הסרט הרביעי בסדרת הארי פוטר, הגיע לאקרנים בסוף השבוע האחרון.
להלן המלצתי
שם הסרט: הארי פוטר וגביע האש Harry Potter and the Goblet of Fire
במאי: מייק ניואל
שחקנים: דניאל רדקליף, רופרט גרינט, אמה ווטסון, רובי קולטריין, ראלף פיינס, מיקל גמבון, ברנדן גליסון, גארי אולדמן, מירנדה ריצ'ארדסון, אלן ריקמן, מגי סמית', שירלי הנדרסון
שנת הפקה: 2005
תקציר הסרט:
בסרט הרביעי, אנחנו חוזרים לעקוב אחרי הארי וחבריו ללימודים בהוגוורטס, בית הספר לקוסמות וכישוף. הארי מוטרד מאוד מסיוטי לילה, שטורדים את מנוחתו. אויבו המושבע של הארי, הלורד וולדמורט, מנסה שוב לחזור ולרדוף אותו בעזרת תומכיו, אוכלי המוות. בית הספר של הארי עומד לארח תחרות קוסמים יוקרתית, בה אמור להתחרות נציג מכל בית ספר, במשימות מסוכנות. הנציגים לתחרות, שגילם הוגבל מלכתחילה ל-17, נבחרים על ידי "גביע האש", וכאשר הארי, שהוא צעיר מדי, נבחר על ידי הגביע, פורצת שערורייה. כמובן שיחד עם ההתבגרות של הארי וחבריו, נכנסים גם רגשות אהבה לתמונה. כיצד ייגמרו כל ההרפתקאות של הארי וחבריו ומה תהיה תוצאות המאבק האינסופי של הארי פוטר, בכוחות המאיימים להורגו, את כל זה תראו בסרט.
דבר הפסיכופט:
בעוד שני הסרטים הראשונים בסדרה היו אגדות ילדים צבעוניות וקסומות, הסרט הקודם, השלישי בסדרה, תפס כיוון בוגר וקודר בהרבה והיה מותחן אימה, מה שגם הפך אותו להרבה יותר קוסם לקהל המבוגר. הסרט הרביעי, ממשיך את הכיוון הקודר של הסרט הקודם בסדרה, אך הוא לוקח את זה הפעם לכיוון של מותחן הרפתקאות. גם לקראת הסרט הרביעי הוחלף הבמאי. אחרי שאת הסרט השלישי ביים הבמאי המכסיקני המוערך, אלפונסו קוארון, הפעם מתיישב על כסא הבמאי מייק ניואל, שהתפרסם בזכות סרטיו "חיוך של מונה ליזה" ו"ארבע חתונות ולוויה אחת". בעוד בסרט השלישי היה מדובר בבחירה סגנונית אמיצה, שהביאה איתה ויזואליות קודרת ומסוגננת, בחירת הבמאי הפעם, נראית כל כך לא קשורה לסגנונו הרגיל של הבמאי. עד כמה מוצלח יצא השידוך המוזר הזה, נדבר בהמשך. בגלל שמדובר בספר ארוך במיוחד, הושמטו המון קטעים מהספר, אבל כרגיל אני עומד להתייחס לסרט בפני עצמו ולא להשוות אותו לספר.
הסרט עצמו עוסק בשלושה רבדים עיקריים: תחרות הקוסמים, שנערכת בהוגוורטס, מהווה את הרובד הראשון והבסיסי ביותר. התחרות מספקת את השלד העיקרי לעלילה ויוצרת מסע הרפתקאות קסום, בו המתמודדים נאלצים לעמוד במשימות מסכנות חיים, שמוסיפות את אלמנט המתח לעלילה ואפילו כמה רגעי אימה. הרובד השני הוא המשך המאבק הבלתי פוסק של הארי פוטר, באויבו המושבע הלורד וולדמורט. כרגיל, הארי נמצא במצב של איום מתמיד מצד אויבו המושבע, גם כשהוא חשב שהוא כבר נפטר ממנו. מה שבטוח שמנוחתו של הארי פוטר מוטרדת מסוגייה זו כל הזמן. הרובד השלישי והאחרון, נולד מהעובדה שגיבורי הסרט התבגרו ונכנסו לשנים הראשונות של גיל ההתבגרות, המורכב כל כך. יחד עם התבגרותם, גם החברות ביניהם נהיית יותר בשלה והם נאלצים להתמודד גם עם פריחתם של ניצני האהבה.
מעבר לשלושת הרבדים הללו, הסרט כולל את כל המרכיבים הנפלאים של סדרת סרטי הארי פוטר, את המורים הנפלאים, השיעורים המטורפים, הקסמים מעוררי הדמיון, היצורים האגדתיים וכמובן הכל מלווה בהמון פעלולים עוצרי נשימה. שלושת השחקנים הראשיים, דניאל רדקליף, רופרט גרינט ואמה ווטסון, התבגרו ויחד איתם התבגרה גם תצוגת המשחק שלהם. בעקבות התבגרותם והיכולת להעביר קטעים עמוקים ומשכנעים יותר בין הגיבורים, הולך הסרט וחוקר יותר לעומק את יחסי החברות ביניהם. כמו בכל סרט בסדרה, בנוסף לקאסט הבסיסי הנפלא, מתווספות לעלילה דמויות מעולות חדשות. הפעם מדובר בשתי דמויות עיקריות חדשות. את הדמות הראשונה מגלם ברנדן גליסון, שחקן אירי נפלא, שמוכר מסרטים כמו "הגנרל", "מייקל קולינס", "כנופיות ניו-יורק" וששיחק גם ב"ממלכת גן עדן". גליסון משחק בסרט את התפקיד של אלאסטור מודי, המורה החדש, המטורף והמאיים להתגוננות מפני כוחות האופל. דמותו והשיעורים שלו, מספקים כמה מהקטעים הטובים ביותר בסרט. את הדמות החדשה השניה, מגלמת מירנדה ריצ'ארדסון, שמשחקת בתפקיד של כתבת רכילות רחרחנית ובוטה, שבאה לסקר את תחרות הקוסמים ומוסיפה אלמנט משעשע ומאוד עכשווי לעלילה. שניהם מצטרפים לקאסט השחקנים הנפלא שמורכב, מכמה מהשחקנים הבריטיים המוערכים ביותר.
כל המרכיבים שמניתי יוצרים סרט אפל, מרתק, מורכב ומותח. למרות אורכו של הסרט, אין בו רגע אחד דל ואנחנו נסחפים לאורכו, אל תוך אותו עולם אהוב של קסמים ויצורים אגדתיים. הרבדים השונים של הסרט, הדמויות החדשות והישנות שבמרכזו ובעיקר הדמויות הבוגרות יותר של שלושת גיבורי הסרט מספקים המון רגעים של צחוק ושל דרמה וזהו לדעתי הסרט המורכב ביותר בסדרה. מצד שני, אני חושב שתחרות הקוסמים קיבלה נתח גדול מדי בסרט בעוד בשאר הנושאים יש תחושה שלא נגעו בצורה מספיק ייסודית וזה כולל את היחסים בין הגיבורים, את ההשפעות של גיל ההתבגרות ואפילו את המאבק בכוחות הרשע שמועבר בצורה קטועה מדי לטעמי. לדעתי, מבחינה קולנועית, הסרט הקודם היה יותר מוקפד מבחינה ויזואלית והרבה יותר אפל, הן בצורתו והן בנושאים שעמדו במרכזו. מיקומה המרכזי כל-כך של תחרות הקוסמים וההרפתקאות הנלוות אליה, הופכות את הסרט ליותר קל מהסרט הקודם, אם כי גם הוא מאוד אפל ומותח וכולל כאמור גם רגעי אימה. השידוך המוזר בין מייק ניואל והסגנון האפל, הסתבר כמוצלח כנגד כל הציפיות.
לסיכום, מדובר בסרט מהנה, סוחף ומגוון מאוד, שמצליח לשמור על איכותה של הסדרה המאלפת של סרטי הארי פוטר ואפילו לרגש לפרקים. אני מאמין שבגלל סגנונו המותח והמאיים, הוא מתאים מאוד גם לקהל המבוגר (אם כי פחות מתאים, לילדים קטנים, שבטח שייכים גם הם למעריצי הסדרה). הסרט מצליח לספק חוויה קולנועית קסומה וכל אחד ימצא בו משהו אחר שהוא אוהב. אז למה אתם מחכים? תכינו כרטיסים ותלכו לראותו.
ציון: 8 מתוך 10