המלצה על סרט שאפשר לראות - אבודים בטוקיו

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

סרטה החדש והמדובר של סופיה קופולה, שמועמד לפרס גלובוס הזהב וכנראה יהיה גם מועמד במספר קטגוריות באוסקר הקרוב. המבקרים הכתירו את הסרט הזה כאחד הסרטים הטובים של השנה, דבר שגרם לי לרצות מאוד לראותו.

להלן המלצתי

שם הסרט: אבודים בטוקיו Lost in Translation

במאית: סופיה קופולה

שחקנים: ביל מוריי, סקרלט ג'והנסון, ג'ובאני ריביסי, אנה פאריס

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

שרלוט (סקרלט ג'והנסן) היא צעירה אמריקאית נשואה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, שבדיוק סיימה לימודי פילוסופיה באוניברסיטת ייל היוקרתית.  בעלה, ג'ון (ג'ובאני ריביסי) הוא צלם שאפתן שלא ממש מעריך את מה שיש לו בין הידיים. הוא סוחב איתה עמו לשבוע בטוקיו, שם הוא נוטש אותה במלון לטובת סדרת צילומים שהוא עורך באזור. בוב (ביל מאריי) הוא כוכב קולנוע שחוק, שימיו הגדולים כבר מזמן מאחוריו. בשנות ה-50 לחייו יש לו אישה וילדים, אולם הוא אינו מרוצה מהחיים, ומסתובב כשמלנכוליה קשה נסוכה על פניו. הצעת עבודה רווחית לפרסומת טלוויזיה לוויסקי מביאה אותו לטוקיו, שם הוא מתארח באותו מלון כמו שרלוט. כשהם נפגשים, נוצרת ביניהם חברות הדוקה, והם יוצאים יחד למסע ברחבי טוקיו, שם הם נקשרים לנופיה המרהיבים של העיר, ומגלים כי הם בערך דוברי האנגלית האמריקאיים היחידים בטווח הנראה לעין. המסע שלהם הוא מסע של חושים, רגשות ותחושות, בעודם מחפשים, ביחד ולבד, אחר נפשם האבודה בין כל הזרים... ומוצאים האחד את השנייה. כשהמסע מתקרב לסיום, הם צריכים להיפרד; אך האם מדובר בהכרח?

דבר הפסיכופט:

סרט משובח מבחינה קולנועית אך משעמם למדי. מצד אחד אין ספק שכל המרכיבים הקולנועיים מעניינים, המשחק של ביל מוריי וסקרלט ג'והנסון מדהים וזיכה את שניהם במועמדות לגלובוס הזהב, התסריט והבימוי רגישים במיוחד וזיכו גם הם את סופיה קופולה במועמדויות לגלובוס הזהב, הצילום יפה במיוחד ומעביר את זוהר העיר. סביר להניח שרובם יהיו מועמדים גם לאוסקר. הבעיה היא שכל התצריף האמנותי הנ"ל יוצר סרט שכמעט ולא מתקדם לשום מקום וסביר להניח שלמרות שרוב המבקרים משבחים, הקהל ישתעמם ברובו. הסרט מצליח להעביר בצורה רגישה במיוחד שני נושאים עיקריים: האחד הוא התנגשות התרבות בין האמריקאים והיפנים, אשר מתוארת בצורה משעשעת בעיקר בחלקו הראשון של הסרט. הנושא השני הוא הספק חברות, ספק שותפות גורל (ספק עוד כמה דברים), שנוצרת בין בוב ושרלוט. הדיאלוגים מאוד מועטים, אבל חזקים וישירים והרוב מועבר לנו בשתיקות ובפעולות של הדמויות. החברות המיוחדת שנמפתחת בין השניים היא אמיתית מאוד ומרגשת. הם עוזרים האחד לשני להתמודד עם מצב הרוח המיואש בו כל אחד נמצא, כל אחד מסיבה שונה. בדיוק כמו שמו של הסרט, אשר באנגלית משמעותו "אבודים במעבר" (ולא בתרגום !), הדמויות אכן תקועות במצב מעבר, בתקופת מעבר ובמקרה של בוב גם בגיל מעבר והסרט עוסק בדיוק במפגש זה בין שתי דמויות שנמצאות במצב מעבר. מכל הנ"ל, ברור כי מבחינה קולנועית הסרט טוב ומקורי, אך חשוב להבין גם שזה כל מה שיש בסרט, תהליך נפשי וכי כמעט אין עלילה מעבר. סביר להניח שרבים לא יאהבו בגלל זה את הסרט, לאורך כל הסרט מחכים שיקרה משהו גדול, אבל זה לא בא. אגב, זה גם לא אמור לבוא. הסרט הזה מיוחד, בעיקר בקצב האיטי שלו, בצורה המיוחדת שאנו מתוודעים לעיר ולקשר שנבנה בין הדמויות. המצב של הדמויות מועבר לנו גם ע"י המצב הנפשי שהסרט משרה על הצופים.

האם ללכת ? מי שמה שמתואר פה נשמע לו קוסם, שירוץ, לאחרים אני ממליץ להמנע אבל לראותו בעתיד בDVD. אני אישית חשבתי שזה סרט נחמד, לא יותר מזה. אין בו מספיק תוכן לטעמי על מנת להיות מעולה.

ציון: 6.5 מתוך 10