המלצה חמה על סרט חדש - שמש נצחית בראש צלול

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

סרט חדש של הבמאי מישל גונדרי והתסריטאי צ'ארלי קאופמן ששיתפו פעולה בעבר דווקא בסרט הנוראי, "המין האנושי". חותמו של צ'ארלי קאופמן שאחראי לתסריטים של "להיות ג'ון מלקוביץ'" ו"אדפטיישן", ניכר גם בסרט זה ובהחלט יספק חוויה למעריציו.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: שמש נצחית בראש צלול

               Eternal Sunshine of the Spotless Mind

במאי: מישל גונדרי

תסריט: צ'ארלי קאופמן

שחקנים: ג'ים קארי, קייט ווינסלט, טום ווילקינסון, קירסטן דאנסט, אלייג'ה ווד, מארק רופולו

תקציר הסרט:

ג'ואל באריש (ג'ים קארי) שבור לרסיסים בגלל חברתו קלמנטיין (קייט ווינסלט) שעזבה אותו ושעכשיו אפילו לא מזהה אותו. ג'ואל מגלה לגמרי במקרה, שהיא דאגה למחוק ממוחה כל זכרון ממערכת היחסים שלהם בהליך חדשני. בצעד נואש של דכאון הוא מאתר את ד"ר האוורד מיירזוייק (טום ווילקינסון), האחראי לשיטה ומבקש למחוק את קלמנטין ממוחו שלו. הסרט עוקב אחרי תהליך מחיקת הזכרון של ג'ואל שבמהלכו הצופים נכנסים לתוך ראשו וזכרונותיו של ג'ואל. ככל שהטיפול מתקדם ג'ואל כבר לא בטוח שהוא רוצה למחות כל זכר מאהובתו ומנסה להילחם בכוח על מנת לזכור אותה באחורי מוחו. האם יצליח ג'ואל לשמר את הזכרונות, האם הוא יתגבר על הדכאון וכיצד ישפיע עלינו הצופים הטיול הזה בנפשו וזכרונותיו, כל זה בסרט.

דבר הפסיכופט:

סרט מקורי ונוגע ללב אשר עוסק בנושא המורכב של היחסים והאהבה ובעיקר בכל נושא הזכרונות שנשארים לנו מאדם אהוב שעזב. הסרט כולו בנוי בצורה שנודדת בזכרונותיו של הגיבור קדימה ואחורה והעלילה של הסרט אינה נבנית בצורה לינארית כך שהסרט דורש המון מחשבה וריכוז וסביר להניח שרק בסופו תיסגר התמונה כולה, אם כי הייתי אומר שהסרט הזה מנסה להעביר הלך רוח יותר מאשר עלילה עם התחלה וסוף. הסרט כאמור לוקח אותנו לטיול בזכרונות האהבה של הגיבור מחברתו והכי קל להעביר את ההלך רוח שהוא מעביר והנושאים שהוא נוגע בהם בסדרת שאלות: האם הזכרונות הם המציאות או מה שבא לנו לזכור, האם אפשר לשלוט על הזכרונות ולעצב אותם לאחור, הם יש דבר כזה אהבה או שאהבה היא סך כל הזכרונות שלנו מהבנזוג, האם לאחר שהולכת האהבה נשארים רק הזכרונות, האם הזכרונות כואבים ומה באמת ייקרה כשהם ייעלמו, האם תישאר אהבה, האם בכלל אהבה תלויה בזכרונות או שהיא באה ממקום אחר שנקרא לב, האם נלמד להתענג על הזכרונות הטובים ולהנות מהם במציאות, גם כשיש זכרונות אחרים קשים יותר והאם הזכרונות הקשים הם משהו מעיק שעדיף להיפטר ממנו או שדווקא הם מעצבים את דמותנו לעתיד. כל חיפוש התשובות והאמת שמאחורי הזכרונות, כולל השפעות של משקעים מהילדות, סוחפים את הצופים לטיול ארוך וסוריאליסטי, במין מעגל שנסגר לו בגאוניות, למין טיול רומנטי והזוי לאור מוחם של זוג מאוהב.

אי אפשר לדבר על הסרט בלי להתייחס לקאסט ולאנשי ההפקה ובראשם התסריטאי צ'ארלי קאופמן שלדעתי, סגנונו המיוחד הוא שעיצב את הסרט הזה. גם הסרט הזה מספק חוויה מיוחדת ומורכבת מאוד אשר דורשת המון מחשבה מהצופים. אפשר לאהוב את סגנונו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין עוררין שמדובר בסגנון ייחודי שמריח מגאוניות. ג'ים קארי מזכיר לנו שוב, שהוא שחקן נפלא גם בתפקידים שאינם קומיים וזהו לדעתי התפקיד הטוב ביותר שלו וקייט ווינסלט משלימה את הצמד בצורה נפלאה. תפקידים מעניינים ואקצנטריים גם לאלייג'ה "פרודו" ווד ולמארק רופולו הנפלא. על כל הקאסט המרשים הזה ובעיקר על התסריט המיוחד של קאופמן שולט מישל גונדרי הבמאי ברגישות ובעזרת כמה הברקות קולנועיות שחובה לראות. הסרט כולל כמה קטעים שמצליחים לתרגם תחושות לויזואליה בצורה מבריקה.

העיסוק הזה בטיול בזכרונו של אדם, מביא להשוואות מתבקשות למדי ללהיות ג'ון מלקוביץ', אך מדובר בסרט שונה ולדעתי גם בסרט שייקסם לחלק גדול יותר בקהל, כנראה הסרט הכי נוגע ללב מבין הסרטים של קאופמן.

חשוב לומר שהסרט זורם בקצב איטי ומפותל מאוד ואינו מתאים לכל אחד, סביר להניח שמי שאהב את שני הסרטים המוכרים של קאופמן (להיות ג'ון מלקוביץ' ואדפטיישן) יתמוגג גם מהסרט הזה, אבל כמו שאמרתי גם כל מי שהתיאור הנ"ל נשמע לו מושך, שלא יוותר על הסרט הזה, מדובר ביצירה מקורית שלא רואים כל יום.

לסיכום, סרט כל כך מורכב, שסביר להניח תרצו לראותו שוב ותישארו עם המון שאלות בסופו. טיול נפלא, מקורי ונוגע ללב בתוך נפתולי האהבה והזכרון. סרט הכולל המון קטעים גאוניים והמון קטעים נפלאים שמודעים לעצמם. סביר להניח שאפילו בביקורת ארוכה יחסית, לא הצלחתי לתאר את כל המורכבויות של הסרט הזה, מורכבויות שתנסו להבין במלואן אחרי שתראו את הסרט (או תראו אותו שוב). לאדפטיישן לא התחברתי, אבל זה ללא ספק אחד הסרטים הטובים ומעוררי המחשבה שראיתי. לרוץ לראות בלי לחשוב פעמיים.

ציון: 9 מתוך 10