משום מה לא יצא לי לראות את היצירה המעניינת אך שנויה במחלוקת הזו. הסרט החדש (כבר לא כל כך חדש) של האחים כהן, עשה לי חשק לראותו.
להלן המלצתי

שם הסרט: האיש שלא היה שם The Man who Wasn't There
במאי: ג'ואל כהן
שחקנים: ג'יימס גנדולפיני, סקרלט ג'והנסון, בילי בוב ת'ורנטון, פרנסס מקדורמנד
שנת הפקה: 2001
תקציר הסרט:
סיפורו של אדם המנסה לברוח מחייו המונוטוניים. אד קריין (בילי בוב ת'ורנטון), הוא ספר המעשן בשרשרת, הנשוי לאשה גנדרנית ופטפטנית (פרנסס מקדורמנד) שבוגדת בו עם הבוס שלה (ג'יימס גנדולפיני). אד שיודע שאשתו בוגדת בו לא עושה כלום עם המידע הזה, לפחות עד שהוא מתייאש מעבודתו ויוזם מהלך של השקעה בעסק שמציע לו נוכל מלוקק ומגעיל, מהלך שאמור להוות גם סוג של נקמה. במקביל מפתח אד ידידות מיוחדת במינה עם נערה צעירה (סקרלט ג'והנסון) שנגינת הפסנתר שלה נגעה לליבו. סיפור של בגידה, שוחד, מהלכים לא חוקיים, מוות, השמצות, וגזענות, רגליים מגולחות, ילדה שובבה המנגנת בפסנתר וחייזרים, וכול זה מתרחש בסנטה מוניקה קליפורניה של 1949. פרס הבימוי הטוב ניתן לסרט זה בפסטיבל קאן 2001.
דבר הפסיכופט:
האיש שלא היה שם, הוא סרט אווירה, אשר כיאה לאחים כהן, הוא סרט אווירה במובן המוזר של המילה. חשוב לציין עוד לפני ההתייחסות לעלילה עצמה, שלסרט הזה שהוא בשחור לבן, יש ויזואליה מהממת, צילום ותאורה מדהימים, כמו בסרטי הפילם נואר הגדולים. הבחירה בשחור לבן דווקא בקולנוע המודרני היא שנויה במחלוקת ויכולה להבריח קהל, אבל בסרט הזה היא רק תורמת לאותה אווירה מלנכולית, מיואשת ומוזרה. חשוב לציין שהסרט צולם בצבע ורק אז הועבר לשחור לבן מה שעוד יותר מדהים כי בהחלט נראה שהוא נבנה לשחור לבן. גיבור הסרט מתהלך לו בעולם במין אדישות מופגנת וכשהוא מחליט לפרוץ ממנה החוצה מתחילה שרשרת ארועים יוצאת דופן עטורה במקריות רבה, שמעלה המון שאלות של גורל ובעיקר לגבי האירוניה של החיים. כיאה לאחים כהן, כל הדמויות בסרט הן מיוחדות במינן, כל אחת ומוזרויותיה היא. אין ספק שהסרט איטי בקצבו ויש צורך לבוא אליו בגישה סבלנית, אבל כשנכנסים לסרט הוא סוחף. מיותר גם לציין שבילי בוב ת'ורנטון עושה שוב תפקיד מדהים. סרט מקורי, יפה, מוזר, אך מרתק, סרט שעוסק בנבכי נפשו האפלים של האדם ובאירוניה של הגורל.
ציון: 8 מתוך 10




