המלצה חמה על סרט - הסמוראי האחרון

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

הסרט בכיכובו של טום קרוז, סרט מדובר מאוד, שגם יהיה כנראה מועמד לכמה פרסים...

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: הסמוראי האחרון The Last Samurai

במאי: אדוארד זוויק

שחקנים: טום קרוז, בילי קונולי, קן ווטנאבי, טוני גולדווין, קויוקי

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

בשנות ה-70' המאוחרות של המאה ה-19 עמדה קיסרות יפן בפתח תקופה חדשה, כאשר רוחות קידמה ומודרניזציה החלו לנשב לפתחה של המעצמה, הודפות ממקומה את תפיסת העולם הפיאודלית שאפיינה את תושבי האי משך שנים רבות. בנקודת זמן זו בדיוק החליט הקיסר מייג'י לחסל את שארית הסמוראים שהמשיכו לחיות בהתאם לתפיסות עולם קודמות, במגמה לנשל אותם ממעמדם ההיסטורי כמשמרי אדמות האימפריה, ולהמשיל עליהם את לוחמיו שלו ברוח האקדח, כלי הנשק של העת החדשה. במגמה להכשיר לוחמים חדשים למשימות אלו, הובא למדינה מטעם הקיסרות הקפטן האמריקאי וודרו אלגרן (טום קרוז), בוגר מלחמת האזרחים האמריקאית העקובה מדם שהתרחשה, פחות או יותר, באותה תקופה. אולם התכניות המקוריות של הקיסר נהרסות, כאשר במהלך קרב בלימה מטעם כוחות הקיסר מול אחרוני הסמוראים נפצע אלגרן, והוא נלכד בשביים של לוחמים עתיקים אלו, שהחרב שימשה ככלי נשקם. באמצעות חוקי המוסר והכבוד שהנחו אותם בחייהם, כבשו הסמוראים את ליבו של אלגרן, ובעודו מחלים, למד בלהט את דרך חייהם ואופן לחימתם. מנהיגם, קטסומוטו, דחק בו לבחור עמדה לקראת הקרב הסופי בין הכוחות. "הסמוראי האחרון" מביא את סיפורה של הבחירה הזו שאלגרן לקח, של מסורת ישנה שכבר איננה, ושל הקרב האולטימטיבי בין החרב לאקדח, קרב שהוא גם מערכה על ערכיה של יפן. באמצע, כרגיל, יש בחורה, שמהווה משוואה מכריעה בבחירתו של אלרגן.

דבר הפסיכופט:

סרט נפלא, שמזכיר מאוד את הסרט "גלדיאטור" בסגנונו. הקרבות מדהימים וניכר כי הם צולמו עם המון ניצבים ולא כמו ברוב הסרטים של ימינו בהם הפעלולים נעשו רובם במחשב. הבמאי עשה עבודה מופלאה בבימוי הקרבות והצילום הנפלא ובעיקר המוזיקה הנהדרת משלימים את זה לחבילה נהדרת של גאוניות קולנועית. כל זה כמובן בנוגע להפקה. הדבר היחיד שאינו טוב במיוחד בסרט, זה העובדה שהוא קיטשי מאוד וצפוי מאוד. די קל להבין מה יקרה הלאה וכמו ברבים מהסרטים הקיטשיים חלק מההתרחשויות נראות טיפה מוגזמות ולא הגיוניות. למרות האמור לעיל, הסרט מצויין. שעתיים וחצי של הנאה צרופה וחשוב לציין שאין קטעים קשים מדי לצפייה כך שלדעתי כולם יהנו. עוד רציתי לציין במיוחד, שהמשחק של טום קרוז ושל עמיתו היפני, קן וואטנאבי הוא פשוט נפלא, מהסוג שמקבלים עליו פרסים (אם כי זה כנראה לא יקרה בגלל הופעות משובחות לא פחות של שחקנים אחרים, מי אמר שון פן במיסטיק ריבר ?). אי אפשר להתעלם מהביקורת הקשה שיש לסרט הזה על האמריקאים עם תאוות הכיבוש וערכי הקפיטליזם שלהם, ההרגשה שהם יחנכו את העולם והמוכנות לעשות הכל למען כסף. אין ספק שהעובדה שהסרט יצא בשנה של המלחמה בעירק מדגישה את המסר. קל לראות כיצד ערכי האמריקאיים מושמים ללעג אל מול הערכים הבאמת חזקים וטובים של הסמוראי. יש בסרט הזה, כיאה לאפוסים היסטוריים ברמתו, הכל. רומן, אישה יפה מאוד, שחקן יפה מאוד (אפילו הבנים יאלצו להסכים), קטעי פעולה מרתקים, דרמה טובה ועלילה מעניינת למרות שהיא צפויה. בכלל, אין ספק שקטעי הפעולה עושים את הסרט לסרט חובה גם בלי כל השאר. לסיכום, פאר היצירה ללא כל ספק, הנאה מובטחת. לא לפספס.

ציון: 9 מתוך 10    

הערה קטנה: לסרטי השנה שעברה נתתי מספר פעמים בעבר את הציון 9 ומעלה (להרוג את ביל, מיסטיק ריבר, אכזריות בלתי נסבלת, מוצאים את נמו, עיר האלוהים ושר הטבעות). אני חייב להגיד שלגבי סרט זה הייתה התלבטות אם לא להשאירו עם 8.5 בלבד, משום שהייתי מצפה שהעלילה תהיה קצת פחות צפויה וקיטשית. הפעולה המעוררת הכבוד גרמה לי לצ'פר אותו בכל זאת...