בן סטילר היה מאוד עסוק השנה ואם כבר אנחנו עוסקים בסרטיו, סרט נוסף שלו, עומד להגיע לאקרנים בסוף החודש. בינתיים ראיתי אותו בהקרנת טרום בכורה מיוחדת.
להלן המלצתי

שם הסרט: דודג'בול - תפוס את החיים בביצים
Dodgeball: a True Underdog Story
במאי: ת'ורבר רוסון מארשל
שחקנים: בן סטילר, וינס ווהן, ריפ תורן, האנק עזריה, כריסטין טיילור
שנת הפקה: 2004
תקציר הסרט:
שני בעלי מכוני כושר, השונים זה מזה מקצה אל הקצה והמייצגים תפיסות חיים שונות, מתעמתים בסרט זה.
האחד הוא פיטר לה-פלור (וינס ווהן), אדם נטול מוטיבציה שמנהל מכון כושר באותה גישה, מכון שנקרא "ג'ו הממוצע", מכון בלתי-מושקע וזול שמגיעים אליו בעיקר אנשים בודיים ודחויים חברתית. מהנגד השני עומד ווייט גודמן (בן סטילר) שמנהל מכון כושר שהוא אימפריה זוהרת וגדולה בשם "גלובו-ג'ים", מכון כושר עשיר ופלצני שמעודד את האנשים לשנות את עצמם ודוגל ביופי בכל מחיר. פיטר לה-פלור נקלע לחובות של 50 אלף דולר לבנק וווייט גודמן רוצה להשתלט על חדר הכושר שלו ולהפוך אותו לסניף נוסף ברשת שלו. פיטר והמנויים המוזרים שלו, מחפשים דרכים שונות להציל את חדר הכושר המיוחד שלהם ומגיעים בסוף לפתרון נואש במיוחד של להירשם לתחרות דודג'בול (שזה בעצם משחק המחניים המוכר לכולנו) בלאס-ווגאס, בה סכום הזכיה הוא 50 אלף דולר, מספיק בדיוק בשביל להציל את חדר הכושר. כצפוי, גם לגלובו-ג'ים יש נבחרת של אלופים שנרשמת לאותה תחרות. מי ינצח בתחרות זו של חזק מול חלש ? איך זה ייגמר ומה יהיה עתידו של חדר הכושר "ג'ו הממוצע"? כל זה בסרט...
דבר הפסיכופט:
תרשו לי להתחיל בשאלה רטורית, מה לעזאזל חשבו לעצמם המפיצים כשתרגמו את השם לעברית ????
סרט בן סטילר טיפוסי, שהבדיחות בו מבוססות על אקצנטריות קיצונית. וינס ווהן בתפקיד הזרוק חסר השאיפות ובן סטילר שוב בתפקיד המטורף הקיצוני, חולה הכושר, הגס ובעיקר סוג של קריקטורה אנושית. שניהם תפורים היטב על תפקידיהם, מעוזר להקצין עוד יותר את הסיפור, סיפור של חזק מול חלש, סיפור של אנדרדוג (אז למה לשנות את השם בתרגום לעברית ???). כמו שכתוב בתקציר, הסרט מעמת בין שתי גישות שונות לחיים: בין הגישה שרק להיות יפה וחטוב זה חשוב ובין הגישה שמקבלת את השונה, האחר, השמן, המוזר. דרך המאבק הכביכול ספורטיבי, יש המון אמירות ברורות על הגישה הטובה יותר לחיים. האם אפשר לומר על סרט כזה פרוע ואקצנטרי שהוא חינוכי ?, כנראה שכן. בן סטילר ווינס ווהן נפלאים בסרט הזה, דמויות המשנה מצויינות (סטיב הפיראט למשל) והסרט שופע במחוות קטנות ומשוגעות וברגעים מצחיקים. כמו ברוב הסרטים האקצנטריים האלו, הסיטואציות המטורפות הן העיקר והסרט משעשע, אך אינו קורע מצחוק. אני חייב להודות שחבורה של אנשים מבוגרים ורציניים (טוב, אז לא ממש רציניים...), משחקים מחניים זה קרקע פורייה להרבה צחוק. הבעיה העיקרית של הסרט הזה היא, שלמרות שהוא מצליח להצחיק, הבדיחות קצת צפויות וגם העלילה עצמה מאוד צפויה, אם כי גם עובדה זו די נפוצה בסוג כזה של קומדיות. לסיכום, אמנם לא סרט נפלא כמו שהיללו אותו לפני יציאתו, אבל מדובר בקומדיה פרועה משובחת למדי, אשר מתאימה בעיקר לאוהבי בן סטילר והקומדיות הפרועות. מי שאוהב סרטים מעין אלו, יהנה מהסרט והוא בהחלט טוב בהרבה מ"קנאה" המאכזב או מ"סטארסקי והאץ'" הבינוני.
ציון: 7.5 מתוך 10




