הישרדות, פרק 25 - הטמטום הזה כואב !

כבר בפרק הקודם דיברתי על כך שנראה כאילו אותו פרק מוקרן לנו בלופ ושכל הדרמות לגבי הבגידות נראות כמו פיקציה שהוסיפו לנו בעריכה. מה לעשות שלתלות תקוות במושון הדביל וביעל התמימה לא משאיר הרבה סיכוי. אז בפעם הקודמת הקורבן הייתה ליה והפעם נאלצנו להיפרד בצער רב וביגון קודר מהמלך הבלתי מעורר של המשחק, מגן החלשות (שחר וקוריצה), האח התאום של מרקו (אמא חכי לי), עידן קפון. בשורה התחתונה, אי אפשר להתעלם מכך שמושון נשאר מושון ושגם יעל הוכיחה איכויות מחשבתיות שלא היו מביישות אותו, למרות שהפתרון הוגש לה על מגש של כסף ע"י אותו קפון ממש במועצת השבט. אני מצטער יעל, זו כבר לא תמימות זו כבר טיפשות לשמה ודוגרי, רמת הטיפשות שאליה נחשפנו בפרק זה, היא כבר ברמות שזה חייב לכאוב למושון ויעל, אז שיסבלו כמו שאנחנו סובלים לראות את המוצר הממוחזר הזה. נעמה אמרה את זה טוב ממני כאשר ניסתה לשכנע את יעל להישאר בברית ג'יבארו, "לא משנה מה, החמישייה האחרונה זה אנחנו, גם אם זה לא הכי חכם". דוגרי, היא פנתה לטמטום וזה עבד.

ונעבור לסקירה של המאורעות המשמעותיים בפרק, אם כי כאמור, כאשר המשחק מתנהל ברמה כזו של טמטום, רובם פיקציה...

משימת החסינות 

השורדים צריכים לבנות מדורה גדולה מתחת לחבל, לשחות לים עם לפיד באוויר, להדליק את המדורה ומי שהחבל שלו יקרע ראשון יזכה בחסינות.

מושון שהראה לנו כבר את כישורי המתמטיקה שלו, את כישורי הקליעה למטרה ואת הכישורים האתלטיים, החליט להראות לנו שיש לו מוח מדעי השולט ברזי הטבע ולאחר שהשלים ראשון את בניית המדורה (האם יכול להיות ששוב הוא היה בדרך לניצחון?) קופץ ראש עם הלפיד לתוך המים ומתפלא שהוא לא נדלק לו. אגב כשמושון נשאל מה הוא חשב לעצמו מתברר שקפיצת הראש קרתה "בלי ששמתי לב" ושהוא בסה"כ "לא העריך נכון את גובה המים" מה שלא הפריע להפקה להראות לנו שוב את המשפט הקבוע של משה "עד שאני קרוב לחסינות" אבל אם כבר כל הפרק בלופ, אז מה רע?

ומי ניצח אתם שואלים? למרות שהחבל של יעל עלה בלהבות ראשון מסתבר שגם את הרוחות באי (או את עובי החבל?) ההפקה הינדסה ושוב דן זוכה בחסינות, שוב אם כבר אנחנו מקרינים הכל בלופ, אז למה לא? כבר חשבתי לחזור על המשפט הקבוע של חכם על חלשים אבל דן הסביר את זה לא פחות טוב ואמר: "אני מרגיש פה כמו בבית אבות, יש שיעורי התעמלות ואני רץ הכי מהר וקופץ הכי גבוה. תכלס, כולם פה עגלות!". לא שדן נותן לזה להפריע לו בדרכו ולחגוג כאילו הוא מנצח כל פעם את מושון שוורצנגר ואת מרינה "קרל" לואיס.

לאחר המשימה יעל מדברת עם מושון ושואלת אותו "מה נראה לך יהיה הסוף המר?" יעל גם אומרת "אני אחת המועמדות העיקריות ללכת ראשונה מהחמישייה" מה שמראה שהם יודעים בדיוק מה הולך לקרות אבל כנראה במוחות המבריקים של השניים האלו המרחק בין לדעת לבין  להבין הוא חצי שנה. אחרי המשחק הם כבר יבינו.

דן לעומתם לא בטוח עד כמה הם טיפשים ואומר לנעמה ומרינה שהם בקלות יכולים להתהפך עליהם ואז "בום בום בום אנחנו עפים אחד אחרי השני" או בקיצור את הראשון מושון ידקור, בשני הוא יירה ועל השלישי יירק. נעמה שולחת את דן לדבר עם יעל שעוד נחשבת בטעות לייצור חושב (מושון ממילא לא יבין כלום) ודן אומר "מה יש לי להציע לה" נעמה אומרת "תמכור לה את אחת משנינו". זה יעלה לך פזו אחד יעל, יותר מזה הן לא שוות. מה שלא מפריע לנעמה להכריז "משה ויעל לא דמיינו שהם יגיעו לשלב הזה", כאילו הציצי שלה והתחת של מרינה לא הגיעו עד כאן רק בגלל דן.

שחר, שהפכה בפרק הקודם לקרניבורית (מסכנה קוריצה) מריחה דם. היא אפילו אומרת "מה שבאמת טוב זה שאף אחד לא בטוח במקום שלו בחמישייה הזו". היא ועידן מחלקים מטרות והיא הולכת לשכנע את יעל (ואח"כ גם את מושון במקום קפון, כנראה שריח הדם חזק מדי). שחר מנסה לשכנע אותה להצביע איתם למרינה מה שזוכה לתשובה מיעל "זה מה זה בלאגן עכשיו" ובכלל יעל אומרת לה "הם גדולים עלי, אין לי כוח ליכולת שלהם לנבור בזה ולהתעסק בזה". או בקיצור תעזבי אותי באמשל'ך מאסטרטגיות, זה גדול עלי, זה דורש ממני לחשוב, אני פשוט אמשיך לעשות "מושון" ולעשות מה שדן רוצה.

אתגר הכוח המיותר

דן זכה בחסינות, ג'יבארו ביתרון מספרי = אתגר מיותר. לא מפתיע כלל ששוב ההפקה בחרה לעשות אתגר שנותן זכות הצבעה לשני אנשים שונים, דבר שאין צורך להסביר שוב שאין לו שום משמעות. ההפקה עדיין מקווה שדן ייקח את זה כי הוא נראה מה זה אכזרי עם גרזן וזה טוב לרייטינג, אז בגלל שהוא כל כך טוב במשחקי קוביות מהילדות, מסדרים לשורדים משחק זיכרון בתור אתגר. רק שהתוכניות משתבשות ושחר זוכה מה שרם לסערה בשבט ולפחד של ממש משחר. שחר הראשונה להכריז ש"זה חלק משינוי דמות" מה שרק מחזק את התחושה שהכל מבויים ופשוט תפרו לה דמות של קרניבורית לפני שני פרקים. מרינה זורה את הרוע שלה ומספרת "כמה שכואב לי ששחר זכתה בחסינות, אני מתפוצצת מזה" ואז אומרת לשחר "מה עובר עלייך? גם ההליכה שלך השתנתה, את הולכת כמו כוסית". את דן מרגיז ששחר הרסה לו את שיחת הטלפון הבאה ("אמא אני הכי טוב פה גם בקוביות וגם במשחק הזיכרון") והוא אומר "שחר ניצחה אותי במשחק זיכרון, פדיחה" ונעמה, חושפת שהיא החוליה החלשה ששכחנו ואומרת "שחר נכנסה למשחק. היא גורמת לי לחשוב יותר מדי וזה מקומם אותי". להפעיל ככה שני אייקיו זה באמת דורש מאמץ עילאי. תודה נעמה, רק חיזקת את הטיעון המרכזי שלי להיום, הטמטום הזה כואב !

שחר שכאמור קיבלה הנחיות להיות צמאת דם, מנסה את מזלה גם אצל מושון רק שבמקרה שלו היא לא אופטימית שהוא יבין והיא אומרת "אני מנסה לדבר עם משה על אסטרטגיות, אני מקווה שזה יעבוד בסוף" או בקיצור, שיקלוט כבר הדפקט. משה מכריז שהוא "מאמין לדן שהוא ייקח אותי איתו לגמר" שחר שזוכרת את הקשר החזק של מושון למציאות מסתפקת בטיעונים פשוטים ושואלת את מושון אם מקום שני מספיק לו. ומושון מכריז "שחר בלבלה אותי" (היא זרקה מספר שאני לא מכיר) וש"דן הוא המסטרפיס של המשחק הזה". שחר לא מוותרת ומסבירה לו "בחמישיה הזו אתה אחרון" (מה זה אחרון?) ומושון מכריז אבל יכול להיות שאני אזכה בחסינות. שחר מנסה זריקת מציאות "איך תיקח חסינות מול דן?" ומושון מסכם, "מה עשית אותו סילבסטר סטלון" ומסביר "38 ימים, 38 אתגרים, בכולם הפסדתי והפסדתי והפסדתי (ואני מפסיד ואני אמשיך להפסיד). הגיע רגע האמת, הגיע הזמן להתחיל לנצח". אין לי כלל ספק שזו מוכתרת לשיחת האסטרטגיה הכי טובה באי עד כה. היא מדברת בעד עצמה כך שאין טעם שאוסיף כלום.

דן מחליט בכל זאת לבדוק מה עם משה ואומר לו שזה מטריד אותו (גם אותנו האמת) לראות את שחר מלטפת אותו. משה עונה "אני צריך אהבה, אני לא רוצה שקפון ילטף אותי, אני צריך בחורה" מה שמיד מרגיע את דן שמבין שאם מושון חושב על אהבה, האייקיו הבודד שלו כבר עסוק מדי בכדי לבגוד.

אי המתים

התקוות של ליה לקבל אתגר שכלי נתבדו ונותנים לה ולנועם לבנות פירמידות מקוקוסים. ליה אכן מסינה שאין לה סיכוי עם כוח נגד נועם אז היא מנסה להנדס משהו ולעשות את בעלה הקבלן (או בקיצור שיפוצניק) גאה על כישורייה החדשים. זה לא משנה את התוצאה, נועם מנצח וליה שואלת אם הוא רוצה לבוא לעבוד עם בעלה מה שמעלה את התהייה אם היא נתנה לנועם יותר מאשר חיבוק, שהיא רוצה אותו קרוב גם במציאות??

נעמה מנסה ללבות קצת את הדרמה באי ומספרת שהמצב נהיה מתוח ושמתקרבים לחמשת הג'יבארו אז אנשים מתחילים לחשוב (כך שאני לא יכולה להשתתף) והפעם מנסה על יעל טיעון חדש ואומרת לה ש"לא כדאי לקחת את דן לגמר. אם נגיע לחמש נוכל להעיף אותו" יעל אומרת לה "אם הוא לא יזכה בחסינות" מה שרק מוכיח שוב את המרחק בין לדעת לבין להבין.

מועצת השבט

אם כבר השקיעו בשינוי דמותה של שחר, למה לא להתחיל בזה, אז אנחנו שומעים ששחר היא סתגלנית, היא פחות תחרותית ושבשורה התחתונה, אנשים לא ניסו להתקרב אליה אחרי מועצת השבט הקודמת (לא מפתיע) ושדן לא רואה שינוי של ממש בשחר. דן מתבכיין שהיא מפריעה לו ושהיא לא יודעת מה זה אסטרטגיה "מנו סטייל" אז היא כל הזמן מנסה להדיח אותו ועושה לו את זה ממש מולו, בפנים. לטענתו זה ממש לא מנומס (לעומת לתקוע סכין בגב ולסובב למשל). גיא זוארץ מוכיח לראשונה שהוא קיים עם משפט המחץ "הדרך שלך זה מאחורי השיחים, הדרך שלה זה פתוח, ליד המדורה". ענק, מי כתב לו את זה?

שחר ממשיכה במנטרה שלה ומכריזה שיש במערך שנוצר 2-3 אנשים שטועים. את יעל זה מטריד שאולי זו היא (כלומר, עדיין לא הבינה !). "כשאני שומעת את שחר מדברת על 2-3 אנשים שטועים הלב שלי דופק בטרוף. אולי אני אחת מהם. הדינאמיקה בתוך החמישייה היא מורכבת וזה שלב שהוא אסטרטגי". מה לעשות שיעל עצמה כבר אמרה שאסטרטגיה, זה גדול עליה. שחר ממשיכה ואומרת שזה לא משחק של קרבה. נעמה מתפלאת ושחר אומרת "למדתי ממכם". דן שהפסיד במשחק הזיכרון ומתבייש לחזור ככה הביתה לאמא ואבא, מנסה להראות שבמתמטיקה הוא יותר חזק ומנסה לבלבל את שחר עם כל מיני חישובים, מה שלא עוזר הרבה כי שחר מריחה דם (בטח מושון נשרט באתגר הלפיד או במשחק הזכרון).

הקטע של הפרק

מדובר במהלך המבריק ביותר שאני ראיתי בהישרדות (גם אם הוא לא עבד). קפון מחליט לקחת את העניינים לידיים ומתחיל בהסברים פשוטים ביותר (יותר נמוך מזה, זה כבר לצייר להם את זה) שאמורים (בדרך כלל) להספיק כדי לשכנע שני טיפשים. קפון מתחיל בהגדרת המצב הקיים: "החמישייה הזו בנויה על שלושה אנשים מאוד תחרותיים, דן נעמה ומרינה ושני אנשים תמימים, יעל ומשה". "משה סומך על דן שיביא אותו הכי רחוק ויעל לא משחקת תפקיד" (מישהו הבין את זה?). "דן הכי בסיכון כי הבנות לא יקחו אותו לגמר, כי דן ראוי ואם הוא יהיה בגמר הוא ינצח". או אז במהלך מבריק קפון פונה לשחר ושואל בגלוי מה היא מצביעה, כדי לא לסכן את המהלך ובגלל ששחר היססה הוא מכריז בטח למרינה, אז גם אני מצביע למרינה. "דן אתה מוזמן להצטרף, כי הבנות ידיחו אותך ממילא בהמשך", "יעל, משה, יש לכם הזדמנות, אחרי זה אל תתפלאו אם תמצאו את עצמכם מודחים. אני מציע הזדמנות גם לדן, גם ליעל וגם למשה". זה היה מהלך פשוט מבריק, על כל שורד קצת פחות מטומטם ממשה ויעל זה היה עובד. הוא לא פחות מאשר שרטט להם את העניין במפורש, יותר ברור מזה אין.

שחר שעדיין צמאת דם, מתעצבנת שעידן לקח את תשומת הלב ממנה ומתערבת. היא מבקשת ממנו לחשוף את המידע שחשף בפניה. עידן מסרב ואפילו אומר לה שזה בדיוק מה שהאחרים שונאים שהיא עושה ושיש זמן לכל דבר. או בקיצור, שתקי יה מסריחה, את מפריעה לי במהלך. שחר מתעקשת להרוס ומסבירה שהיא יודעת שיעל אמורה לעוף ראשונה מהחמישייה ואז גם מסבירה שלא כדאי לקחת את יעל לגמר כי היא מקסימה וגם היא עצמה הייתה בוחרת בה. דן שמרגיש שהמשחק חומק לו מהידיים מנסה להרוס לקפון ופונה למכנה במשותף הנמוך ביותר עם טיעון שמטעים למטומטמים שעושים כל מה שדן אומר "גם לי יש הצעה, אולי נדיח את שחר כי היא פשוט כל כך מעצבנת אותי" (וניצחה אותי במשחק זיכרון).

שאלת המושבעים

סבאנה כרגיל בשאלות קטנוניות שואלים את דן אם אחרי שהוא העיף את כל החזקים הוא מעדיף במשחק וגם בחיים להיות ראש לשועלים או זנב לאריות. דן אומר שהוא מעדיף להיות ראש לאריות בחיים ושבמשחק הוא עושה מה שצריך ואין צורך להשליך מהמשחק לחיים. תשובה יפה, אם כי די ברור לכולנו שגם בחיים הוא תככן, יהיר שלא מתבייש לתקוע סכינים בדרך למעלה.

אתם שואלים איזה טיעון עבד? לא זה ולא זה. ג'יבארו החליטו מראש להעיף את קפון וזה מה שקרה. מושון ויעל ידעו שהם כורים לעצמם בור, אבל לא הבינו את זה וכרגיל הצביעו עם ג'יבארו. הטמטום הזה כואב, מאוד כואב !

עידן הגיבור עף כמו מלך, כשהוא נלחם כל הדרך אל ה"בור" שנכרה לו ולמרות המהלך המבריק שלו, גם נופל אליו. ברמה האישית הוא יחסר לי, אין ספק שהערבוב הזה בין אישיות זהב, ערכים, מוח מבריק וקצת טרוף (לא מזיק בכלל לדעתי), גרמו לי להישבות בקסמו.

עידן מספיק לחבק את כולם ולהגיד בהצלחה ומזכיר להם שהכי חשוב לשמור על קוריצה. הוא אומר בהמשך שהוא נתן פייט עד הסוף ושאנשים הבטיחו לו לשמור על קוריצה ושהיא בטוח תגיע עד הסוף. נשאר גם הוא קצת תמים, למישהו יש ספק שהמודחת הבאה מהאי היא קוריצה???

בפרק הבא

שוב מנסים לשכנע אותנו בברית נשית (לא נמאס?) ולהראות שאם דן לא יזכה בחסינות (יש מצב כזה?) מעיפים אותו. רואים את דן מתאמן ואת נעמה מכריזה "כל מי שהתנהג במשחק כמו קופיף, כופף!. עמוק !

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו