרת לכל אורכו של הסרט, שמזכיר מצד אחד את הסיפור והאווירה בסרטי הפשע של גאי ריצ'י ומצד שני מזכיר מאוד את סרטו של בסון עצמו, "לאון". בדיוק כמו ב"לאון", גיבור הסרט הוא מצד אחד רוצח אלים חסר רגשות ומצד שני בתוך תוכו הוא מאוד אנושי. בדיוק כמו ב"לאון", מפגש עם דמות חיצונית גורמת לרוצח להיפתח. בעוד בסרט "לאון" זו הייתה הילדה ה"נודניקית" אותה גילמה נטלי פורטמן, בסרט זה אלו הם מכוון הפסנתרים העיוור ובתו החורגת, שמעוררים את הצד האנושי שבתוך הרוצח.

השחקן הראשי ג'ט לי, ידוע ככוכב גדול בסרטי אומנויות הלחימה. הוא החל את הקריירה שלו בסרטים סיניים ובהמשך הפך לכוכב בסרטים האמריקאיים, עם תפקידים ראשיים בסרטים כמו "האחד", "נשיקת הדרקון", "רומיאו חייב למות" ועוד, כאשר תפקידו הבולט ביותר לפני הסרט הזה הוא בסרט הנפלא "גיבור". כל השנים אמרו על ג'ט לי, שנותנים לו תפקידים בלי הרבה מלל, בעיקר בגלל שהאנגלית שלו עדיין נוראית ובגלל שהוא יותר אומן לחימה מאשר שחקן.

הסרט הזה הוא תוצר מאוד אופייני שנובע משני האנשים הללו, לוק בסון וג'ט לי ומהחיבור ביניהם. בצורה האופיינית ללוק בסון, הסרט הזה הוא אינו סתם עוד סרט מכות. אמנם יש לא מעט קטעים של קרבות בעיקר בתחילת הסרט ובסופו, אבל חלקו הגדול של הסרט הוא סיפור דרמטי,  על נסיונו של דני לקבל בחזרה את השליטה על חייו, על תהליך ההיפתחות ההדרגתי שלו ונתינת האמון בחבריו החדשים ובעיקר על האתגר העומד בפניו בניסיון לשלוט באלימות, שהיא חלק מהאינסטינקטים שלו, לאחר שנים של דיכוי על ידי בעליו. הסרט גם מתאים מאוד לג'ט לי. קודם כל כי קטעי הפעולה, להבדיל מברוב סרטי האקשן של השנים האחרונות, מצולמים מרחוק ולא בתקריב, כך שאפשר הרבה יותר טוב לראות מה בדיוק הולך שם. ג'ט לי עושה את הפעלולים בעצמו וזה פשוט מרהיב. בנוסף, התפקיד שלו כ"כלב" אינו דורש ממנו כמעט לדבר, לא בגלל שהוא לא יודע, אלא כי זו הדמות. אני חושב שגם בלי דיבור הוא עושה בסרט זה עבודת משחק נפלאה. זה ממש לא פשוט להצליח להעביר את הרגשות שלו בצורה שקטה כזו ואני חושב שאנחנו הצופים, עוברים איתו את תהליכיו הנפשיים הקשים ואת כל תהליך השינוי, כמעט רק באמצעות הבעת פניו. זוהי בהחלט תצוגת משחק ראויה לציון.

גם שאר הקאסט, שומר על רמה מאוד גבוהה. בוב הוסקינס הותיק, מצויין בתפקיד הגנגסטר הקשוח ומורגן פרימן מביא איתו את העוצמה השקטה ויכולתו הבלתי-מעורערת לדמות האנושית כל כך של מכוון הפסנתרים העיוור. הצילום של הסרט והעיצוב גם הם מאוד מחוספסים ומשלימים את התחושה של העוצמה אותה הוא מעביר. הפסקול של הסרט, בעיקר בקטעי הקרבות, הוא פשוט נפלא ומורכב ממוזיקה שחורה. בין השאר משתתפים בפסקול RZA ומאסיב אטאק.

אבל למרות שיש בסרט הזה,  משהו שונה מאוד מסרטי המכות אותם אנו רגילים לראות, למרות שהסיפור עצמו מלא עוצמה גם בקטעיו הדרמטיים ולמרות שהתסריט די פשוט אבל מרתק, יש בסופו של הסרט תחושה שמשהו חסר, משהו שקשה מאוד להבין מהו. לדעתי, יותר מדי דברים קרו בסרט הזה, בלי שום הסבר או סיבה טובה. נכון שיש נסיון להסבירם, אבל הוא לא מספיק. יש יותר מדי צרופי מקרים שמנתבים את העלילה של הסרט. המפגש של דני עם סאם, מכוון הפסנתרים העיוור, ההשפעה של המוזיקה על דני, הקלות שבה סאם מאמץ את דני והשינוי הדי מהיר שדני עובר כתוצאה ממעבר המקום. כל אלו, למרות שהם נותנים תחושה של סוג של ניסוי במדעי ההתנהגות, גם קורים מהר מדי ובקלות מדי. כל צרופי המקים הללו, יוצרים תחושה של חורים בעלילה, גורמים לאיבוד אמינות כלשהו ומהווים את החסרון היחסי של הסרט.

אבל בסיכומו של דבר, מדובר בסרט מכות משולב עם דרמה, בסרט שהוא לא עוד סרט אקשן נטול רסן, בסרט שנותן הצצה מופלאה על אדם שעובר ניסוי התנהגותי קיצוני, קודם בהפיכתו ל"כלב" ואח"כ בתהליך חזרתו לחיים בין אנשים. לוק בסון בהחלט יודע לרקוח סיפורים מיוחדים ויש לו כאמור גם ניסיון בתהליכי שינוי שעוברים על רוצחים. ג'ט לי הוא פשוט השחקן הכי מתאים לסוג כזה של תפקיד והוא וירטואוז בכל הנוגע לקטעי הקרבות והפעלולים. קטעי הקרבות שיש בסרט, הם פשוט עוצרי נשימה. גם שאר הקאסט הנפלא עוזר להפוך את הסרט לטוב בהרבה. שילוב זה, של סרט פשע מחוספס עם קטעי מכות ודרמה, הוא מאוד מעניין והחסרון היחידי בסרט הוא בהדיקותו של התסריט, שמאבד אמינות לפרקים ולא נותן מספיק סיבות לדברים שקורים. למרות זאת, מי שלא יצפה לסרט עם קטעי מכות ללא הפסקה, יהנה מהסרט, שהוא תוצר די ייחודי בנוף הקולנועי, הודות ללוק בסון בעיקר. אני ממליץ לראותו בDVD.

ציון: 8 מתוך 10