חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע
שימו לב: הפעם הביקורת תכלול קטע שאינו כולל ספויילר, אבל מומלץ לקרוא רק אחרי צפיה בסרט. אני אזהיר לפני החלק הזה בביקורת. שימו לב לדלג עליו כל עוד לא ראיתם ולחזור אליו לאחר הצפייה.
סרטו הרביעי של טרנטינו להרוג את ביל חולק לשתיים בגלל אורכו. זה אילץ את הצופים להמתין לאחר החוויה המרטיטה של החלק הראשון לא מעט זמן בציפייה לסרט השני, מה שלדעתי יביא גם להצלחה גדולה בהרבה של חלק זה.
להלן המלצתי
שם הסרט: להרוג את ביל חלק 2 Kill Bill Vol
במאי: קוונטין טרנטינו
שחקנים: אומה תורמן, דייוויד קאראדין, דריל האנה, מייקל מדסן, צ'אי הו לו
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
באוקטובר האחרון, עצר כל העולם את נשימתו כאשר הבמאי המוערך קוונטין טרנטינו ('ספרות זולה') שחרר לאקרנים את סרטו הרביעי והמאוד מצופה, 'להרוג את ביל – פרק 1'. הסרט עקב בצורה ססגונית ומאוד גרפית אחר קורותיה של 'הכלה' (אומה תורמן, בתפקיד המהפנט ביותר שעשתה עד היום בקריירה הקולנועית שלה), מתנקשת לשעבר בארגון של רוצחים שכירים בשם 'נחשי הצפע', שאנשיו טבחו באכזריות במשתתפים בחתונתה, והותירו גם אותה להתבסס בדמה, על אף העובדה שהייתה בשלבי היריון מתקדם. למרבה ההפתעה, 'הכלה' שרדה את האירוע, וארבע שנים אחרי, היא מתעוררת מתרדמת ממושכת, כשהיא כועסת במיוחד, ויוצאת לנקום בעמיתיה הבוגדניים, כשבראשם עומד ביל - המנהיג האפל, שאיננו זוכים לחזות בזיו פניו. הפרק הראשון בסאגה עקב בפרטנות אחר חיסול שתי חברות מהארגון, או-רן אישי ו-ורניטה גרין, בקרבות עקובים מדם שטרם נראו כמותם על המסך. ברשימת הנקמה של הכלה נשארו אל דרייבר (דריל האנה הוותיקה) ובאד (מייקל מדסן), וכמובן ביל עצמו. האם תצליח הכלה להשלים את נקמתה, ואילו הפתעות ומכשולים מחכים בדרכה, לא אספר פה... תאלצו ללכת ולראות.
דבר הפסיכופט:
סרט מטורף לחלוטין, אלים, מלא מחוות ווירטואוזי, אבל הפעם בכיוון שונה לחלוטין. לפי הסיפורים על קוונטין טרנטינו, הסרט שוב נראה כמו משהו שיצא ממוחו הקודח, מקום שאיש אינו יכול מה הולך שם. הזכרתי שהסרט בחר לשנות כיוון לעומת החלק הראשון של הסרט, אני כמובן לא אחשוף את הכיוון על מנת לא להרוס. אני חושב שהשאלה הגדולה, שתישאל לאחר צפייה בסרט, היא האם אוהבים את הכיוון שטרנטינו בחר לקחת את הסרט אליו. אני ושותפתי לצפייה לדוגמא, לא אהבנו אותו במיוחד. מצד שני גם המשך בדיוק באותו כיוון, היה מעלה טענות שהחלוקה לשני חלקים סתם סחטה עוד כסף מהצופים. לכן, אני מברך על שינוי הכיוון, רק מודה שלא לגמרי אהבתי את הכיוון שנבחר. אין פה ולו לרגע טענה שמדובר בסרט גרוע. יש בסרט קטעים גאוניים והוא מקורי ומעניין. הסרט שוב כולל בתוכו מספר קטעים בסגנונות ויזואליים שונים ומעניינים כמו סחלק הראשון. הסרט ללא כל ספק מעורר המון תהיות, שאלות ובכלל ממריץ את המחשבה. עצם העובדה שהסרט מעורר דיון וגורם לאנשים לנסות לפענח מה עומד מאחוריו (או בתוך ראשו של טרנטינו כשעשה אותו), הופך את הסרט הזה לסרט טוב מאוד. אני מאמין שסרטים צריכים לחדש וצריכים לעורר דיון. אסכם בשביל לא לחשוף יותר מדי, שהסרט הזה הוא סרט מדליק, מרתק, שופע אלימות (אך פחות מהחלק הראשון), עשוי בגאוניות ומעניין. אהבתי אותו בהרבה פחות מהחלק הראשון, אבל עדיין אהבתי ובכלל הסרט כמכלול של שני חלקיו יוצא מעולה. מוזא אגב שהפעם כל המבקרים רצים להלל, כי לדעתי יש כמה דברים בולטים שאינם ממש מוצלחים בחלק הזה. לסיכום, מומלץ בחום ולו בשביל הרגשות המעורבים שהוא מעורר.
ציון: 8.5 מתוך 10 
מחשבותיי בעקבות הסרט יבואו עכשיו, מומלץ לקרוא רק אחרי שראיתם, אל תמשיכו לקרוא אם לא !
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
בעקבות הסרט הראשון העלתי השערה (אפשר לקרוא כאן), כאילו טרנטינו באיזשהו מקום משחק עם הצופים, כאילו הכל בדיחה, כאילו הוא בעצם מנצל את הסרט לעשות מחוות לכל מה שהוא אוהב כמו איזה צעצוע שנותנים לו והוא מנצל לטובתו כי הוא יכול, כי יש לו כוח.
בעקבות הצפייה בחלק ה2 של הסרט ברור לי די בוודאות שצדקתי. ברור לי שהפעם טרנטינו ממשיך במחוות שלו לדברים שהוא אוהב ואף מדגיש אותן יותר מבסרט הקודם, הוא ממשיך במשחק שלו עם האלימות ועם הצופים ומקצין את ההומור הציני, שאפשר היה לזהות גם בחלק הראשון. מי שראה את הסרט בטח יבין למה אני אומר שהוא צוחק עלינו ובגדול. גם המחוות שלו לדברים שהוא אוהב ממשיכות, רק שהפעם הן ברורות מתמיד ויש תחושה חזקה שהפעם טרנטינו מנפנף בזה במפורש, בלי בושה. שוב על מנת לא לגלות אני אומר שמי שראה את הסרט בטח יבין למה הפעם המחוות כל כך ברורות ומודגשות (אם כי הן די בלטו גם בחלק הראשון של הסרט). אני חושב שיש בחלק השני של הסרט גם נקודות פחות מוסברות ופחות מלוטשות, שנראות כאילו הוכנסו בכוח, רק בגלל שטרנטינו רצה והן מרתקות אותו.
אין בדברי לבא ולומר שהצחוק של טרנטינו על הצופים, שהמשחק שלו עם הסרט הזה, הם רעים דווקא. בהחלט ניתן לומר שהתוצאה מדברת בעד עצמה פה, בהחלט זה מתאים לסרטי העבר של טרנטינו שלא היו לינאריים ושלא היו עם עלילה ברורה. אין ספק שהסרט מספק חוויה הן בזמן הצפייה והן במחשבות שאחרי ואני ממליץ עליו בחום למרות הרגשות המעורבים שהוא עורר אצלי ולמרות התיאוריה הקטנה שפירטתי פה.
כינוי: 
