המלצה חמה על סרט - הכוכבים של שלומי

כולם מדברים לאחרונה על הסרט הישראלי הזה. אמנם הוא קצת נפל בצילו של הסרט האסונות של נינה, שאת דעתי עליו כבר אמרתי פה, אבל עכשיו הוא מגיע גם לספריות הוידאו.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: הכוכבים של שלומי

במאי: שמי זרחין

שחקנים: אושרי כהן, איה קורן, אסתי זקהיים, אריה אליאס, אלברט אילוז, יונתן רוזן, יגאל נאור, אסי כהן, רותם אבוהב

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

שלומי (אושרי כהן)דואג לכולם. הוא מאכיל את סבא שלו (אריה אליאס), רוחץ אותו ומקשיב לזכרונותיו הבדויים ממלחמת העולם השניה. הוא מזכיר לאחיו הגדול (יונתן רוזן) לקחת את התרופות בזמן, הוא מרגיע את אמו העצבנית (אסתי זקהיים) ומתווך בינה ובין אביו ההיפוכונדר (אלברט אילוז) שסולק מהבית לאחר שבגד בה. הוא מטפל בתאומים של אחותו הגדולה (רותם אבוהב) ודואג שתחזור כל פעם מחדש אל בעלה (אסי כהן) שלא מצליח להבדיל בין התינוקות הזהים...  ובעיקר דואג שלומי לשמח את כולם בבישול המאכלים האהובים עליהם. שלומי יודע - הם יאכלו ויירגעו. כולם חושבים ששלומי דיסלקט וגרוע בלימודים ואף אחד לא רואה שבפנים יש נער מיוחד במינו. חייו משתנים מקצה לקצה בעקבות כניסת שתי דמויות לחייו. הדמות הראשונה היא השכנה החדשה שלהם רונה (איה קורן), נערה שעזבה את ביתה ועוסקת באובססיביות בצמחים שלה. שלומי מתאהב בה מיד מעל הראש. הדמות השניה היא מנהל בית הספר (יגאל נאור), שבעזרת המורה למתמטיקה מגלה את כשרונו של שלומי ומחליט שיש צורך לטפח אותו.

דבר הפסיכופט:

סרט מרגש, מצחיק, דרמה-קומית מעולה. יש סרטים שאין צורך להסביר לגביהם יותר מדי, שהם פשוט מוצלחים בגלל הסיפור המצויין שלהם. "הכוכבים של שלומי" הוא סרט כזה. סיפור נוגע ללב שפשוט סוחב את הסרט, מתובל בדיאלוגים טובים ומצחיקים, דמויות מגוונות ומשחק מצויין בעיקר של אושרי כהן, אסתי זקהיים ואיה קורן. דמותו של הסבא, שמגולם ע"י אריה אליאס הותיק, פשוט שובת לב וגונבת את ההצגה. בכלל הליהוק מצויין והדמויות פשוט תפורות על השחקנים שנבחרו. הסרט עצמו די פשוט, ההומור אינו מתוחכם מיד אבל זה מה שיפה בסרט. הוא לא מתיימר גבוה מדי אלא פשוט נותן סיפור טוב ששובה את הצופים. האווירה של הישוב הקטן, של המשפחה המטורפת, של הדמויות שכל אחת שונה ומרתקת, של הבית ספר והיחסים בין הבנים והבנות. סביר להניח שאחרי הסרט הזה, נערים רבים רצו לשדרג את יחסיהם עם חברותיהם. המצאת מטבע לשון, היא דוגמא מעולה לכמה התסריט בסרט הזה מעולה. הדבר היחידי שקצת שבר את ההתרחשות היא הסוף המסודר מדי. אבל שוב, לדעתי זה לא צורם משום שזה חלק מחוסר היומרנות של הסרט. אז הוא גם קצת קיטשי בסופו וזה לא רע בכלל. גם המסר לגבי ילד שכולם לא הבינו אותו, לא טרחו לבדוק מה בדיוק הולך בתוך ראשו, הוא יפה וחשוב. לסיכום, אחרי צפיה בסרט הזה, אני מוחה על ההתעלמות ממנו בטקס האוסקר הישראלי, הוא הזוכה שלי בפרס הסרט הישראלי של השנה. סרט טוב בהרבה מהסרט "האסונות של נינה", שכנראה בגלל שהוא לא יומרני, לא פלצני, לא אמנותי מספיק, נחשב לפחות טוב ממנו. לגבי זה אני אומר: סיפור טוב, תסריט טוב, קהל שלא מפסיק לשבח (לעומת הדעות החלוקות לגבי "האסונות של נינה"), כל אלו מדברים בעד עצמם. לא לפספס, סרט נפלא.

ציון: 9 מתוך 10