העונה השביעית והמדוברת של פצצת הרייטינג וההצבעות האמריקאית, אמריקן איידול, כבר נמצאת בהילוך גבוה. כבר נגמרו האודישנים המצחיקים ומתישים גם יחד, כבר נבחרה נבחרת של 24 זמרים שאומרים עליה, כנראה בצדק, שהיא המוכשרת ביותר מכל העונות עד כה. כבר צמצמו את המתמודדים היותר אפורים, בלי יותר מדי הפתעות ונשארנו עם שנים עשר הטובים ביותר. ועכשיו, הגיע הזמן לסיכום שבועי
לטענת ההפקה, בגלל הכשרונות הגדולים, אישרו להם סופסוף להשתמש ולבצע את שירי "החיפושיות" ואנו זכינו לתכניות נפלאות ומרתקות בגלל זה. בכלל, אני חייב להגיד שאמנם טוענים כנגד אמריקן איידול שהיא נראית משעממת ומיושנת, אבל לדעתי העובדה, שלהבדיל מהגרסא הישראלית, אין שטיקים והצגות מסביב והמתחרים פשוט עומדים ושרים, מספקת תחרות טהורה, מקצועית ומעניינת יותר בעיני. נותנים לשירה לדבר וזה מה שחשוב. מי שמוכשר, יסחוף גם בלי כל ההצגות מסביב ומי שלא יחשף בקלקלתו על נקלה. ולא נשכח את השופטים, שבאמת עוזרים לדעת מי היה מקצועי וסיימון הענק שלא חוסך מהמתמודדים את מוצא פיו הגס. אגב השנה, השופטים בהחלט לא משבחים כל דבר וזה כולל אפילו את פאולה עבדול.
ועכשיו לסיכום השבועי:
הבנים
דיוויד ארצ'ולטה - ביצע את "We Can Work it Out". הפעם הוא לא היה במיטבו ואפילו התבלבל במילים אבל אני מסכים עם פאולה שהטעויות שלו מזכירות לנו שהוא אנושי. הוא היה בן 16 באודישנים וממש לא מזמן מלאו לו 17 ועדיין הוא שר עם הכי בטחון ועם הקול הכי גדול בין הבנים. לדעתי, אין מצב שהוא לא בגמר ולא אתפלא אם הוא יזכה. לפני שבוע או שבועיים הוא ביצע את "Imagine" של לנון בביצוע שהיה מביא לו נצחון בגמר. הילד הזה הוא מלך בכל מקרה, אבל אשמח לראות אותו לוקח יותר סיכונים ומתפרע.
צ'יקיזי איזי - האיש בעל האישיות הכי מקסימה שסופסוף למדו להגיד את השם שלו, מביא את האישיות שלו לבמה יותר מכל הזמרים האחרים בתכנית. לא מדובר בזמר ענק אבל אין ספק שהוא משלים את החסר עם ההופעה הכובשת שלו. השבוע הוא היה טוב מתמיד עם ביצוע אנרגטי ל"She's a Woman". מבריק ממש. אני חושב שהוא מתנדנד קצת אבל מקווה שהוא יישאר ויגיע רחוק.
ג'ייסון קסטרו - הנער הראסטות והעיניים הכחולות, הנער ששונא להתראיין, מצליח לכבוש את הקהל עם ביצועים שקטים וסוחפים. לטעמי הוא קצת נשאר באותו מקום כשאחרים מתקדמים ואין ספק שהמראה שלו עוזר לו להישאר. הפעם הוא לא היה מדהים בביצוע אקוסטי ל "If I Fell". לטעמי, אם הוא לא יחדש משהו, עדיף להיפטר ממנו.
דיוויד קוק - הרוקר של התכנית. נכנס לפוזה קצת שחצנית ולטעמי ביצע את "Eleanor Rigby" בצורה סבירה ותו לא. עדיין, השופטים נלהבים ממנו כל שבוע ואני גם חושב שיש לו נוכחות בימתית שתביא אותו רחוק מאוד. כדאי שיוריד קצת את האף, זה בטוח.
מייקל ג'ונס - זמר ממוצא אוסטרלי, יפיוף ששלט ללא עוררין באודישנים עם כמה ביצועים נפלאים. לטעמי מאז שהחלה התכנית עצמה הוא קצת צועד במקום ובכלל הוא נשמע לי קצת יבבני ומזכיר את השירים של להקת Suede בסגנון, אבל לא מחדש ומצליח קצת לשעמם. למרות זאת הבאזז שכבר יש סביבו יביא אותו רחוק ואני מקווה שהוא ישתפר ולא יסתמך על ההצלחה בעבר. השבוע הוא ביצע בצורה סבירה את אחד השירים האהובים עלי "Across the Universe". הגיע הזמן שיתעורר, הוא מתחיל לשעמם.
דיוויד הרננדז - הבחור הזה ניחן בקול נפלא. הבעיה היא שהוא משחק איתו יותר מדי ונראה קצת בכל הגינונים שלו כמו ג'יגולו בהתקף אפילפסיה. שבוע שעבר הוא היה רגוע יותר ולכן סיפק ביצוע נפלא, הפעם הוא השתולל הגזים ופשוט הרג את השיר "I Saw Her Standing There". יש לו פוטנציאל עם הקול הנפלא שלו אבל מישהו חייב לתת לו טיפים איך להופיע ובעיקרון לצמצם התלהבות וגינונים והוא יכול להיות זמר גדול. אמריקה לא סלחה לו הפעם והוא עף. זה די אכזרי כי עם הכוונה הוא בהחלט יכל להגיע יותר רחוק.
הבנות
קרלי סמית'סון - זמרת ממוצא אירי, מתהדרת בקעקוע ענק על יד ימין ולכן מולבשת בקביעות בחולצות נטולות שרוולים כאילו הייתה בועז מעודה. לזמרת הזו יש קול ענק והמבטא האירי רק הופך אותו ליותר כובש. היא ללא ספק הטובה ביותר בין הבנות וזה בלט גם כשהיא לא הייתה במיטבה. היא תהיה לדעתי בגמר בהליכה. השבוע היא ביצעה את "Come Together" בגרסא חזקה והייתה נפלאה.
רמיאל מלוביי - זמרת ממוצא פיליפיני, קטנת קומה אבל עם קול ענק ומלטף. היא בעיני החמודה של התכנית ואני אוהב כל מה שהיא עושה, החיוך שלה כובש. השבוע היא שרה בגרסא שקטה ודרמטית את "In My Life" ואמנם נשמע טוב, אך לא הפגינה את הייחודיות שלה. היא עדיין בין הטובות בעיני.
סאישה מרקדו - שחקנית וזמרת שיופיה וקולה הגדול עומדים לטובתה. הפעם היא ביצעה את "Got to Get You Into My Life" בצורה די צעקנית לפרקים וחלשה לפרקים עד כדי שהליווי גבר עליה. בקיצור, בנתונים היא יכולה להגיע רחוק אבל היא לא יציבה בכלל והייתה הפעם בשלושת האחרונים מבחינת ההצבעות ובצדק. כדאי שתקפיד על בחירת השירים והביצועים כי היא מתנדנדת.
ברוק ווייט - בלונדינית, מתולתלת והחננה של החבורה. בעיני היא המתמודדת בעלת האישיות הכי כובשת בחבורה. יש לה סגנון משלה וקול מאוד מיוחד ושקט וכל שיר שהיא מבצעת מצליח לסחוף למרות שהסגנון שלה רגוע וקטן. קשה לי להעריך כמה רחוק היא תגיע כי היא לא כוכבת טיפוסית, אבל אני בעדה וגם השופטים בינתיים מתמוגגים מהביצועים שלה כל שבוע. השבוע היא ביצעה בצורה סולידית וסוחפת את "Let it Be" כשהיא יושבת ומלווה את עצמה בפסנתר.
אמנדה אוברמייר - הבייקר גירל ונציגת הרוק הכבד בתכנית. אני מודה שזה לא הסגנון שלי אבל אני חייב להסכים עם סיימון שכשהיא שרה לא מבינים מילה כמעט. בעיני היא נשמעת אותו הדבר כל פעם ובעיקר צורחת. לא ברור לי מה מבהיל יותר, הצרחות שלה או התסרוקת שלה. השבוע היא ביצעה את "You Can't Do That" ונשאר לי רק לקבוע שהיא תופעה, ולקוות שמדובר בתופעה חולפת.
כריסטי לי קוק - רוכבת הסוסים היפהפייה, זמרת הקאנטרי של התכנית. אני חייב להגיד שלמרות יופיה היא עושה משהו בעיניים בזמן שהיא שרה שמזכיר לי את השדים מהסדרה "Supernatural". בנוסף, יש משהו מצחיק בתנועה הדי גמלונית שלה על הבמה. למרות זאת יש לה קול יפה אבל היא עדיין לא מצאה את הכיוון שלה בשירה. השבוע היא התחילה בצורה מעניינת את "Eight Days a Week" אבל עברה לרצח של השיר לאור יום. היא הייתה בשלושת התחתונים מבחינת ההצבעות ולדעתי פלא שהיא שרדה את התכנית. אין ספק שכרגע היא די בתחתית החבורה והיא תצטרך להביא שירים אדירים כדי לשרוד.
ובפינת הגעגועים, מתגעגעים לדני "אני נראה כמו רייצ'ל מחברים" נורייגה שהיווה את האתנחתא הקומית בחילופי הדברים שלו עם סיימון "אני שם את היד על הרקה ונראה כמו צבי שיכור" קאוול. הוא אכן לא היה מגדולי הזמרים אבל האישיות המצחיקה שלו חסרה בתכנית. דני היה הפעם בקהל כחבר של רמיאל מלוביי.
נשארו 11
אשמח לשמוע את דעתכם ומי הפייבוריטים שלכם?