מיומנו של פסיכופט מתורבת

אי המלצה על סרט חדש - ג'ארהד

סרט שעלילתו עוסקת במבצע "סופה במדבר", המלחמה נגד עיראק בשנת 1991, שהחלה לאחר פלישתה לכווית. בסרט מככב אחד הכוכבים הצעירים העולים של הוליווד, ג'ייק ג'ילנהול וביים אותו סם מנדז, הבמאי זוכה האוסקר על הסרט "אמריקן ביוטי". הסרט הגיע לאקרנים בסוף השבוע האחרון.

שם הסרט: ג'ארהד Jarhead

במאי: סם מנדז

שחקנים: ג'ייק ג'ילנהול, פיטר סארסגרד, ג'יימי פוקס

שנת הפקה:

תקציר הסרט:

שם הסרט ג'ארהד, "ראש צנצנת", לקוח מכינוי לחיילי מארינס שניתן להם בגלל התספורות שלהם שמשוות לראש צורה של צנצנת. מדובר בסרט אוטוביוגרפי, המבוסס על ספרו של אנתוני סוופורד, "ג'ארהד", ספר שפורסם בשנת 2003 והפך לרב מכר. במרכז הסיפור עומד סוופורד עצמו, חייל מארינס צעיר שעובר את כל תהליכי הכשרת המארינס ומתקדם לתפקיד של צלף. הסרט מספר את חוויותיהם של סוופורד וחבריו מתקופת ההכשרה למארינס ובעיקר מתקופת המלחמה בעירק מנוקדת מבטו של סוופורד. הסיפור מספר את סיפור החיילים בצורה בלתי אמצעית, עם המון כנות והמון הומור.

דבר הפסיכופט:

לקהל הרחב שאינו מכיר את רב המכר "ג'ארהד", סרט על מלחמת המפרץ, נשמע כמו עוד סרט אקשן, שבא לתפוס טרמפ, על הימצאותו של צבא ארה"ב, בימים אלו, במלחמה נוספת בעירק. אבל חשוב להקדים ולומר שהסרט הזה אינו סרט אקשן כלל וכלל. הסרט הוא דרמה נוקבת, על החוויות של חיילי המארינס, דרמה שחושפת את פני הדברים מנקודת מבטם של גיבור הסרט וחבריו ליחידה. מדובר במסמך מאוד אישי, של מי שחווה בעצמו את כל הקשיים ולא באותו חומר עיתונאי שכולנו מכירים, חומר שמושפע פעמים רבות מאינטרסים של שמירה על המורל וצנזורה.

הרעיון בבסיסו הוא מעניין, והוא בהחלט יכול לחדש לצופים ולהעביר להם את סיפור המלחמה מזווית אישית יותר ומציאותית יותר. הסרט חושף בפנינו את הצדדים של המלחמה שאנחנו לא מכירים וביניהם: את האימונים, את הגעגועים למשפחות ולחברות שנשארו מאחור, את הדמויות המגוונות של חיילי המארינס ואת כל ההווי היחידתי המטורף. אבל מעל הכל, הסרט מראה כיצד החיילים הצעירים, התמודדו עם זריקתם בלב המדבר העיראקי ועם העובדה שהיה עליהם להעביר שם חודשים ארוכים של שגרה, בתנאים קשים מנשוא, עד שהחלה המלחמה בפועל. הצורך להתמודד עם המדבר ועם השעמום, מוציא המון טירוף מהחיילים ואנו רואים יחד אתם, את המחיר שזה גבה מהם.

הסרט מצליח לחשוף בפנינו לא מעט רגעים חזקים של התמודדות נפשית עם השלכות המלחמה כמו גם רגעים של הווי צבאי ובעיקר של אותה התמודדות עם תנאים קשים ושגרה ממושכת עד אין סוף והמחיר שזה גבה מהחיילים הצעירים. אבל למרות שהבסיס עצמו מעניין ולמרות שמשולב בסרט גם המון הומור שחור משובח, לדעתי, זה מצליח להחזיק את הצופים בעניין, רק עד מחציתו של הסרט. הסרט, שאורכו מעל שעתיים, מעביר מבחינה מסוימת, את הצופים, את אותה התמודדות שהחיילים עוברים, עם השגרה והשיממון המדברי וזה לדעתי כבר יותר מדי. יש בסרט לא מעט קטעים חזקים וחלק מהצילומים יפהפיים כמו תמונה מושלמת, אבל העלילה עצמה, מרוחה מדי ובלתי מחודדת. אפשר היה להעביר את כל אותם מסרים, ולהראות את התמודדות החיילים עם אותם חודשי המתנה ועם תנאים הקשים, בעזרת קטעים סמליים, מבלי להעביר את הצופים את אותו מסע מפרך שעברו החיילים. ראוי בכל זאת לציין את המשחק המשובח, בעיקר זה של ג'יימי פוקס וג'ייק ג'ילנהול שמצליחים לייצר דמויות מלאות ומורכבות.

לסיכום, הסרט הוא דרמה על ההווי של החיילים הצעירים ביחידות המארינס ועל ההתמודדות שלהם עם השממה והשממון, באותה המתנה ארוכה במדבר, לפרוץ הקרבות, במלחמת המפרץ. הסרט כולל הרבה רגעים חזקים, משחק טוב והומור משובח, אבל לצערי התוצאה הכוללת, מתחילה לשעמם בשלב מסוים ומרגישה כאילו היא חוזרת על עצמה. ברור לי שהבחירה להכניס אותנו לשגרה של החיילים ולעבור איתם חוויה כזו ארוכה, נעשתה בצורה מודעת על ידי יוצרי הסרט, אבל אני מאמין שבמדיום הקולנועי, היה צריך ואפשר לעשות זאת בצורה הרבה יותר מחודדת ועדיין להצליח להעביר את אותו הווי של המארינס, אותם התלבטויות וקשיים נפשיים של החיילים ואת אותה ביקורת חברתית. בגלל זה, לדעתי, בשורה התחתונה מדובר בסרט מפוספס, שלמרות הדברים הטובים שבו, יצליח לשעמם רבים מהצופים.

ציון: 5 מתוך 10