המלצה על סרט חדש שאפשר לראות - עיר תחתית

סרט ברזילאי חדש שהגיע לאקרנים בסוף השבוע האחרון

להלן ביקורתי

שם הסרט: עיר תחתית Lower City Cidade Baixa

במאי: סרג'יו מצ'אדו

שחקנים: לזארו ראמוס, וגנר מאורו, אליס ברגה

שנת הפקה: 2005

ארץ הפקה: ברזיל

תקציר הסרט:

דקו (לזארו ראמוס) ונלדינו (וגנר מאורו) הם חברים בלב ובנפש שעובדים יחד בהובלה ימית. יום אחד, כשהם משיטים את הספינה שלהם לסלבדור, הם פוגשים חשפנית צעירה בשם קרינה (אליס ברגה), ומציעים לה טרמפ בסירתם. בדרך מצליחים שני החברים לפתח רגשות עזים כלפי קרינה. משולש אהבה כזה, בו משתתפים שני חברים בנפש, הוא בעייתי מיסודו. החברות שלהם תושם במבחן בלב אזור העיר התחתית של סלבדור, בין מועדוני חשפנות לרחובות מוכים עוני. האם הם ייתנו לבחורה להפריד ביניהם, לאחר שמשולש האהבה, החל להוליד, יצרים מכל הסוגים? חכו ותראו.

דבר הפסיכופט:

הסרט "עיר תחתית" כשמו כן הוא: הוא מתרחש ברובו, בעיר התחתית של סלבדור, מקום בו זונות, שיכורים, סרסורים והמון פשע ועוני, הם התפאורה המרכזית. לתוך התפאורה הזו, זורק הבמאי את שלושת גיבורי סרטו ובתוך הסביבה המלאה מיניות בה הם חיים, נוצרת אותה מתיחות מינית ומתחיל מאבק היצרים האינטנסיבי מאוד, אשר מוביל את העלילה. משולש אהבה כזה, או מאבק של חברים על אותה בחורה, הם נושאים די נפוצים בסרטים, אבל פה ההבדל הוא כאמור הסביבה. במאי הסרט משלב את אותה תחושה מחוספסת של הרחוב, גם בסיפור המרכזי. מלבד הצילום המאוד מחוספס וגרעיני, שמשמש לחיזוק האווירה, המאבק בין החברים גם הוא מאוד קיצוני.

הבעיה העיקרית של הסרט היא הסיפור שלו. כמו שכבר ציינתי, מדובר בסיפור מאוד אופייני ואין יותר מדי חריגה, מסיפורי משולשי האהבה, אותם אנו מכירים מהעבר. אמנם הכל נראה חזק, אלים ומלוכלך יותר, פועל יוצא מהסביבה בה בחרו להעביר לנו את הסיפור, אבל מעבר לזה אין הרבה. אי אפשר לקחת מהסרט את הקיצוניות שלו. בדומה לסרטים ברזילאיים אחרים, כדוגמת "עיר האלוהים" הנפלא, הסרט מעביר בצורה מאוד מוחשית את החיים ברחוב, בעיר התחתית. היצרים גם הם עוברים בצורה מאוד חזקה ואלימה ואילו העירום בסרט בוטה מאוד. מי שנשמע לו מעניין, לראות מערבולת יצרים מאוד חזקה כזו, זה הסרט בשבילו. האחרים עלולים להשתעמם, משום שהסרט אמנם לא קיטשי, אבל הוא כמעט ואינו חורג מהצפוי. יש איזושהי תחושה שהסרט ניסה להשקיע המון בפן האומנותי שלו, אבל בתחום העלילה הוא חלש. גם בכל הנוגע לאומנותיות של הסרט, יש תחושה קצת מוכרת. זה נראה כאילו הבחירות שנעשו על ידי יוצריו, הן למלא אחר כל מה שנחשב אומנותי והתוצר אינו מקורי במיוחד. בעת הצפייה יש תחושה חזקה, שהסרט לא ממש מצליח להתרומם ובגלל זה הוא גם לא ממש מרגש. יש אמנם, כמה קטעים נוגעים ללב בין החברים, אך גם אלו מרגישים כמו הבחירות הצפויות.

המשחק של שלושת השחקנים הראשיים בסרט הוא טוב מאוד והם אולי נקודת האור של הסרט. שני השחקנים הגברים הם כוכבים עולים בקולנוע הברזילאי ואילו לאליס ברגה זהו התפקיד הראשי הראשון. הסרט גם זכה בפרס הנעורים בפסטיבל קאן, עובדה שלא ממש מפתיעה אותי, שהרי כפי שאמרתי, הסרט הרבה יותר מסוגנן ממעניין.

לסיכום, הסרט הוא דרמה יצרית, מאוד בוטה ומחוספסת, שמספקת לנו הצצה מציאותית על החיים בעיר התחתית בסלבדור. המשחק בסרט נפלא וכך גם עשייתו המסוגננת, אבל בכל הנוגע לעלילה, הוא לא מצליח להתעלות מעל הצפוי והוא לא מקורי במיוחד. כמו שציינתי, יש תחושה שגם מבחינה אומנותית, הוא עושה את מה שנחשב אומנותי ולא ממציא דברים חדשים משלו. אפשר לראות את הסרט, אם אתם אוהבים סרטים מסוגננים ויצריים אבל אם לא, יש סיכוי סביר שהסרט יעבור לידכם ושתרגישו שהוא לא מתרומם לכדי משהו מעניין או מהותי.

ציון: 5 מתוך 10