הישרדות - פרק 34 - עונג שבת. ואני, ממשיך להתמוגג...

כבר מזמן נמאס מהישרדות. כבר מזמן זה איבד כל עניין ונהייה צפוי, מרוח ומשעמם. אבל את הרגע בו נועם חוזר מאי המתים, אי אפשר היה להפסיד. למען האמת, אחרי מה שהאכילו אותנו בכוח משלושת הנחשים שנותרו במשחק, דן מרינה ונעמה, אחרי שהיה ברור בדיוק מי עף ולמה (כי ההפקה רצתה, מה? לא?), נקודת האור היחידה שנותרה, היא לראות את הפרצופים של שלושת הנוכלים כאשר הם מתבשרים על חזרתו של נועם. יותר מכול רציתי לראות את תגובתו של דן תחמנו כשהוא מבין שהאסטרטגיה שלו להעיף את כל החזקים, לא לקחה בחשבון שאחד מהם, החזק מכולם, יחזור ממש לפני הגמר, כשידיו נקיות יחסית בעיני המושבעים, בעוד הוא עצמו נאלץ לדקור כל אחד ואחד מהם בדרך למעלה (ולקבל עזרה נוספת מההפקה, כי גם זה לא הספיק). לפני שנגיע לפרק עצמו, אני חייב שוב להגיד שלולא הרגע הזה, לא הייתי רואה את הפרק. שוב מרחו פרק למשך שעה וחצי וכללו בו אירוע וחצי - נועם חוזר, קרב חסינות וזהו. על זה מרחו פרק שלם ובשביל זה צריך לסבול עוד 45 דקות לערך של פרסומות. השורדים האמיתיים ללא כל ספק זה הצופים. אנחנו הראויים מכול.

הפרק עצמו התחיל כאשר נעמה מרינה ודן נשארו לבד באי ונועם אורז את עצמו ואת כל הפרסים שקיבל. הוא ממשיך לנסות לשכנע אותנו שהוא שרד רק עם עצמו ומסכם "הצלחתי לשרוד עם עצמי את כל התקופה הזו", עם עצמו ועם העז ועם האוכל שהביאו לי והפרסים שחילקו לי ועם הצלמים ועוד כמה משתתפים בהפקות אחרות ואנשי הפקה. אבל בעיקר עם עצמו.

היום ה-49 מתחיל כשאנחנו רואים צילום של קוריצה שכנראה שרדה למרות הכול. כנראה שהקול של קפון שווה לא מעט בעיני הנחשים שנותרו על האי. גיא זוארץ מגיע בסירה והנחשים נלהבים מהעובדה שהוא הגיע פעם ראשונה לאי שלהם. אפשר לחשוב, שהוא לא גר בוילה מרחק 500 מטר משם. זוארץ שלא רצה להתפדח הביא איתו ארוחת בוקר כדי להבטיח שהם ישמחו לראותו ואכן התפעל מקבלת הפנים החמה לה הוא זכה (באמת מעניין למה). גיא מרים איתם כוסית מיץ תפוזים ואנחנו זוכים שוב לטפיחות השכם שלו על כתפי הנחשים ובעיקר לטפיחות השכם שלהם על עצמם, עאלק לא היו צריכים לטפוח בראש ובראשונה על שכמה של ההפקה. גיא אומר שהם ראויים, נעמה אומרת שזה ניצחון עבורם, מרינה אומרת שהיא גאה בעצמה ודן אומר שהוא שיחק אותה. כל אחד והקלישאה שלו.

אז נוחתת לה סופסוף הפצצה, לא מוקדם מדי אפילו ברגע ואני מפנטז להפסיק לצפות בפרק עוד חמש דקות. זוארץ מתחיל לספר על אי המתים וכולם מביימים פליאה. האמת חשבתי לרגע שהסיכוי שהם לא ידעו שווה לסיכוי שהשמועה שהפיצו מי יהיה בגמר כבר אחרי שבועיים, לא תהיה נכונה, אבל נתעלם מזה כרגע. זוארץ ממשיך "לאי הזה הייתה מטרה אחת, האחרון שישרוד יחזור למשחק ברגע גורלי והרגע הזה הגיע...". שלושת הנחשים בשוק, לא מזיזים שריר. הגבות של נעמה עמדו דום והפרצוף החמוץ של מרינה קפא. דן קיבל עווית קבועה במצח שאומרת משהו בסגנון "לא זוכר שזה היה חלק מהסיכום עם דוד שלי". באותו רגע זוארץ אומר "שלום לך" ונועם מופיע. הבנות החרמניות קופצות עליו מהר בשמחה, לפני שהמוח שלהם מעכל שזו בכלל בשורה רעה. דן נראה כאילו הוא לא יצליח לבלוע את הרוק בפיו ביומיים הקרובים ואני ושאר הצופים זוכים לרגעי עונג שייחרטו במוחנו למשך שבועות.

נעמה אומרת שהחזרה של נועם זה כמו שהמשיח יכנס על חמור לבן לירושלים ואנחנו מבינים שבאמת נמאס לה כבר מדן. מרינה שכנראה מאסה בכל האוכל שנותנים לה במשחק נזכרה בבעיות העיכול שלה ואמרה "לא בדיוק עיכלתי מה המשמעות של זה" ואני רק חשבתי שמחשבה אף פעם לא הייתה החלק החזק שלה. דן רק מתוודה שהוא התאכזב שזה דווקא נועם ומודה שהוא היה מעדיף שזה יהיה כל אחד אחר ואני ושאר הצופים ממשיכים להתמוגג מעונג. איזה כיף.

זוארץ מראה להם תמונות מהקרבות על אי המתים על לפטופ עטוף בחציר. הפעם מדובר בתמונות סטילס ולא סרטים כי מרוב עריכה מגמתית, לא נשאר כסף לבזבז על עריכת קטעי וידאו. הנחשים מתפלאים לגלות שויקה תקתקה ניצחונות על האי. מרינה מספרת שנועם שיחק שם משחק אחר ועכשיו הוא חזר למשחק שלה. שלה? אני מבין שסידרו לה אתגר ריקודים אחד אבל לחשוב שהמשחק כולו שלה? דן מגיש לנועם קרואסון (מורעל?) ואומר לו "תאכל". דן חוזר על המנטרה שלו ואומר "הייתי מעדיף לראות את ליה, איך היא לא ניצחה הסתומה הזאתי, את נעמה ומרינה הייתי לוקח בהליכה" ואני רק חושב שכנראה הדוד שלו לא שילם מספיק.

בשלבים הבאים ההפקה ניסתה לפצות אותנו על כל מה שעברנו עם תחמנו והנחשים כשנועם מספר על כל הדברים שהוא בנה, הכסא, הרפסודה ודן אומר "אין לי כוח אליו, אין לי כוח לשמוע אותו. את סיפורי הגבורה שלו. היה לו זמן לנוח ולבנות כשאנחנו אכלנו פה אחד את השני". אני התמוגגתי וחשבתי לעצמי שהם אכלו הרבה יותר דברים מרק אחד את השני. מרינה ממשיכה גם היא להתבכיין ואומרת לנועם "זה הישרדות עם עצמך, אין לך אסטרטגיה. אתה לא צריך לסבול את האנשים" ונועם מוסיף "אבל אתה משתגע". מרינה ממשיכה ליבב שהחזירו את נועם למשחק שלה ושהיא הייתה יותר חכמה ממנו ויותר אסטרטגית ממנו. ואני, ממשיך להתמוגג.

כדי להזכיר לנו את כוחו האמיתי של נועם, הוא הולך להתרחץ וכרגיל מתפשט ונשאר עם הטנגה הנצחית. מרינה ונעמה מתחרמנות אש. מרינה אומרת "תירגע טרזן" ונעמה מתרגמת לאנגלית "איזי צ'יפנדייל". שתיהן מסכמות שהוא חתיך ואם כבר להיתקע באי בודד אז עם מישהו כמוהו. או בקיצור, נמאס מהגמד התחמן. מרינה ונעמה מדברות על החזרה של נועם ומרינה אמרה שכשהיא ראתה אותו לא היה לה נעים מדן. עאלק. נעמה אומרת שהיא בוטחת בנועם יותר מבדן, באמת מפתיע. דן ומרינה מדברים ביניהם ודן אומר "למה שחר לא ניצחה?" אני תוהה אם ימשיכו להראות לנו איך הוא שואל למה מולי לא ניצח? למה עידן לא ניצח? למה ויקה לא ניצחה? למה סיון לא ניצחה וכו' עד סוף הפרק.

ונעמה? היא כרגיל מספרת לנו על הקליק שהיה לה עם נועם מההתחלה ואיך דן היה רק מישהו שהיא שמרה כאופציה למקרה שנועם יעוף. מבחינתה הקשר שלה ושל נועם חזק ואמיתי ומרינה רק מקרקרת סביבו כי הוא חזק. אני רוצה לתקן את נעמה, מרינה נמרחת על נועם בגלל המשיכה הידועה שלה לגברים עם כסף, לאור העובדה שברור לה מי הולך לקחת את המיליון. נעמה מסכמת "מרגע שנועם הגיע לכאן, מבחינתי דן מחוק". איזה עונג...

רגע של צביעות
כמו בפורמט האמריקאי, גיא מבשר לשורדים שעליהם להיפרד בכמה מילים מכל השורדים האחרים שעזבו את האי. עליהם יהיה להתלבש בבגדים מקומיים ולעשות מסע לאורך החוף שם יש לפידים עם שמות השורדים שעזבו. בכל לפיד עליהם להגיד מילות פרידה מאותו שורד. אני אנסה לתמצת חלק מהדברים שנאמרו עבורכם:
מיה – מרינה אמרה שהיה קשה לפספס את ההומור שבה והתכוונה שקשה היה לפספס אותה כי היא כזו דאבה.
יואב – דן אמר שהעזיבה שלו בשלב מוקדם כל כך הפתיעה את כולם והתכוון שהם הופתעו שבכלל בחרו בדביל הזה להגיע לאי.
עומר – דן אומר לו שהוא יודע שהוא לקח חלק גדול בהדחה שלו וזה היה בגלל שהם חששו ממנו. הוא מוסיף דברי חנופה ואני מבין שדן שכח שעומר לא במושבעים, אחרת הוא לא היה טורח.
ויקה – דן אומר שהיא שילמה את מחיר הברית ביניהם ונעמה מייעצת לה מאישה לאישה, שלא להיות תלויה בגבר כי זה לא מחזיק יותר מדי זמן. אפשר לחשוב שדן לא סחב אותה ושלפני חמש דקות היא זרקה אותו לכלבים בשביל נועם.
ואז דן נפרד מכל האנשים שהוא דקר, מולי היה מהחזקים ולכן רווח לו שהוא הודח, מושיק היא כריזמטי ומנהיג אמיתי או בקיצור כל מה שדן לא, עידן נהיה חבר אמיתי, כי הקול שלו במושבעים חשוב ומושון הוא ווינר אמיתי שבכלל סחב אותם על הגב או בקיצור הקול שלו חשוב. ויעל, אם לא היה מדובר במשחק אז דן היה צריך להתנצל בפניה או בקיצור בגלל שאת לא קולטת אני אפילו לא אשקיע התנצלות בקול הבטוח שלך.
ולא נשכח לסיום שעל עידן נעמה אומרת שהם חשבו שהערכים שלו והכנות שבו הם מסכה והסתבר שהם טעו. שמחתי לראות שגם הם שמו לב בדיוק כמוני מה עידן שווה. גם אם זה קרה באיחור.

בלילה, נועם ממשיך בסיפורי הגבורה שלו ובגלל איך שנעמה נראית בחושך, חושב שהוא מחליף חוויות עם הגברים החרמנים במילואים אז הוא מספר להם איך מושון אמר לו באי המתים שהוא יצא פארש כשמרינה התבכיינה לו והוא לא ניצל את ההזדמנות. זה היה יכול להיות הקטע של הפרק לולא אותם רגעי עונג מתחילת הפרק. נעמה אגב גם הגיבה כמו מילואימניק וקבעה שמושון יצא תותח !

אז מגיע הויכוח הבלתי נמנע על העובדה שנועם חוזר ממש לפני הגמר והאם מגיע לו, האם הוא ראוי. דן כמובן מוחה. מבחינתו נועם לא השתתף בבריתות ובאסטרטגיה והוא ניסה פעם אחת לשחק את המשחק ונכשל ולכן לא מגיע לו לחזור. מבחינתו כולם חוץ משלושתם זכו להזדמנות שנייה ולכן זה לא פייר. הוא כמובן מדגיש שוב ושוב שהם לא הודחו בכלל ורק להם מגיע. אז באה ללא ספק ההבחנה הטובה ביותר של הפרק שבאה באופן מפתיע מנעמה שחסכה לי להגיד את זה. אנסה לצטט אותה במדויק. "אם דן היה חוזר מאי המתים הוא היה חושב שאנחנו פה שיחקנו והוא עבד הכי קשה. הוא כזה עורך דין". לא יכולתי לומר זאת יותר טוב וזה הזכיר לי שוב את רגעי העונג מתחילת הפרק. אני חייב להודות שלא האמנתי שאני אי פעם אהיה מרוצה כל כך מנעמה.

קרב החסינות
בחסינות זו יש לוח משחק עם 100 ריבועים. כל אחד מהשורדים יתחיל בפינה אחרת ויתקדם צעד אחד בתורו. כל פעם שעוזבים משבצת הופכים אותה והיא הופכת לאיקס אדום. אי אפשר לחזור שוב למשבצת כזו. מי שמוצא את עצמו מוקף באיקסים, יוצא מהמשחק והאחרון ששורד זוכה בחסינות. פה קיבלנו שוב דוגמא איך מורחים זמן בסדרה הזו. במקום להראות לנו את הרגעים החשובים הראו לנו כמעט כל צעד וזה היה מתיש. באמצע דן מתחיל לצעוק על נעמה שאם היא לא תלך לכיוון מסוים נועם ינצח. בלי שום בושה הוא חושב שהם כולם נגד נועם והוא אפילו לא מדמיין שנעמה כבר זרקה אותו לכלבים. אני לא יודע אם זה היה יותר מצחיק או יותר עצוב מה שקרה לאחר מכן. בעקבות הצעקות, נעמה התבלבלה והכשילה את עצמה ודן אפילו לא שם לב שזה בכלל הביא לו את הניצחון ולא לנועם. מי ששם לב לזה זה דווקא נועם שהעיר לו ודי חשף אותו בטמטומו. אבל מה איכפת לדן כשהוא שוב עם חסינות. נעמה כמובן זועקת זעקות שבר ואומרת "מה אני קורבן?" ומרגישה נבגדת כמה לא מפתיע. לדעתה דן לקח את החסינות בצורה הכי מלוכלכת שיש. מרינה אומרת שהיא המומה שהיא הפסידה אבל עוד יותר המומה מהתרגיל שדן עשה לנעמה. אני בעיקר המום שהם עדיין מופתעות מדן ועוד יותר המום שמרינה הייתה יותר המומה מהתרגיל של דן מאשר מזה שהיא הפסידה. בדרך כלל זה הפוך. בדרך כלל הכי מפתיע אותה שהיא לא ניצחה.

אבל כפי שאתם זוכרים יש עוד זמן עד הגמר ויש עוד תוכניות לשרוף כדי שיהיה במה לשלב פרסומות. בנוסף, אחרי שהגנו על דן באי אחד ועל נועם באי השני, צריך לאפשר גם לנועם להגיע בבטחה לגמר. אי לכך, גיא מכריז שבפרק הבא, יהיה אתגר חסינות נוסף ועוד מישהו יזכה בכרטיס בטוח לגמר. מעניין מי!? אגב, לפי הפרומואים, האתגר השני יהיה לפחות אתגר של סיבולת. די הפריע לי שהאתגר בפרק הנוכחי, שהיה קשור מאוד למזל, זיכה את דן במקום בגמר. בדרך כלל, בהישרדות האמריקאית, האתגרים שקובעים מי יהיה בגמר, הם האתגרים הקשים ביותר, אתגרי סיבולת שמוכיחים מי הכי חזק בראש ומי מוכן לעשות הכי הרבה כדי להיות בגמר.

בפרק הבא
נעם, מרינה ונעמה בקרב סיבולת על מקום בגמר. נעמה אומרת שחבל על הזמן מול מרינה בקרב סיבולת ושיש לה שבב במוח (כנראה מדובר בשבב לא מתקדם) ושהיא נהנית לפעמים מהכאב. גם מרינה הצנועה בטוחה שהאתגר הזה תפור עליה. ודן? הוא מכין להם הפתעה במחנה. כמו שזה נראה, הוא מפרק את המחנה לגמרי או בקיצור שורף ת'מועדון. ממילא הדוד שלו קנה את זה...

שמור   בטל