עד עכשיו נמנעתי מלהתייחס, לסוגיית המאבק של חברות הפצת הסרטים נגד מבקרי הקולנוע. למי שטרם שמע, חברות ההפצה, שבארץ נמצאות בשליטת בעלי בתי הקולנוע (סוגייה בעייתית בפני עצמה), יצאו בדרישה ממבקרי הקולנוע בארץ, שלא לפרסם ביקורות על סרטים, בסוף השבוע הראשון ליציאתם לאקרנים. יתרה מזאת, הם החליטו לנקוט בצעד מעורר מחלוקת ולא לאפשר למבקרים, אשר לא יתחייבו בפניהם, שלא לפרסם ביקורות בסוף השבוע הראשון, להגיע להקרנות המוקדמות של הסרטים, ע"י חברות ההפצה. חשוב להבין שמטרתן של ההקרנות המוקדמות היא לתת למבקרים מספיק זמן, להכין את כתבותיהם, לפני שהסרט מגיע לאקרנים.
הדרישה של המפיצים ובעיקר החרם המפורש שהם מטילים, הם סחיטה לשמה, שחשוב להבין מה עומד מאחוריה. המבקרים ובעיקר אמצעי המדיה השונים בהם הם כותבים או מדברים, הם חלק ממערך ההפצה של סרט. דרישה זו של המפיצים, יכולה לנבוע רק ממקום אחד, מרצון להסתיר את עליבותו של סרט מסויים, לפחות בסוף השבוע הראשון ולהספיק להרוויח כסף, מאותם צופים שירוצו לשוברי הקופות, לפני שהשמועות על רמת הסרט, יעברו מפה לפה. אי אפשר שלא לחשוב שכל הצעד הזה נועד כדי להשיג עוד כמה צופים שיקנו כרטיסים, לפני שהדעות על הסרט יעברו מפה לאוזן. זו הסתכלות צרה מאוד וזלזול בקהל הצופים מה שמעיד לדעתי כי המפיצים מ-פ-ח-ד-י-ם ומתמודדים עם הירידה במכירת הכרטיסים בפאניקה, במקום למצוא פתרונות יצירתיים, על מנת למשול עוד קהל (מי אמר הוזלת מחירי הכרטיסים?).
דעתי האישית היא, שהמפיצים קצת מפריזים בחשיבותה של הביקורת. כמות הביקורות הגרועות, שנכתבו בארץ על הסרט "צופן דה וינצ'י", לא עצרו את הקהל מלנהור בהמוניו לסרט הזה. סביר להניח שהביקורת השפיעה על קבוצה מסויימת, אבל הרוב הגדול רצה לראות את הסרט בכל מחיר. הדרישה הסחטנית של המפיצים, משמעותה, שהצופים אשר רוצים לחכות לביקורות, ייאלצו לוותר על הצפייה בסוף השבוע הראשון וזהו בדיוק שורש הבעיה. המפיצים מנסים להתערב בצורה בוטה וכוחנית, במהלך תקין של עליית סרט לאקרנים, שאמור לדעתי לכלול גם את הביקורת, חיובית או שלילית.
מה שהכי מטריד בדרישה של המפיצים מהמבקרים, שלא לפרסם ביקורת בסוף השבוע הראשון, על מנת לקבל הזמנה להקרנות המוקדמות, הוא שהשלב הבא יכול להיות שהם ידרשו לפרסם ביקורות שליליות רק אחרי חודש, או להתחייב שלא לפרסם בכלל ביקורות שליליות, על מנת לא לפגוע בפרנסתם. אפשר לבוא ולהגיד שאף אחד לא מקשיב לביקורת ממילא, אך בעיני זו שאלה עקרונית ומדובר בפגיעה בקהל הצופים, שזכותו לקבל אפשרות, לקרוא ביקורות על הסרט, גם אם חלקו הגדול לא מקשיב להן. המלחמה הזו בין המפיצים למבקרים היא בראש ובראשונה מלחמה על חופש הביטוי והיא צריכה להטריד כל אחד ואחד מאיתנו.
אני חושב, שכל עוד המפיצים מחרימים את המבקרים, אמצעי התקשורת שבהם הם כותבים, צריכים לסרב לשתף פעולה עם מערך ההפצה של הסרט ולא לפרסם כלל את כתבות היחצ"נות והמודעות, שעולות לפני יציאת סרט לאקרנים. בנוסף, במידת האפשר ובעיקר באתרי האינטרנט, יש להעלות ביקורות בסוף השבוע הראשון, אחרי שהמבקר יילך להקרנת הבכורה. בעיקר בעידן האינטרנט, אין כל בעיה למצוא ביקורות ברשת ואין כל בעיה להעלות את דעותיהם של המבקרים, ביום עליית הסרט לאקרנים וזה בדיוק מה שמגוחך בדרישת המפיצים. אולי יהיה למבקרים פחות זמן להכנת הכתבה, אבל חשוב מאוד שלא לתת יד לדרישת המפיצים, כי אם זה יילך להם הפעם, מי יודע איפה זה ייגמר?.
חשוב לציין כי בינתיים, רק חלק מהמפיצים משתתפים בחרם וקולנוע לב למשל ממשיך בהקרנות המוקדמות לכלל המבקרים.
ואם אתם תוהים, אני סירבתי לדרישתם שלא לפרסם כתבות על סרט בסוף השבוע הראשון ואני לא הולך להקרנות של משרדי ההפצה, אשר מחרימים את המבקרים.
אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא. מה דעתכם על הצעד של המפיצים ומה המבקרים צריכים לעשות?
סייקו