הישרדות, פרק 27 - סבאנה OUT, סכינים ארוכות IN

אין חדש תחת השמש, אותה הגברת בשינוי אדרת, מה שהיה הוא שיהיה...

אפשר לגייס את כל הקלישאות הקיימות וזה עדיין לא יתקרב לתאר את מה שנהיה מהסדרה הזו אז אסכם בקיצור, אותו מקום, אותו טמטום ! 

אז קבלו עוד אחד - מעולם לא היה חייב דן אחד, הרבה כל-כך למעטים כל-כך. הסוד של פיצוח סודות הטמטום של שבט ג'יבארו, קשים כנראה כמעט כמו פיצוח הגרעין כי אחרת אי אפשר להסביר, איך אף אחד מהם לא עשה את המעשה המתבקש והדיח את דן. דן הצליח לשכנע אותם די בקלות להישאר איתו, הוא אפילו לא היה צריך להזיע. וזה אפילו לא חסך מאיתנו לשמוע איך הוא מפחד ממרינה, מנעמה, ממשה, מיעל וחוזר חלילה.

חזרנו לפרק כשמרינה נעמה ושחר נמצאות על העמודים מהפרק הקודם רק שעתיים. כנראה שחררו אותם לכמה ימים עד הפרק הבא. נעמה ומרינה ממשיכות לדקלם את מה שאמרו להן, כדי שנחשוב שדן על הכוונת. שחר מספרת לנו שהיא מאומנת בלתת למחשבות על הכאב ללכת ומרינה מספרת שוב על אימוני הטניס וכמה אבא שלה יהיה גאה בה. בכלל מאז שגילו את עניין הטניס, מרינה משתמשת בזה כאילו נתנו לה תחבושת היגיינית רב פעמית. שחר ממשיכה להיראות חזקה, אבל ארבעים דקות אחר כך פתאום היא יורדת, באפיסת כוחות כמעט. אי אפשר שלא להעריך את המאמץ שלה, כולם כולל כולם חשבו שהיא תישבר עוד קודם. אפילו משה אומר שהיא נתנה את הקרב של החיים שלה ואפילו ניצחה נצחון קטן בזה שדן ירד לפניה, אבל אצל משה הרי להיות לפני האחרון זה גם נצחון. 

אחרי זה, במקום שנעמה ומרינה תתאמנה ביניהן מי תוותר לשנייה ותחסוכנה מאיתנו את המשך השעמום, מסתבר לנו שמטעמי אגו בלבד, אף אחת לא רוצה לוותר לשנייה. נעמה מכריזה שאם לא היה לה בן, היא הייתה יורדת ושהיא רוצה לשלוח לו מסר דרך המעשה שלה שאם רוצים הכל אפשרי. אני חושב שכדי שמישהו יגיד לנעמה שהמסר הכי טוב עבור הבן שלה היה להישאר בבית ולהוכיח שהיא לא תנטוש אותו בעבור שום דבר.

עוברת בערך שעה עד שנעמה מבינה שמרינה לגמרי מרגישה בבית ונעים לה עם העמוד בין הרגליים, אז אין לה שום סיכוי נגדה. היא מביימת ירידה אצילית שמטרתה להוריד את המתח שנוצר בינה ובין מרינה מהמאבק הזה (איזה מתח?, כמעט נרדמתי). מרינה זוכה בחסינות ומכריזה שהיא חיזקה את מעמדה בשבט ומעכשיו היא תראה לכולם איך היא לוקחת חסינות אחרי חסינות. שוב כדאי שמישהו יוריד אותה לקרקע ויזכיר לה שלא בכל המשימות ישימו להם משהו בין הרגליים.

דן מתעורר ונזכר בנבואת הזעם של קפון שברגע שהבנות תוכלנה, הן תדחנה אותו והמחשבה על זה לא מפסיקה לנקר לו בראש. זו אמנם פרנויה רגילה אצל דן אבל כרגיל, כשמישהו עושה את המעשה ההגיוני ביותר ורוצה להדיחו, זה מעצבן את דן. הוא מתחיל להגיד שנמאס לו מכל האנשים ושבא לו לעשות Mute למרינה ונעמה. לאחר לילה של סערה וגשמים הוא אפילו רוצה לעשות להם מושון ולקחת Machine Gun ולירות בכולם. גם בעיני זה מאוד מעצבן שהם רק העמידו פנים שיש להן שכל והן עומדות להדיח את דן. ככה לשחק בנו?

קוריצה ניצלת בעור שיניה משחיטה כשמסתבר לנו שכולם רוצים לאכול אותה אבל לצערם הם הדיחו את כל מי שיהיה מוכן גם לשחוט אותה. פתאום כולם לא רוצים ללכלך את הידיים עאלק לא יתחילו לתקוע סכינים ולשתות את דם חבריהם כבר בפרק הבא.

דן ממשיך לפחד, מרינה הצבועה עושה יוגה עם שחר ואחרי זה כולן פוצחות בשיזוף. נעמה ממשיכה בהעמדת הפנים ופונה ליעל להצביע לדן. אז אנחנו מגלים שאין הפתעות ושהטמטום נשאר על כנו, כשיעל מודה שיש לה סנטימנטים לדן כי היא רוצה להגיע איתו לגמר. דן בודק עם מושון אם מתכננים לו אמבוש ואומר שהוא לא מאמין לשום מילה של מושון רק שהוא רצה לבדוק את התגובות שלו. בלי לעשות יותר מדי, מושון נשאר עמוק במשבצת השקרן. מושון מתעצבן שדן לקח ממנו ת תפקיד הפרנואיד ובטח יגיש תלונה להפקה שלא שמרה לו על הליהוק.

אי המתים

גם פה אין חדש תחת השמש. ההפקה בחרה אתגר מאוד מתוחכם בו נועם וקפון יסחבו בולי עץ של 60 קילו במסלול שחציו שחייה בים וחציו גרירה של הבולים על החוף. בחישוב די מהיר מדובר בבול עץ ששוקל יותר מקפון ובערך חצי מנועם. במים הכל מתאזן אז ההפקה קיבלה את מה שרצתה כשקפון הוביל והיה קצת מתח והוא אפילו יצא ראשון מהמים. על החול קרה בדיוק מה שהיה צפוי לקרות ונועם עבר את קפון בקלות כקפון מתקשה להתקדם בכלל. אין ספק שזה היה תרגיל מבריק של ההפקה, לבנות אתגר שבו בטוח שנועם ינצח, בלי שהם יצטרכו להתערב לטובתו מעבר לזה. קפון מראה שהוא קורץ מאותו החומר של מושיק, אביו הרוחני ומסיים את המסלול גם אחרי שהפסיד. כשהוא מגיע לקו הסיום הוא מתחבק עם נועם ואנו מקבלים תקריב בו הם נראו ממש כמו דוד וגולית. הבדלי הגודל ביניהם מסבירים הכי טוב מה באמת היה הסיכוי של קפון באתגר הזה.

קפון מקבל הזדמנות להיפרד בנאום מרגש כהרגלו: "במשך שנים, בעיקר בילדות שלי, התביישתי במי שאני. הייתי ילד רזה, לא יפה ועני כלכלית. במשחק קיבלתי הזדמנות להתחיל מאותה נקודה כמו כולם ולהראות את האני הפנימי שלי ואנשים אהבו את האני שלי. למדתי שאני לא צריך מסיכות ואנשים אוהבים את עידן קפון כמו שהוא". אוהבים אותך עידן ! אני שמח שזכית להיפרד כמו שצריך ולהזכיר מי אתה ובעיקר שלא שכחת לשלב גוף שלישי בנאום

חוזרים למחנה, יעל דן ומושון מתחילים לסדר את הסכך שלא עזר בסערה ונעמה ממשיכה לסדר גבות. יעל מתעצבנת עליה וכמעט מחריבה את הברית הדמיונית ביניהן. דן אומר שזה לא מפתיע ושנעמה תמיד הייתה עצלנית. נעמה מואילה לבא לעזור ומתרכזת בלתת הוראות עד שכמעט הרסה את הברית הדמיונית בינה ובין דן. נעמה מסנג'רת קצת את יעל במטרה להזכיר לה את מקומה אבל יעל לא קולטת ממילא. מרינה שרואה את הגנון מהצד, מחליטה לקחת את הילדה הבעייתית לצד ולאפס אותה שלא תהרוס להם את הברית הדמיונית של הבנות נגד דן. אותי בעיקר מטריד שמרינה בתפקיד הגננת בשבט הזה אבל אפשר לנשום לרווחה, כל הבריתות הדמיוניות נשארו על כנן.

אתגר הכוח הכפול

אתגר המראה - מביאים לחברי השבט מראה בה הם אמורים להעריך כמה קילוגרם הם ירדו מתחילת המשחק. עליהם לקחת שקי חול לפי המשקל שהם חושבים שהם הורידו ולהישקל שוב. מי שיהיה הכי קרוב למשקלו בתחילת התכנית ינצח. נעמה שנשקלת ראשונה ירדה כמעט 5 קילו מה שמעלה את החשד שהייתה לה דליפת סיליקון כי כל האחרים לא מפתיעים ויורדים קילו או שניים בלבד מה שמוכיח שוב שהם אכלו טוב שם באי למרות כל הניסיונות למכור לנו מציאות אחרת. נעמה שמסתכלת במראה גם אומרת שזו "הרגשה רעה לראות את עצמך במראה ולדעת שאתה לא יכול לשפץ את זה". זו יציאה די מצחיקה. מעניין מה עוד היא שיפצה ומתי לעזאזל ימציאו כבר שיפוץ מוחי. מושון מדקלם את אותו משפט שראו בפרומואים "הרגשתי כמו זכריה זביידי בג'נין או מרואן ברגותי בכלא הדרים. לצופינו הפלשתינאים שלום רב". הפעם זה מעלה אצלי את התהייה האם מושון יודע שהוא ניצל את 15 דקות התהילה שלו בטלוויזיה ובונה על קריירה חדשה בטלוויזיה הערבית?

מרינה לא ירדה כמעט במשקל כי הסיליקון שלה החזיק, תודה לאל ויעל מחפשת תירוצים לזה שהם לא ירדו ואומרת "לא סתם לא ירדנו, אנחנו טוחנים קוקוסים כל היום ובקוקוסים יש המון שומן". אני חייב לומר ליעל שאנחנו לא קונים את זה ושלא שכחנו את ההמבורגרים, סטייקים, נקניקיות וארוחות השחיתות שסידרו להם כל יומיים ובעיקר את העובדה שהאורז הוא מאגר בלתי נדלה שהם לא מפסיקים לטחון כאשר בהפקות נורמאליות של "הישרדות" באיזשהו שלב אם לא משיגים אוכל, נשארים רעבים.

שחר לא ירדה כמעט במשקל ונעמה מנצלת את זה להכניס לה עוד קצת לפני שנפטרים ממנה ואומרת שזה מראה שמשאנטי באנטי לא מורידים במשקל. דן רואה את עצמו במראה ומחמיא לעצמו שאמנם הוא רזה מאוד אבל גם העלה בשרירים ומהמר על קילו. הוא קרוב ב100 גרם ונעמה גאה "זה רק מראה כמה דאגנו לו וכמה פיטמנו אותו". לא רק מטומטמת, גם גאה בזה. דן זוכה באתגר הכוח הכפול, שבאופן מפתיע לא מאפשר לו לבחור חמישה שלא יצביעו, אלא רק להצביע פעמיים, רק שבגלל שזה דן, אפשר להצביע פעמיים לאותו מתמודד.

חוזרים למחנה ומרינה מתחנפת קצת למשה בגלל שהיא חוששת שיעל תצא מהברית הדמיונית שלהן. מאוד מפתיע אותי כמה מאמצים הן משקיעות שם בברית דמיונית. מרינה מנסה להשתלט על אינסטינקט ההקאה ומנשקת את מושון על הכתף. מושון גומר ואומר לה שהיא חיקתה את דודו טופז עכשיו. אכן גיבור התרבות של המלצרים. או אז באה החשיפה של הפרק כמושון אומר "יכול להיות שסחבו אותי קצת על הגב, אבל בשלב מסוים הגב מתחיל לכאוב ואני צריך לרדת ולהתחיל ללכת ברגל". קודם כל מושון מזל שאמרת "קצת" ויש לי תחושה שעד שתחליט ללכת "קצת" בעצמך, זה כבר יהיה לכיוון הבית.

דן שעדיין משחק את משחק הבריתות הדמיוניות מחליט להוציא את הנשק הסודי מהארסנל שלו. כבר ציפיתי למשהו מתוחכם ואז מסתבר שמדובר במשהו שקוף בדיוק כמו האסטרטגיה שלו כשהוא הולך לנעמה ומסביר לה למה כדאי לקחת אותו לגמר ולמה אף אחד לא ייתן למרינה הביצ'ית שעוררה אנטגוניזם בכולם לזכות. הוא מונה בפניה את כל הטיעונים הלא חשובים למה כן לקחת אותו (כי שונאים אותו וכי יש לו כסף אז לא יתנו לו עוד כסף) וגם למה לא (כי הוא ניצח בחסינויות והיה מאוד ספורטיבי וחזק). זה לא משנה כי נעמה במילא טיפשה מכדי לשקול את שני הצדדים. אחרי שג'יבארו ירדו על ה"ראוי" של סבאנה, אנחנו מגלים שיש להם מילה משלהם "מגיע" כשדן משכנע את נעמה שמגיע לו למרינה ולה להגיע לגמר. האמת באמת שהם מגיעים האחד לשניה ולשלישית אבל למה אנחנו צריכים לסבול אותם? בזה מסתכם ניסיון השכנוע העלוב אבל האפקטיבי של דן, מה שמוכיח שוב שאף אחת לא גידלה עדיין שכל על האי.

מועצת השבט

מועצת השבט הייתה די מיותרת כרגיל אבל לפחות גם יותר קצרה. זוארץ שואל את מרינה מה היא ניסתה להוכיח ומה דגדג לה שהיא לא ירדה כשהיא ונעמה נשארו, האם זה האגו, הפרס, האתגר. מזל שמרינה ידעה מה גיל הצופים ולא סיפרה לו מה באמת דגדג לה שם על העמודים.

נעמה חוזרת שוב על המסר שהיא רצתה להעביר לבנה, שחר ממשיכה לברבר על האנשים שלא מבינים שהם עומדים לעוף מהחמישייה ועל כל הבריתות הסותרות שם, וממשיכה לא להבין שהם פשוט לא מבינים, לא יבינו וימשיכו לא להבין. משה ממשיך לברבר על זה ג'יבארו זו משפחה ושיהיו המשך גירושים שהוא מקווה שלא יהיו כואבים ויכללו הסכם ממון. דווקא הפעם משה הולך לקבל משפחה כמו שהוא מכיר מהבית, כזו שלא סובלת אותו ותתקע לו סכין בגב בקרוב.

דן מבין מה בדיוק צריך לעשות ומספר ששחר יוצרת רושם שלפיו הוא בטוח והוא לא מרגיש בטוח. לרגע אני תוהה למה הוא מזכיר להן מה צריך לעשות, אבל זה עובר לי תוך רגע כי ממילא הן לא מבינות ודן ממשיך ומחמיא להן על אתגר העמודים מה שכמו תמיד קונה אותם והורס כל סיכוי של ברית דמיונית. בהמשך שואלים את מרינה ונעמה אם דן בלי חסינות זה הזמן להגן או לתקוף. מרינה אומרת שזה מעלה מחשבות (אבל המוח שלי נבוב מלעבד אותן), נעמה כבר נשמעת בדיוק כמו שדן אמר לה קודם להישמע ומסבירה לכולם את מה שהוא הסביר לה, כמה כדאי להגיע איתו לגמר. אשכרה חשבתי לרגע שהוא היפנט אותה או משהו (אבל רק לרגע, כי נזכרתי שלא צריך היפנוזה כדי לשתול רעיונות במוח נבוב). זוארץ מנסה בכוח ושואל את דן מה הוא היה עושה במקומן אם היה מישהו דומיננטי כמוהו, הוא כמובן משקר ואומר שהוא היה ממשיך עם הברית עד הסוף ומתחרה מול החזק בכבוד בגמר. דן גם מודה שהוא לא אובייקטיבי, כי הוא מבין שאף אחת לא מבינה כלום ממילא.

המושבעים שואלים את נעמה מה היא תרמה לשבט כדי לרמוז לה שאין מצב שיתנו לה לנצח בגמר, היא כרגיל לא מבינה ועונה שהיא תרמה מוראלית.

כל הבריתות הדמיוניות, נשארו דמיוניות ושחר עפה, בדיוק כפי שצפיתי בפרק הקודם.

השריד האחרון של שבט סבאנה על האי נכחד  ואם יש משהו מעודד בכל הפרק הזה, זה מה שאמרתי בכותרת, סבאנה OUT, סכינים ארוכות IN.

בפרק הבא, לא תהיה ברירה להתחיל לשחק את המשחק ולהפסיק להרוג אותנו משעמום עם הקטעים המבימים האלו וכל הבריתות הדמיוניות. יש לי תחושה שכמו כל דבר אצל ג'יבארו, גם המודחת הבאה לא תהיה הפתעה, היא הרי מדברת על זה שהיא הולכת ראשונה, רק לא קולטת את מה שאפילו היא אומרת בעצמה. יעל כמובן

נשתמע בפרקים הבאים

סייקו