סרטו החדש והמסקרן של ספייק לי, מגיע לבתי הקולנוע היום.
להלן המלצתי
שם הסרט: האיש שבפנים Inside Man
במאי: ספייק לי
שחקנים: דנזל וושינגטון, קלייב אוון, ג'ודי פוסטר, כריסטופר פאלמר, ווילם דפו, ציווטל אג'ייפור
שנת הפקה: 2006
תקציר הסרט:
ארבעה אנשים לבושים כצבעים, נכנסים לסניף בנק במנהטן ניו-יורק, משתלטים עליו ולוקחים את הלקוחות ואת עובדי הבנק כבני ערובה. מנהיג השודדים (קלייב אוון), פונה ישירות לצופים ואומר להם שהם עומדים לחזות בשוד המושלם. מכאן ואילך, מתחיל משחק של חתול ועכבר בין בלשי משטרת ניו-יורק (דנזל וושינגטון וציווטל אג'ייפור)לשודדים, כאשר השודדים נמצאים כל הזמן, צעד אחד לפני הבלשים. כבר בתחילת האירוע, מתעורר חשדם של הבלשים, שלא מדובר בשוד פשוט ושישנם עוד כוחות נסתרים, שמעורבים בפרשה. חשד זה מתאמת, כאשר מנהל הבנק (כריסטופר פאלמר) ועורכת דין בעלת השפעה (ג'ודי פוסטר), מנסים לקחת חלק בפתרון העימות והדברים מתחילים להיות יותר ויותר מורכבים.
דבר הפסיכופט:
אי אפשר להתחיל לדבר על הסרט הזה, בלי להזכיר את הבמאי ספייק לי, שהתפרסם בסרטיו העמוסים בביקורת חברתית ובעיקר בעיסוק באפליה ובגזענות. סרטיו גם ניסו לקדם את מעמד השחורים בארה"ב. בין סרטיו המפורסמים אפשר למצוא את "מלקולם X”, "השעה ה-25", "עשה את הדבר הנכון" ו "קדחת הג'ונגל".
הסרט "האיש שבפנים" הוא סרט שוד טיפוסי והוא אינו אופייני כלל לספייק לי, משום שאין במרכזו את אותה ביקורת חברתית, שבה עסקו רוב סרטיו. כאשר במאי, עם גישות ומטרות כמו ספייק לי, עושה סרט יותר שגרתי ופחות טיפוסי עבורו, עולה השאלה, האם צריך לבחון את הסרט בפני עצמו, או שיש לבחון אותו כסרט של ספייק לי. לשאלה זו אתייחס בהמשך.
אם נבדוק את הסרט רק על סמך היותו סרט שוד, מדובר בסרט מותח, קצבי, איכותי ומעניין. העובדה שהשודד פונה ישירות לצופים, בתחילת הסרט ומבטיח להם שהם עומדים לחזות בשוד המושלם ושעליהם לעקוב טוב אחרי המתרחש, מכניסה את הצופים לאותו משחק מוחות אותו משחקים השודדים עם הבלשים. במשך כל הסרט, הצופים נאלצים לנסות ולהבין מה בדיוק קורה כאן והסרט כולל המון הפתעות ותהפוכות. התסריט של הסרט הוא החלק החזק שלו, הוא אינטליגנטי ומתוחכם. הוא כולל גם לא מעט הומור ומצליח לעורר מחשבה ועניין.
אבל אם נחזור רגע לקשר של סוג הסרט, לבמאי ספייק לי, חשוב לומר, שלבד מהבימוי המשובח, של קאסט מאוד מרשים ושל סרט מלא בתהפוכות, שבו יש חשיבות לשמירה על המתח ולתזמון טוב, אין בסרט הזה את אותו גורם "ספייק לי", שמעריציו יכולים לצפות שיהיה בו. ספייק לי הביא את הכשרון שלו, אבל לא את המנטרה החברתית. אמנם יש בסרט גם כמה מרכיבים של ביקורת חברתית, אבל הם לא תופסים חלק מרכזי בסרט, כמו בסרטיו הקודמים. מצד שני, יכול להיות שדווקא דרך סרט יותר מיינסטרימי, עם מסרים שעוברים יותר בין השורות, הביקורת תגיע לקהל רחב יותר. לדעתי, אם הסרט מעניין ומותח, אין שום פסול בכך, שזהו לא סרט אופייני לספייק לי, אבל חשוב שהצופים יידעו, לא לצפות לסגנון המוכר שלו. ניתן בהחלט לקוות, שספייק לי, לא יתפתה למכונה ההוליוודית המשומנת ויחזור לעשות את הסרטים החברתיים, בהם הוא נוהג לטבוע, את החותם הכל-כך ייחודי לו.
לסיכום, מדובר במותחן קצבי ומרתק, שמצטרף לסרטי השוד המוצלחים של השנים האחרונות, כדוגמת "אושן 11" ו"הג'וב האיטלקי". הסרט שם לעצמו מטרה להיות יותר מורכב ויותר מעורר מחשבה ובהחלט מצליח בכך. הסרט הוא מותחן משובח ומהנה, עם תסריט אינטליגנטי ועם משחק מעולה של דנזל וושינגטון, קלייב אוון וג'ודי פוסטר, שמשחק המוחות ביניהם, מניע את העלילה. גם אם זה לא סרט אופייני לספייק לי, עדיין מדובר במותחן מהנה וטוב ששווה לראות.
ציון: 8 מתוך 10
