אכזבה מסרט חדש - שבע החרבות

אני מאוד אוהב את ז'אנר סרטי הפעולה הסיניים, מלאי הקרבות הוירטואוזיים והפעלולים עוצרי הנשימה. כאשר שמעתי, שהגיע סרט חדש כזה לאקרנים, למרות האזהרות שהוא לא זכה לביקורות טובות, הייתי מוכרח לראותו.

להלן ביקורתי

שם הסרט: שבע החרבות Seven Swords

במאי: טסוי הארק

שחקנים: לאו קאר-לונג, דוני ין, לאון לאי, צ'רלי יאנג, לו יי, דנקן צ'ו, טאי ליוו, סאן הונגליי

שנת הפקה: 2005

ארץ הפקה: סין

תקציר הסרט:

סרטו החדש של במאי סרטי הפעולה, טסוי הארק, פתח את פסטיבל ונציה 2005. בשנת 1660 פלשו המנצ'ורים לסין, הביאו לסיומה של ממלכת מינג וייסדו את שושלת צ'ינג. כדי לטפל בכיסי ההתנגדות השונים, החליט הממשל החדש להטיל איסור מוחלט על לימוד ושימוש באומנויות לחימה. מי שעובר על חוק זה, דינו מוות. רוח אש, לוחם אכזרי ששירת בצבא הקיסר של ממלכת מינג, רואה באיסור על אומנויות הלחימה, הזדמנות לעשות כסף ומקים גדוד אכזרי שעובר מכפר לכפר, הורג את כל מי שעובר על האיסור (ולפעמים גם את מי שלא) וגובה מהממשל החדש כסף, על כל "פורע חוק" בו הוא טיפל. לאט לאט, נגמרו המקרים האמיתיים בהם יש לטפל ובצע הכסף דירדר את רוח אש וחייליו, לפשעים איומים ולרצח המונים. פו קינזו, שהיה אחד מהמוציאים להורג בתקופת ממלכת מינג, חש מחוייבות מוסרית לכפר על מעשיו ומחליט להגן על תושבי הכפרים, מאנשיו של רוח אש. אחרי שניסה להתנגד בעצמו לאנשיו של רוח אש, ללא הצלחה, הוא מגיע לכפר המורדים האחרון ששרד ומשכנע שניים מהכפר לעלות איתו להר טיאן האגדי ולבקש את עזרת המאסטר הגדול, בהגנה על הכפר, מהכוח הרצחני, שנמצא בדרכו אליהם. ביחד עם המאסטר, הם מקימים כוח של שבעה לוחמים ולוחמות, כל אחד עם חרב אגדתית אחרת בידו (ומכאן גם השם "שבע החרבות") ויוצאים להגנתם של תושבי הכפר.

דבר הפסיכופט:

הסרט הזה היווה עבורי אכזבה רבתי. בדרך כלל, הסרטים הללו לוקחים את הצופים למחוזות רחוקים וכוללים המון קרבות וירטואוזיים, נופים מדהימים ועלילות קסומות ומלאות דימיון (גם אם לא מלאות בהיגיון). הבעיה המרכזית היא, שהסרט "שבע החרבות", לא הצליח לספק, לא את העלילה הקסומה, לא את אותם נופים וצילומים עוצרי נשימה שיש בסרטים אלו בדרך כלל ואפילו נכשל במקום בו הוא היה צריך להצליח בקלות, בתחום הקרבות והוירטואוזיות.

העלילה של הסרט, היא הבעיה העיקרית שלו. העלילה שלו פשוטה מאוד, וכמעט שלא מתפתחת לאורכו של הסרט. אפשר לתארה בקצרה כסיפור על שבעה לוחמים, עם שבע חרבות בעלות כוחות הרסניים, אשר באים להגן על תושביו של כפר קטן מפני כוחות השלטון העריץ, שבאו להוציא להורג כל מי שנקרה בדרכם, כולל נשים וילדים. הסרט, שאורכו כשעתיים וחצי, עוסק כולו בקרבות בין כוחותיו של השליט העריץ ובין שבעת הלוחמים שמגנים על הכפר. אמנם משלבים גם סיפור רומנטי בעלילה, אבל הוא תופס חלק די שולי בעלילה ולא מצליח לרגש. עלילה כזו, שבקושי יש טעם למשוך אותה על 45 דקות, נמרחה על סרט שלם וזה הרגיש בדיוק כפי שאתם יכולים לדמיין: ארוך עד אין קץ, מעייף, מרוח מאוד ומשעמם.

בלי עלילה מעניינת, אין לסרט כמעט שום סיכוי להחזיק את הצופים, אבל בסוג כזה של סרטים, גם כשהעלילה לקתה בחסר, הסרט היה מצליח בדרך כלל לפצות על איכותה ורמת העניין של העלילה, בקרבות רבים ובוירטואוזיות עוצרת נשימה. אבל כאמור, גם בתחום הפעולה, הסרט מאכזב. אמנם ניכר כי השקיעו הרבה זמן ומחשבה בקרבות, אמנם הם תופסים חלק נכבד מהזמן של הסרט, אך רוב הקרבות, צולמו יותר מדי בתקריבים ולכן הם לא הצליחו להרשים במיוחד ונראו מאוד דומים האחד למשנהו. מלבד קרב אחד, מאוד וירטואוזי, בו נלחמו שני לוחמים בתוך מסדרון צר יותר מהחרבות שלהם, רוב קטעי הקרבות, התמקדו בכוחות המיוחדים של החרבות, שנראו מגוחכים יותר ממרשימים. העובדה שהקרבות צולמו מקרוב רוב הזמן, הוציאה מהם את העוקץ ושללה מהסרט את אותה וירטואוזיות עוצרת נשימה, שבדרך כלל סחבה סרטים מהז'אנר הזה, על כתפיה. בשביל קרב אחד, באמת מדהים, לא שווה לראות סרט באורך שעתיים וחצי.

לסיכום, סרט טרחני, מבולבל, ארוך ומשעמם. אין עלילה מעניינת, אין קרבות וירטואוזיים, אין כמעט נופים עוצרי נשימה, אין סיבה לראות את הסרט !. תושבי הכפר היו עסוקים, לאורכו של הסרט, בקרב הישרדות עקוב מדם, אני הייתי עסוק בקרב קשה לא פחות, לשרוד את הסרט עד סופו.אני ממליץ לכם בחום, לוותר על הצפייה בסרט הזה, גם אם אתם נמנים על חובבי הז'אנר. אתם תחסכו לעצמכם הרבה זמן ועצבים, אם תוותרו עליו.

ציון: 2 מתוך 10