המלצה על סרט השנה - חתונת הרפאים

התלהבות כזו מסרט במהלך השנה האחרונה, זכורה לי רק מ"עיר החטאים". באופן מאוד מפתיע מדובר בשני סרטי אנימציה. מה שבטוח, סרטים כאלו טובים לא רואים כל יום. הסרט חתונת הרפאים, בוים ע"י טים ברטון ומייק ג'ונסון והוא מגיע לבתי הקולנוע ברחבי הארץ, מחר, יום חמישי ה- 24.11.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: חתונת הרפאים Tim Burton's Corpse Bride

במאי: טים ברטון, מייק ג'ונסון

שחקנים (דיבוב): ג'וני דפ, הלנה בונהאם קרטר, אמילי ווטסון, אלברט פיני, ג'ואנה לומלי, כריסטופר לי, ריצ'ארד אי. גרנט

שנת הפקה: 2005

תקציר הסרט:

סרט האנימציה, מספר את סיפורו של ויקטור (דיבוב: ג'וני דפ), אשר יועד ע"י הוריו הנובורישים, בעלי עסקי שיווק דגים, להתחתן עם ויקטוריה (אמילי ווטסון), בת למשפחה עשירה ובעלת מעמד גבוה. שתי המשפחות מעונינות בנישואי ילדיהם ממניעים שונים. להבדיל מההורים, שרואים בשידוך משהו קר להשגת מטרותיהם, ילדיהם שלא נפגשו לפני כן מעולם, לחוצים ורוצים שבנישואיהם יהיו גם דברים "שוליים" יותר כמו רגשות אהבה. ויקטור מאוד לחוץ לקראת החתונה ובקושי מצליח לעמוד בחזרות לחתונה. הוא בורח ליער לנסות לעבוד על נדרי החתונה ובגלל טעות, מוצא את עצמו נשוי לכלת הרפאים, אמילי (הלנה בונהאם קרטר), שלוקחת אותו לעולם המתים. האם נישואים בין גבר חי לכלה מתה יכולים בכלל להתקיים, ומה עם ויקטוריה אותה הוא השאיר מאחור? כל זה יתברר לכם, בעת הצפייה בסרט.

דבר הפסיכופט:

טים ברטון הוא אחד מבמאי הפנטזיה המפורסמים ביותר ואולי הטוב ביותר שבהם. בעיני הוא אחד החולמים הגדולים של הקולנוע והסרטים שלו נותנים אפשרות להיכנס לאולם הקולנוע ודרכו לנסוע למחוזות יצירתיים וקסומים. סרטיו הנפלאים וביניהם "המספריים של אדוארד", "באטמן", "באטמן חוזר", "ביטלג'וס", "הפלישה ממאדים", "סליפי הולו", "סיפורי דגים" ו"צארלי בממלכת השוקולד", הציגו סגנון מאוד ייחודי, והיו רובם סרטי פנטזיה, אפלים מאוד, עם עיצוב גותי, הומור שחור והמון קסם. אפילו בסרטיו הצבעוניים יותר, "סיפורי דגים" ו"צ'ארלי בממלכת השוקולד", הייתה זיקה חזקה למוות והמון דמויות מוזרות ואפלות.

ללא ספק, הסרט שהכי דומה לסרט זה, הוא סרט האנימציה של ברטון משנת 1993, "הסיוט שלפני חג המולד". בסרט ההוא, טים ברטון כתב את התסריט והפיק. הוא שיתף פעולה עם במאי האנימציה הנרי סליק, שחתום על הסרט כבמאי, אבל זהו ללא ספק סרט שלו. הסרט "הסיוט שלפני חג המולד" הפך במרוצת השנים לסרט פולחן של ממש, הרבה בגלל הסגנון האפל וסגנון האנימציה המיוחד שלו. גם בסרט "הסיוט שלפני חג המולד" הוא שיתף פעולה עם מלחין הפסקול דני אלפמן ועם האנימטור מייק ג'ונסון, שביים יחד איתו את "חתונת הרפאים" וגם עלילתו של הסרט ההוא, נעה בין עולם החיים למתים. עוד שיתוף פעולה, שחשוב מאוד להזכיר פה, הוא שיתוף הפעולה בין ברטון וג'וני דפ. שיתוף פעולה זה, הוליד המון סרטים נפלאים כמו "המספריים של אדוארד",  "צ'ארלי בממלכת השוקולד" ו"סליפי הולו". ניתן בהחלט לומר, שג'וני דפ הוא השחקן המועדף על ברטון וכי שיתוף הפעולה ביניהם מוליד המון דברים טובים.

אי אפשר לדבר על הסרט "חתונת הרפאים" בלי להתייחס קודם כל לאנימציה הייחודית מאוד שלו, ממנה תוכלו להתרשם גם בתמונות המצורפות. באנימציה זו משתמשים בדגמים ובובות, אותן מזיזים בין תמונה לתמונה והיא נקראת Stop-Motion Animation. בדיוק כפי שהאנימציה הממוחשבת, התקדמה בצעדי ענק, בשנים האחרונות, גם האמצעים הטכניים התקדמו והדמויות בסרט הזה, מסוגלות לשנות את הבעות הפנים, למצמץ ולהיראות ממש טבעיות. הצורה של הדמויות, מאוד אופיינית למראה הגותי ופרטיהם החיצוניים מודגשים ומוקצנים. שלושת הגיבורים למשל, גרומים מאוד, ובעלי גפיים ארוכות במיוחד ואילו הדמויות השמנות הן רחבות ונמוכות בצורה קיצונית. תווי הפנים של כולם מאוד מודגשים. דווקא אל מול האנימציה הממוחשבת, שהתקדמה ונהייתה כל כך דומה למציאות, סגנון האנימציה הזה מרענן ומרגיש כבעל הרבה יותר נפח ותלת מימדיות והוא גם הרבה יותר מרגש. השילוב עם המראה הגותי מייחד אותו מאוד, מכל אנימציה אחרת והאמת, קל יותר להבין את זה מהתמונות או מהצפייה בסרט, מאשר להסביר את זה. מעבר לדמויות עצמן, העיצוב של הסרט הוא עשיר מאוד ויש הקפדה על כל הפרטים, הבתים, הלבוש והאביזרים. הסרט שממוקם במאה ה-19, בכפר קטן באנגליה הויקטוריאנית, מצליח להעביר בצורה מצויינת, בעזרת בעיצוב המוקפד, את אווירת התקופה.

כמו בסרטי אנימציה רבים בשנים האחרונות, עוצבה דמותו של ויקטור, על פי דמותו של השחקן שדובב אותה ג'וני דפ והדמיון פשוט מופלא. בנוסף, בצעד מאוד מעניין, בחר של ברטון לצבוע את עולם החיים, בצבעים קודרים, כאשר דווקא עולם המתים הוא השמח והצבעוני. בהחלט יש פה אמירה על החיים הקפדניים והאפרוריים במשפחותיהם של ויקטור וויקטוריה ועל אופי החינוך הקפדני והחתונה שנכפית עליהם. עולם המוות הוא החופש האמיתי לפי ברטון ויש בו גם דברים טובים שהיינו יכולים ליישם בעולמנו בחיי היומיום האפרוריים.

למרות העיצוב הגותי והקודר של הסרט, השימוש הנרחב בהומור שחור והעובדה שהוא מתרחש בין עולם החיים למתים, בשורה התחתונה מדובר בסיפור אהבה רומנטי מאוד. השילוב הזה בין עולם הפנטזיה הקודר של ברטון והעיסוק הנרחב שלו במוות ובין סיפור רומנטי, יוצר משהו מאוד ייחודי ומעניין. במרכז העלילה נמצא ויקטור, אשר נכלא בתסבוכת בין שתי נשים, ויקטוריה בעולם החיים ואמילי, כלת הרפאים, בעולם המתים. יש בסרט הזה המון מהסגנון של טים ברטון, אבל הוא הרבה פחות אופייני, לסיפורים המורכבים והקיצוניים, שאפשר למצוא בדרך כלל בסרטיו של ברטון. הסיפור המרכזי הוא מאוד פשוט ומלבד העובדה שמשולש האהבה חוצה את קו הגבול בין עולם החיים והמתים, הוא גם מאוד אופטימי ומלא שמחה. אני מאמין שזה גם יהפוך אותו להרבה יותר נגיש לכל הגילאים. למרות פשטותו היחסית של הסיפור, הוא מצליח לרתק, לשמח, להצחיק ואפילו לרגש מאוד. הפסקול של דני אלפמן, שמשתף פעולה עם ברטון ברבים מסרטיו, פשוט נפלא ומצליח להוסיף המון דרמה ורגש לסרט. כמו ב"הסיוט שלפני חג המולד" יש גם בסרט זה מספר קטעי שירה (כולל קטע של שלדים). גם הדיבוב נשמע מצויין וניכר כי הושקעה מחשבה רבה, את מי לבחור לדבב את הדמויות השונות ובאילו אינטונציות ודגשים לבחור.

לסיכום, יש בסרט הזה כמעט הכל: סיפור דרמטי ורומנטי כאחד, אנימציה מרהיבה ומיוחדת, קטעי שירה ופסקול מצויינים. הסיפור מאוד רומנטי ומצליח אפילו לרגש. סביר להניח שחלק מהצופים יאלצו לנגב במהלכו, רטיבות קלה בפינות עיניהם. האנימציה, העיצוב, הדיבוב והפסקול נעשו כאמור, בצורה נפלאה כל-כך וביחד הם משלימים את היצירה הזו, שזועקת מייחודיות ושלמות לכל רוחבה ואורכה. אני אישית יצאתי מהסרט הזה, בתחושה שחזיתי בגדולה, לא פחות. טים ברטון מוכיח בסרט הזה שוב, שהוא קוסם קולנועי, במאי מלא דימיון אשר יוצר פה עולם אפל ופנטסטי כאחד. והוא מצליח לעשות את זה בסרט פחות אופייני עבורו, שבמרכזו סיפור אהבה סוחף ומרגש. תכינו כרטיסים מראש, קחו איתכם ממחטות ותרוצו לראות את הסרט הנפלא הזה. הכתיבה על הסרט, הצליחה להחזירה אותי להתרגשות ולתחושת השלמות שהייתה לי בעת הצפייה בו ואין ספק שאני עומד לראותו שוב.

ציון: 10 מתוך 10