הוא לא מאוד מאוד חדש (בערך חודש), אבל עדיין מציג בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. יצא לי לראותו בהקרנת בכורה עוד לפני החרם על הקולנוע ולא כתבתי עליו עדיין, בשביל לא לעודד הליכה לבתי הקולנוע. עכשיו הגיע הזמן לתת פה את דעתי עליו.
להלן המלצתי החמה

שם הסרט: אני רובוט I Robot
במאי: אלכס פרויאס
שחקנים: וויל סמית', ברידג'ט מויינהאן, ג'יימס קרומוול, ברוס גרינווד
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
סרט המבוסס על ספרו של אייזיק אסימוב, שספרי המדע בדיוני שכתב הם מהמוכרים ביותר שנכתבו. עלילת 'אני רובוט' מוצאת את כוכב האקשן וויל סמית' שלושים ואחד שנה בעתיד, מגלם בלש במשטרת שיקגו, העונה לשם דל ספונר. 31 שנה בעתיד, הרובוטים של יו.אס רובוטיקס, חיים בהרמוניה לצד בני אדם, מסייעים להם בעבודות יומיומיות ומורידים מנטל החיים. דל ספונר (וויל סמית') הוא בלש במשטרת שיקאגו ולמרות שמעולם לא בוצע פשע ע"י רובוט, ספונר הוא היחיד שמפחד ממניעי הרובוטים וחושד בהם. כדי למנוע מהרובוטים אפשרות של פגיעה באנשים, מוטמעים בחומרה שלהם שלושה חוקים:
1. רובוט חייב להגן על כל אנוש, ואסור לו לתת לבני אנוש להיפגע.
2. על רובוט לציית לכל הפקודות הניתנות לו בידי בני אנוש, למעט במקרים שבהם פקודות אלו סותרות את החוק הראשון.
3. רובוט חייב להגן על עצמו, כל זמן שהגנה זו לא מתנגשת עם חוקים 1 ו-2.
השלווה מופרת כאשר ד"ר מיילס הוגנמילר, שעובד בחברת 'יו.אס רובוטיקס', נרצח, והחשוד העיקרי הוא רובוט העונה לשם סאני, דבר שאמור להיות בלתי אפשרי בגלל החוקים. ספונר מקבל זימון לחקירה בצורה מוזרה ביותר והוא מקבל מלווה לזמן החקירה, ד"ר סוזן קלווין (ברידג'ט מוינהאן), המתמחה בפסיכיאטריה של רובוטים. האם באמת הופר האיזון ורובוט הצליח להפר את הכללים? כיצד יצליח ספונר למצוא את האשם ? כל זה בסרט...
דבר הפסיכופט:
אתחיל ואומר, שאומרים שעלילת הסרט מבוססת בצורה קלושה מאוד על ספרו של אסימוב, אם כי אני תמיד טוען שיש להתייחס לסרט עצמו ולאו דווקא להשוות אותו לספר עליהם הוא מבוסס. הרבה פעמים סרט לוקח רק השראה מהספר ולא נצמד לעלילתו. הסרט "אני רובוט" הוא סרט פעולה מאוד אופייני לז'אנר ובמרכזו עומד ליהוק מודע ומכוון של וויל סמית', שמביא איתו את ההומור הידוע מסרטים כמו "בחורים רעים" ו"גברים בשחור". בתחילת הסרט אנחנו רואים עולם עתידני מדהים, שבו הרובוטים חיים בין בני האדם ומשרתים אותם. עיצוב העולם העתידני, הוא ללא ספק מהיפים שנראו על המסך וסביר להניח שהוא נראה כמו שכל אחד מאיתנו היה מדמיין, אם הוא היה חושב על העתיד. כבר בשלב מאוד מוקדם בסרט, הצופים מרגישים חלק מהמציאות העתידנית עתורת הרובוטים הזו. מבחינת העלילה הסרט מאוד טיפוסי. במרכז עומד שוטר שאוהב לעבוד לבד, יש לו פאראנויה נגד רובוטים, שיש תחושה כל הזמן שהיא נובעת ממשהו בעברו, מתחילה חקירה משטרתית והוא מקבל לצידו עוזרת יפהפיה. הסרט מתמקד בעיקר בחקירה זו, כשהחשוד המרכזי הוא כאמור רובוט. ברידג'ט מוינהאן בתפקיד הראשי, שוטפת את המסך ביופיה וסביר להניח שתנסו להיזכר מהיכן היא מוכרת. היא התפרסמה בעיקר כרייצ'ל ב"חופשיות על הבר" ואח"כ שיחקה גם ב"השתול" וב"כל הפחדים כולם". וויל סמית' עושה בסרט הזה בדיוק מה שהביאו אותו לעשות: חושף את שריריו המסוקסים ומשתמש כהלכה בהומור הטוב שלו, על מנת להוסיף נופח קליל ומשעשע לסרט. הסרט נוגע רבות בשאלת הדו-קיום בין האנשים לרובוטים ובשאלה שבטח הטרידה אותכם פעם או פעמיים, האם הרובוטים ייקחו את מקומם של בני האדם בכל התחומים. על העלילה לא ארחיב מעבר לזה, על מנת להשאיר את חלקה בסוד (רצוי שלא תראו את הטריילר בשום מקום, הוא חושף את כולה !). הפעלולים והאקשן הם הצד החזק של הסרט, הרובוטים עוצרי נשימה ונראים הכי אנושיים שאפשר לתאר, העיצוב העתידני מוקפד ואין כמעט רגע דל לכל אורכו של הסרט שכולל המון קרבות ומרדפים. הסרט גם משתדל לא להיות קלישאי מדי ביחסים בין גיבוריו. חשוב לומר שהסרט הזה חסר יומרות ובא לספק אקשן טהור. אל תחפשו משהו עמוק או אמנותי, פשוט תבואו להנות מסרט עתיר פעלולים שבז'אנר שלו הוא דווקא מהמוצלחים שיצאו בשנים האחרונות. לסיכום, סרט אקשן עתידני, מעניין ומותח, מסחרר בקצבו, מדהים בפעלוליו ואפילו משעשע. בשביל סרטים כאלו הולכים לקולנוע, חוויה כזו לא תהיה מרשימה על מסך הטלוויזיה בבית. שווה את הכרטיס, לא לפספס.
ציון: 8.5 מתוך 10



