אי המלצה על סרט חדש - לילות בלוברי

סרט חדש שהגיע לפני שבועיים לבתי הקולנוע ברחבי הארץ

להלן ביקורתי

שם הסרט: לילות בלוברי My Blueberry Nights

במאי: קאר ואיי וונג

שחקנים: נורה ג'ונס, ג'וד לאו, נטלי פורמטן, רייצ'ל ווייז

שנת הפקה: 2007

תקציר הסרט:

בחורה צעירה בשם ליזי (נורה ג'ונס) מגיעה לדיינר אותו מנהל ג'רמי (ג'וד לאו) בעקבות קשר רומנטי שנכשל כשהיא שבורת לב ומלאת תקוות שאהובה ישוב אליה. השניים מתיידדים ומנהלים שיחות אל תוך הלילה במשך כמה ימים. לאחר שאהובה לא מופיע, ליזי מחליטה לצאת למסע לרוחבה של ארה"ב על מנת למצוא את עצמה מחדש ובמקביל לעבוד בעבודות שונות ולהרוויח מספיק כסף בכדי לקנות מכונית. במהלך המסע היא פוגשת המון דמויות מוזרות ולא שוכחת להישאר מדי פעם בקשר עם ג'רמי. היא גם סוגרת מספר מעגלים בחייה ועוברת תהליך של התבגרות נפשית בתקווה להגיע לשלמות עם עצמה ולהשתחרר מהאהבה שנכשלה. האם היא תצליח? את זה תראו בסרט.

דבר הפסיכופט:

את הסרט ביים הבמאי הסיני, קאר ואיי וונג שהתפרסם בעיקר מסרטיו "מצב רוח לאהבה" ו "2046". הבמאי קאר ואיי וונג, מתעניין מאוד בצד הויזואלי של הקולנוע (כפי שאפשר היה לראות בעיקר בסרט "2046") וסרטיו הם סרטים שכוללים אווירה מאוד איטית ומוקפדת. הסרט "לילות בלוברי" הוא הפקה אמריקאית לכל דבר אבל הסרט הוא עדיין סרט אופייני מאוד לבמאי הסיני. זה אומר שמדובר בראש ובראשונה בסרט אווירה במובן השלילי של המושג. הסרט מאוד מאוד איטי, החלק הראשון שלו, מצולם כמעט כולו דרך חלונות וזכוכיות הדיינר, המלאות בדברים כתובים עליהן. זה אומר שאנחנו צריכים לסבול חלקים מהכתוב על גבי התמונה, על גבי המתרחש, על גבי הדמויות, בקיצור, על הכל. מילא לבחור בזה בתור בחירה אמנותית לקטע אחד, אבל במשך עשרות דקות זה כבר מעיק. אני חייב להגיד בכנות שהדעה שלי על הסרט מתחלקת לשתיים. מצד אחד, חשבתי כל הזמן, לכל אורכו, ששום דבר לא קורה בו. מעבר לאווירה שהסרט יוצר, אין בו כמעט שום דבר ומעל הכל זהו סרט על כלום. אז נכון שברור מה הבמאי רצה להעביר, נכון שיש פה איזשהו מסע שעוברת הגיבורה ושנסגר לקראת סופו של הסרט, אבל רבאק, כל מה שבאמצע מורכב ממפגשים ושיחות שלא מובילים לשום מקום. מצד שני, לא מתתי משעמום, משמע היו בסרט הזה גם כמה דברים טובים. היו בו כמה קטעים טובים בפני עצמם, גם אם הם לא הרימו את המכלול לכדי משהו משמעותי, היה משחק טוב, בעיקר של זמרת הג'אז הנפלאה נורה ג'ונס, שזהו סרטה הראשון כשחקנית ושל נטלי פורטמן ומעל הכל היה לסרט הזה את אחד מפסי הקול הג'אזיים/בלוזיים הטובים ביותר ששמעתי. נורה ג'ונס שיחקה בצורה מאוד משכנעת. היא לא נראתה לי כמו שחקנית מעולה, אבל בהחלט אפשר לנחש שהיא הרגישה קרובה והזדהתה עם הדמות ולכן גם הצליחה לשכנע. אפשר לומר לסיכום שאמנם לא השתעממתי, אבל גם לא הרגשתי שהסרט הזה מספק לי איזשהו סיפור בעל מהות שאפשר למדוד, באמת הרגשתי מעל הכול שכלום לא קורה בו וטענות אלו אפילו עלו בקול רם עם שותפתי לסרט לא אחת לאורכו. הסוף של הסרט סיפק איזה סגירה מעניינת יותר אבל גם צפויה לגמרי אחרי השיממון שלפני. לא היה קשה כלל לנחש איך זה ייגמר כבר אחרי שהמסע של הגיבורה החל. בקיצור, תקנו את הפסקול, תוותרו על הסרט.

ציון: 4 מתוך 10