שלשום בערב, ראיתי את הסרט הזה בקולנוע.
להלן המלצתי
שם הסרט: ממבו איטליאנו Mambo Italiano
במאי: אמיל גודראו
שחקנים: לוק קירבי, פול סורבינו, ג'ינט רינו, קלודיה פרי, פיטר מילר, מרי וולש, סופי לוריין
שנת הפקה: 2003
ארץ הפקה: קנדה
תקציר הסרט:
מריה (ג'ינט רינו) וג'ינו (פול סורבינו), היגרו לקנדה מאיטליה בשנות ה- 50, הם נישאו ועם השנים בנו את חייהם ב"עולם החדש", עולם שג'ינו ומריה עוד לא ממש התרגלו אליו. עולמם חרב עליהם כשבנם אנג'לו (לוק קירבי) מחליט לעזוב את הבית ולעבור לדירה משלו. "מה כל כך נורא בלגור עם ההורים שלך עד שתתחתן?", הם שואלים. הם נושמים לרווחה כשהם שומעים שחבר הילדות של אנג'לו, נינו (פיטר מילר) מחליט לעבור לגור איתו, אך רווחתם הופכת לבהלה והיסטריה כשהם מגלים ששני חברי הילדות הם לא רק חברים אלא מאהבים!!! הרי עבור משפחה איטלקית מסורתית בן הומוסקסואל היא עובדה כלל לא קלה לעיכול. הבהלה המשפחתית (בסגנון איטלקי כמובן) הופכת לאימה, מחאה, טירוף וצחוק, וכל הפמילייה יוצאת למלחמת חורמה בזוג הנאהבים הצעיר.
דבר הפסיכופט:
היו שכינו את הסרט הזה "החתונה ההומוסקסואלית האיטלקית שלי", כרמז שהסרט דומה בסגנונו לסרט "החתונה היוונית שלי". אז הוא אכן דומה, בכך שיש במרכזו חתונה, בכך שהוא מסתובב סביב קבוצה אתנית מיוחדת, במקרה זה האיטלקים, בעובדה שמדובר בקומדיה ובעיקר בעובדה שגם זה סרט דל תקציב. כאן בערך נגמרת ההשוואה. חשוב לומר שאין פה שחזור של ההצלחה של "החתונה היוונית שלי". נכון, מדובר בסרט מקסים, חביב ומשעשע לפרקים אך הוא פחות טוב מ"החתונה היוונית שלי". נעזוב את ההשוואות ונסכם, כי מדובר בסרט שמצחיק לעיתים, אבל הוא משעמם למדי בחלקיו האחרים, סרט על פער הדורות ועל ערכי המשפחה השמרניים של המשפחה האיטלקית, סרט חביב שאפשר לראות, אבל לא יותר מזה.
ציון: 6 מתוך 10 
כינוי: 
