אזהרה מפני סרט חדש - לגעת במילים

אחת לכמה זמן מגיע לאקרנים סרט, שממש עושה לי חשק, לא לבזבז זמן ולכתוב עליו ומצד שני, גם להזהיר מפני סרטים צריך

להלן ביקורתי

שם הסרט: לגעת במילים Bee Season

במאי: סקוט מק'גי, דיוויד סיגל

שחקנים: ריצ'ארד גיר, ג'ולייט בינוש, פלורה קרוס, מקס מינגלה, קיית בוסוורת'

שנת הפקה: 2005

תקציר הסרט:

עיבוד של רב-המכר של מיילה גולדברג. אליזה נאומן, בת ה-11, היא עוף מוזר במשפחה של אנשים מוכשרים מאוד. אביה הוא פרופסור ידוע ללימודי דת ותורת הנסתר, אמה היא מדענית והאח אהרון הוא סטודנט מצטיין. על פני השטח מדובר במשפחה מאושרת ומוכשרת, אך בפועל המשפחה מסתירה המון משקעים, האם קרובה להתמוטטות והיחסים בין חברי המשפחה השונים, התפוררו לגמרי. הכל משתנה כאשר אליזה מחליטה להירשם לתחרות האיות של בית הספר ומתברר שיש לה כשרון מיוחד למילים. אליזה מדמיינת את המילים ומצליחה לאיית מילים, אשר ילדים בגילה לא אמורים אפילו לדעת. המשפחה ההמומה מתגלית הכשרון של בתם, מתאחדת מאחוריה ומצליחה בהדרגה גם לאחות את הקרעים ביחסיהם האחד עם השני.

דבר הפסיכופט:

על הפוסטר של הסרט כתוב המשפט, "כשלמילים יש כוח לשנות" וכנראה, שזהו גם הקונספט של הסרט. המשפחה ההרוסה, מתאחדת מאחורי הילדה הצעירה, לאחר שמתגלה כשרון האיות שלה. אב המשפחה, מגדיל לעשות (יש שיאמרו אפילו מגזים) ומתחיל ללמד את ילדתו קבלה, מתוך אמונה שיש לה יכולת ייחודית לקליטת מסרים מאלוהים. ככל שהיא מתקדמת בתחרויות האיות, כך נעשה האב יותר ויותר אובססיבי לגבי כשרונה ולמען האמת הקטעים הרוחניים האלו, רק הופכים את הסרט למגוחך ולא אמין.

בכוונה הזכרתי את המילים "כשלמילים יש כוח לשנות" שכתובות על הפוסטר של הסרט ובכוונה אמרתי שכנראה זה הקונספט של הסרט (עם דגש על הכנראה) משום שעם כל הכבוד, בזמן הצפייה בסרט, המסר הזה והתהליך שהמשפחה עוברת, ממש אינם ברורים. קשה להגיד שהצופים חווים את התהליך הנפשי שעוברת המשפחה ולמען האמת, גם בסופו של הסרט, לא ברור מה עבר על אם המשפחה, אותה גילמה ג'ולייט בינוש הותיקה. מעבר לעובדה שהיא משתגעת ושזכרונות העבר רודפים אותה, התהליך שהיא עוברת במהלך הסרט אינו ברור כלל ומוסיף לטשטוש של הסרט כולו. המילים (אותן אייתה בתם) אולי שינו את המשפחה, אבל לא הצילו את הסרט הזה משממון מוחלט.

נקודת האור היחידה בסרט, היא פלורה קרוס, אשר משחקת ברגישות ובכשרון את הבת הצעירה. בחלק מתחרויות האיות, ישנם קטעים, בהם אנו מפליגים לתוך דמיונה של הגיבורה הצעירה ורואים יחד איתה את המילים. כמעט שאפשר "לגעת במילים" יחד איתה, כאשר הן מתורגמות לצורות ותמונות ואלו הם הקטעים היפים ביותר בסרט, גם בגלל הטריקים בהם השתמשו להעביר לנו את דמיונה של הבת. אבל הקטעים האלו הם בודדים ומועטים ולא מצילים את הסרט מההתרחשות, המאוד לא ברורה, שעומדת במרכזו.

לסיכום, כבר נעשו לא מעט סרטים על תהליכים נפשיים אותן עוברות משפחות, אבל הסרט הזה הוא ממש לא מהטובים שבהם. מדובר בסרט מבולבל וחסר מסר והוא לא מצליח לרגש או לסחוף את הצופים. יש יותר סיכוי, שתבינו מה הסרט רוצה לומר מהמשפט הכתוב על הפוסטר שלו או מקריאת התקציר, מאשר בעת הצפייה בו. תעשו לעצמכם טובה ואל "תיגעו במילים", רוב הסיכויים שתצטערו על השעות האבודות שביזבזתם על הצפייה בסרט הזה. זה מה שקרה לי לפחות !

ציון: 1 מתוך 10