קומדיה רומנטית שהגיעה לבתי הקולנוע בארץ לפני כשבוע
להלן ביקורתי

שם הסרט: כלה להשגה Cake
במאית: נישה ג'נטרה
שחקנים: הת'ר גרהאם, סנדרה או, טיי דיגס, דייוויד סטקליף, שריל הינס
שנת הפקה: 2005
תקציר הסרט:
פיפה מק'גי (הת'ר גרהאם) היא רווקה מושבעת ופרועה, שעובדת בתור עיתונאית מסעות ועסוקה בלחוות דברים פרועים ברחבי העולם. הדבר האחרון שמעניין אותה הוא קשר קבוע, חתונה או ילדים. בסוף שבוע אחד, היא מגיעה לעיר הולדתה על מנת לשמש שושבינה בחתונה של חברתה. בחתונה זו היא משתכרת, מתחילה עם כל גבר שזז ובעיקר עושה מעצמה צחוק. כאשר היא מגיעה לבית אביה, שמנהל את אימפריית ההוצאה לאור המשפחתית, היא מגלה שהוא קיבל התקף לב. ממיטת חוליו, הוא מבקש מפיפה עזרה בעריכת אחד המגזינים שלו. פיפה שרוצה לעזור לאביה מסכימה לנסות להכנס לתלם ולוקחת על עצמה את המשימה. אלא שאז היא מגלה לזוועתה שמדובר בדבר השנוא עליה והרחוק ממנה ביותר, מגזין "מתחתנים". פיפה שמפחדת ממחוייבות ולא לוקחת שום דבר ברצינות, צריכה להכנס לעולם הורוד של הרומנטיקה והאהבה ממנו היא התרחקה בכוח. כמובן שיש בשטח גם גבר או שניים, איך אפשר שלא. כיצד היא תתמודד עם המצב הכמעט בלתי אפשרי הזה? את זה תראו בסרט
דבר הפסיכופט:
לפעמים קשה מאוד למצוא כיצד להתנסח בביקורת לאחר צפייה בסרט, אבל לא כך הפעם. הסרט "כלה להשגה" עושה עבודה קלה מאוד למבקרים. הוא לא זז מילימטר מהקלישאות הצפויות של הקומדיות הרומנטיות והוא תוצר קצפתי ורדרד ומנופח, בדיוק כמו עולם החתונות ושמלות הכלה שבמרכזו. הסרט הינו נדוש, בדיוק כמו שאפשר להבין מהתקציר שלו שהרי מה אפשר כבר לצפות, מסרט שלוקח בחורה שמתרחקת מחתונות, אהבה ורומנטיקה כמו מאש ונאלצת לערוך מגזין חתונות. הסיטואציות שאמורות להצחיק כל כך צפויות, שספק אם הן תסחטנה ממכן אפילו גיחוך פה ושם.
באופן מסורתי, נהוג לקרוא לקומדיות הרומנטיות סרטי בנות, אבל אין ספק שהסרטים האלו פונים בד"כ לקהל של זוגות ולא רק לנשים. איני מוצא כל פסול בקומדיות הרומנטיות הקלילות שמספקות לנו בריחה מחיי השגרה ומספקות הנאה בלתי מחייבת, אך הקומדיות הרומנטיות הפכו לכל כך נפוצות שיש צורך בתסריט מקורי, בדיאלוגים שנונים או בהמון צחוקים על מנת להחזיק את הקהל. הסרט "כלה להשגה" לא עונה על אף אחת מהדרישות והוא עלול לגרום לפריחה לקהל הגברי. אפשר היה עוד לסלוח לסרט, אם הוא לפחות היה מחדש משהו או מצליח להצחיק ולהמליץ לנשים לראותו, אבל גם בתחום זה הסרט לא מצליח לעשות את המינימום. אין בסרט הזה שום דבר נורא, אבל הוא פשוט כל כך צפוי, כל כך קלישאי וכל כך דומה למאות סרטים שנעשו לפניו, שסביר להניח שהוא יצליח לשעמם את הצופים.
הקאסט של הסרט מורכב משחקנים מוכרים ומושכי קהל יחסית וגם הוא צפוי מאוד ושגרתי. טיי דיגס לוהק על מנת להרשים את הצופות בעוד הת'ר גרהאם, שמלוהקת לא אחת בתפקידים הכוללים התשרללות רבתי, תפקידים שדורשים ממנה להתפשט או לפחות לנענע את שדיה הגדולים על המסך, אמורה להחזיק את הגברים בעניין. אבל הקאסט, שעושה עבודה סבירה, לא מציל את הסרט משממון.
לסיכום, סרט זה מתאים לדעתי לצפיה, רק אם את אישה ולא ראית קומדיה רומנטית אחרת בעשר השנים האחרונות. הסרט לא מצליח לספק שום דבר מעבר לנוסחא השחוקה של הקומדיות הרומנטיות ואפילו בתחום הצחוקים הוא חלש. סרט כזה לא צריך בעיני להגיע לאקרנים ואם אתם ממש מוכרחים לראותו, חכו להוצאת הDVD. סרט מיותר.
ציון: 3 מתוך 10